"לבדוק השלכות סביבתיות של תעלת הימים"
ראש השדולה להצלת ים המלח, ניצן הורוביץ, קורא לממשלה לבחון חלופות נוספות לפתרון משבר ים המלח לפני הקמת התעלה

ח''כ ניצן הורוביץ. "לא לפסול את החלופה הצפונית" צילום: פלאש 90
בסוף השבוע נפגש השר לפיתוח איזורי, סילבן שלום עם נשיא הבנק העולמי, רוברט זואליק, והגיע איתו להסכמה על יישומו של פיילוט שיוציא לדרך את הפרוייקט שאמור לחבר בין מפרץ אילת לים המלח. גם ירדן הייתה שותפה להסכם על תחילת המהלך. בפגישה סוכם כי הבנק העולמי יתמוך כלכלית בתכנית המתגבשת בין ישראל לירדן, לפיה יישאבו כ-200 מיליון ממ"ק מים מים סוף כאשר 100 מיליון מתוכם יותפלו. הכמות שתיוותר תשפך לים המלח.
התכנית תאפשר את תחילת ביצוע הפרוייקט של תעלת הימים וכך ייבחנו ההשפעות הסביבתיות על ים המלח כתוצאה מהזרמת המים. לצורך ביצוע הפרוייקט ייבנה צינור לאורך תוואי של 180 קילומטר, ויוקם מתקן להתפלת מים. בסיום התהליך אמורים להיות מוזרמים מים סוף 1.8 מיליארד מטרים מעוקבים, 800 מיליון מתוכם יותפלו ויחולקו בין ישראל, ירדן
והרשות הפלסטינית. ההחלטה על הנעת הפרוייקט נבעה בין היתר ממצבו של ים המלח שהחמיר בשנים האחרונות, וכן בשל המחסור החמור במים בירדן.
"כיום ישנה חלופה הידועה גם בשם החלופה הצפונית שעניינה תיקון משק המים הישראלי לכדי משק מים נכון לאזור ספר המדבר", אומר ח"כ הורוביץ, "חלופה הכוללת חיסכון מרבי במים באמצעות שימוש במים אפורים, ייבוא מים ושאיבה נכונה ממקורות המים של ישראל אשר יאפשרו את מהלכו התקין של הירדן ובאמצעותו שמירה על ים המלח. יש להשקיע את אותם המשאבים במחקר ההיתכנות של החלופה הצפונית במקביל לבדיקת חלופת התעלה, על כל המשמעויות הסביבתיות-כלכליות שלה, כדי אפשר לממשלה לבחור את האפשרות הנכונה ביותר לסביבה ולמדינה".