הוגבלו תנאי שחרור הנאשמים ברצח שלחוב
בית המשפט העליון קבע בין היתר כי מאיר ז'אנו וישראל גנון, שזוכו מרצח הנערה, לא יוכלו לצאת מהארץ ויאלצו להפקיד 50 אלף שקלים

השופט ריבלין קבע שורה של תנאים לשחרורם של השניים: נגד כל אחד מהם יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ, כל אחד מהם יתייצב אחת לשבוע בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו, כל אחד מהם יפקיד סכום של 50 אלף שקלים, במזומן או בערבות בנקאית, וערבות צד ג' בסכום של 200 אלף שקלים.
כמו כן, הורה השופט ריבלין שהערבויות וההפקדה ימומשו בתוך שבעה ימים מהיום, ואם הדבר לא ייעשה, השניים ייעצרו השניים ויובאו בפני שופט.
בשלב זה רק ז'אנו הינו עצור, וזאת בשל מעורבותו בתיק אחר. אם ישוחרר, יהיה עליו לקיים את תנאי הערובה שהטיל עליו בית המשפט העליון בתיק הערעור על הזיכוי מרצח שלחוב.
בדיון היום טענה נציגת המדינה, עו"ד נעמי גרנות, כי לנוכח זיכויים של השניים, היא נמנעה מלבקש את מעצרם, אף שהדבר בסמכותה. אולם, כדי להבטיח שהם יגיעו לערעור בתיק חמור של רצח, ולנוכח החשש להימלטותם מן הארץ, יש לנקוט באמצעים להבטחת בואם לדיון.
עו"ד דוד
בא כוחו של ישראל גנון, עו"ד אבי חימי, אמר כי מאז הזיכוי בבית המשפט המחוזי, הוא משוחרר, ללא שום תנאי מגביל, וכי המדינה לא ביקשה, באותו שלב, לחייבו בערבויות. "לא ייתכן כי עתה, לאחר כחודש וחצי, היא תיזכר לעשות כן", אמר.
הסניגור הוסיף כי גנון שהה כשנתיים במעצר בית ומעולם לא הפר את תנאיו. "הוא התייצב והגיע לבית המשפט", אמר עו"ד חימי. "הוא גילה בהתנהגותו כי הוא מכבד את מערכת המשפט. ממה יש לחשוש?".
גם הוא ביקש להסתפק ב"אמצעים אחרים", ולא בערבויות כספיות שמרשו מתקשה להשיג. זאת, משום שהלה אינו עובד כבר חמש שנים ועליו לפרנס משפחה, והוא זקוק וממתין לשחרור כספי הערבות ששילם בזמנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
השופט ריבלין שאל את נציגת המדינה מדוע לא ביקשה בבית המשפט המחוזי את הגבלת שחרורם של השניים ועו"ד גרנות השיבה: "בנסיבות כאלה, כאשר יש זיכוי, צריך ללמוד את התיק קודם כדי לראות האם יש מקום לדרוש שחרור בתנאים". היא הוסיפה כי ז'אנו וגנון הפקידו בזמנו, כל אחד, סכום של 250 אלף שקלים, ולכן הם יכולים לעשות זאת גם עתה.
ז'אנו וגנון הואשמו ברצח הנערה שקד שלחוב, במהלך ניסיון לחסל ביריות את שלום דומרני, באשקלון, על רקע ריב כנופיות בעולם התחתון. הם כפרו באשמה וזוכו בתום משפט ארוך, לאחר שעד המדינה, ירון סנקר, העדיף לשתוק והשופטים סירבו להסתמך על הודעותיו המפלילות במשטרה, והגדירו אותו "סוג של סימן שאלה מהלך".