סיפור המשל שהפליל את פרנסואה אבוטבול
אחת מהראיות שהפלילה את אבוטבול הייתה עדותו של אסי בן דוד שישב עמו בג'יפ ולאחר מכן השווה את הרצח למסע קניות נשי ובזבזני
בן דוד המשיך לשמור על שתיקתו, גם לאחר שהפרקליטות חזרה בה מכתב האישום נגדו והוא זוכה בבית המשפט.
בעקבות זיכויו, הוגשה לבית המשפט הודאתו של בן דוד במשטרה בה סיפר משל על אירועי הלילה במהלכו נרצח לוי. בן דוד לא הזכיר בסיפורו שמות מפורשים אבל סיפורו, שזכה לכינוי משל תמי, הפך לאחת הראיות המרכזיות נגד פרנסואה.
בחקירתו הראשונה במשטרה סיפק בן דוד גרסה, לה השוטרים מיאנו להאמין. לטענתו, שי מכלוף, שזוכה מקשירת קשר לביצוע פשע, הוא שנהג בג'יפ של פרנסואה אבוטבול בדרך למועדון בשפיים. במחלף שפיים החליפו מכלוף ואבי אבוטבול מקומות במכונית. משם המשיכו השלושה לבית החולים לניאדו בנתניה, לאחר ששמעו כי אחיו של פרנסואה נפצע.
בן דוד טען כי מעולם לא הגיעו השלושה למועדון בשפיים, והכחיש שהיה עד לרצח רענן לוי. בשלב מאוחר יותר שמר בן דוד על זכות השתיקה, וכשנשאל על ידי השוטרים האם הוא חושש מפרנסואה ואבי אבוטבול, השיב: "אני לא מפחד מאף אחד, אין לי ממה".
למחרת הציגו לו החוקרים את קלטת החקירה של רעות רובין, בה סיפרה שבן דוד היה בג'יפ של הנאשמים האחרים בזמן הרצח. אז הבין בן דוד שברשות המשטרה ראיות שקושרות אותו לרצח, וביקש מהשוטר לשוחח איתו מחוץ לחדר החקירות.
השניים נכנסו למטבחון, שם הסביר בן דוד שהוא שרוי כעת בבעיה. "תומר (החוקר – מ"ש), אתה לא טיפש. אתה יודע בדיוק למה אני מתנהג ככה בתיק ולמה אני לא יכול לדבר", אמר בן דוד והוסיף כי הוא מעדיף להיעדר מביתו לחמש, עשר שנים ואפילו לכל החיים, מאשר שאמו תבקר אותו בבית הקברות.
בתמורה למסירת גרסתו האמיתית לאירועים הציע החוקר לבן דוד הגנה, אולם האחרון השיב לו: "תומר, נגיד שאני בא אליכם ומקבל תעודת ביטוח ואתם מבטחים אותי במאה אחוז שאני לא אפגע. לשנה, או לחמש שנים או לעשר שנים. אז בסדר. מה יקרה אחרי עשר שנים? מי
"מי יבטח אותם? מי ידאג להם? תומר, אתה רואה שאתה לא יכול להבטיח לי שלא יקרה להם שום דבר. לנקמה אין יום ושעה והיא יכולה לבוא גם אחרי עשר שנים", הוסיף בן דוד. לאחר שחזרו לתחנת המשטרה, צפו השניים בקלטת העדות של רובין. בכל פעם שחזרה בדבריה כי נשקפת סכנה לחייה מאחר ומשפחת אבוטבול מעורבת באירוע, בעט אסי ברגלו של החוקר ואמר: "אתה רואה? אתה מבין למה אני מתכוון?".
למחרת החליט לספר לחוקרים את משל תמי, שלטענת בית המשפט מתאר את אירועי הרצח. בן-דוד סיפר במשל על חברתו "תמי" שעמה הוא הולך לקניון. תמי נכנסת לחנות בגדים ואילו הוא נשאר בחוץ. הוא משוכנע שתמי מתכוונת לרכוש חולצה ב-200 שקלים, אבל היא רוכשת חולצה דווקא ב-700 שקלים.
היום קבע בית המשפט כי "תמי" היא למעשה פרנסואה, המילה "חולצה" מתארת את הנרצח לוי, ואילו "700 השקלים" הם הסכין באמצעותו בוצע הרצח. כלומר: בן דוד לא ידע שבכוונת פרנסואה לרצוח את לוי. הוא נותר בג'יפ וגילה שלוי נרצח, רק כאשר פרנסואה חזר למכונית.
"היא שמה את החולצה עליה. אה, מה היא אומרת לי? אחרי שהיא קנתה את החולצה? יו, איזה לא נעים. אם היית רוצה, לפני שקנית את החולצה, יש תווית. על התווית יש מחיר, יש מחיר.
"אני בראש שלי היה חולצה ב-250, נלך הביתה, היא לקחה חולצה של 700, כסף היה אצלה בכיס, לא אצלי, היא שילמה ויצאה. זה אני לא ידעתי שיש לה 700 שקל בכיס.
"לא ידעתי שיש לה כסף בכיס, ואם הייתי יודע, לא הייתי נותן לה לקנות. תומר, לא הייתי נותן לה לקנות. וגם אתה יודע את זה שלא רציתי לקנות, זה לא אני קניתי. לא אני אמרתי לה בואי לטומי, לא ידעתי שהיה לה כסף בארנק. ויותר מזה, שאני לא ידעתי מה שהיא קנתה עד שהיא לא אמרה לי. קודם כל אני לא ראיתי שהיא קונה, לא ראיתי שהיא קונה.
"היא מגעילה אותי. גם לא ראיתי שהיא מוציאה את הכסף, ראיתי את החולצה. לא ראיתי אותה סופרת את הכסף, לא ראיתי. ראיתי את החולצה אבל לא ראיתי את התווית של החולצה". לדבריו "תמי נכנסה לחנות מהדלת הימנית (כלומר המושב שליד הנהג, היכן שישב פרנסואה בג'יפ – מ"ש). בחנות הייתה הפסקת חשמל, הוא לא ראה כלום.
"את החולצה הוא לא ראה מולו, כי היא באה מהצד. החולצות היו בצד הימני של החנות". כשלחדר החקירות נכנס חוקר נוסף, הוא שאל את בן דוד אם מדובר ב"תמי הג'ינג'ית". בן דוד לא השיב לשאלה. מאוחר יותר הוא תיאר את תמי כבחורה עצבנית, שאוהבת לשתות פאנטה-אורנג'.
עוד סיפר בן דוד לחוקרים, ששקל לגשת לקברו של המנוח סמוך ליום כיפור. "היה שווה לך בגלל תמי כל החארטה הזו? כל השנתיים האלה?", שאל אותו החוקר. "אתה כאילו כבר שילמת על המאסר שלך. יעני, גם אם אתה תקבל שנה, הפסדת שנה אחת במעצר". בן דוד אמר בתגובה: "על משהו שלא עשיתי".
הוא נשאל בנוסף אם בעקבות האירוע הפסיק להסתובב עם תמי וענה: "לא הייתי מסתובב איתה אף פעם, אף פעם לא הייתי חבר שלה. אף פעם לא הייתי חבר של פרנסואה. אני לא מדבר איתו בטלפון, כלום אין לי איתו. שאני רואה אותו אני גם לא לוחץ לו את היד. אני מכיר אותו, הוא מכיר אותי".
מאוחר יותר חזר בן דוד מוידויו והכחיש כי משל תמי מתאר את רצח רענן לוי. "כל מה שאמרתי לכם זה שקר אחד גדול, רק כדי למצוא חן בעיניכם. הייתם חביבים אלי. כל הקטע, ההקלטה הזאת עם תמי, כל מה שהקלטתם אותי ששמעתי עכשיו זה שקר אחד גדול, שלי. רק בשביל שאולי תעזבו אותי כבר. זהו. אני לא עונה יותר על שום שאלה".
היום כתבו השופטים בהכרעת הדין שאין ספק כי משל תמי מתייחס לאירוע הרצח. "מהקשר הדברים שבו מופיע השם תמי במשל שהמשיל אסי לחוקריו, עולה בבירור שהוא מתכוון לנאשם מספר אחד. הוא אומר שתמי ישבה ליד הנהג של הג'יפ וירדה ממנו, והרי אין מחלוקת שנאשם מספר אחד הוא שישב ליד נהג הג'יפ וירד ממנו. כמו גם האישור בהנהון הראש לשאלה אם תמי היא ג'ינג'ית, והשאלה מה תמי אוהבת לשתות – פנטה (אורנג'דה כתומה), ואין מחלוקת כי נאשם אחד הוא ג'ינג'י, ואף מכונה כך", נכתב.
נא להמתין לטעינת התגובות
