יורדים מהפסים: אוטובוס בצורת רכבת
המטרונית בחיפה יוצאת לדרך. השקעה נכונה בהמשך הפרויקט תהפוך אותו לספינת הדגל של התחבורה הציבורית בארץ. מה נדרש? תקציבים נוספים, התמדה של משרדי האוצר והתחבורה וסנכרון עם אגד ורכבת ישראל
כל עיתונאי נקלע לעיתים לפרשת דרכים מקצועית. מצד אחד התחייבתי לכתוב על הרכבת הקלה של חיפה שערכה את נסיעת הבכורה שלה. כתבה זו מצריכה כמובן סיור בשטח, ראיונות עם אנשי מקצוע ומומחים וגם דיווח מהימן ומדויק. מצד שני הזמינו אותי לבקר ממש באותו זמן, על סט הצילומים של סדרת טלוויזיה פופולרית. ללא ספק ההחלטה היא קשה והלב כבד – האם אני מעדיף להתקדם מבחינה מקצועית, לקדם נושא חברתי, ולקבל הערכה מפעילי סביבה, או להעדיף בילוי זול ושטחי, חסר כל משקל מקצועי או אינטליגנציה. ובכן, אני גאה לומר לכם שבלי שמץ של מבוכה ועם לא מעט אומץ, ויתרתי על הסיור ברכבת.
זה לא יפריע לי כמובן לשפוך הררי מילים על הרכבת הקלה של חיפה. עד לפני שנה הכרתי את הנושא מקרוב, כאשר אני, כמו רבבות תושבי חיפה והקריות נתקעתי כמעט מדי יום בפקקים שנלוו להקמת הפרויקט הייחודי שכונה "מטרונית" (משחק מילים הכולל מטרו, עירונית וגם העובדה שפירוש המילה "מטרונית" היא גברת מכובדת).
בפעם השנייה נתקלתי בפרויקט כאשר כיהנתי אשתקד כדובר מטה הבחירות של ראש עיריית חיפה יונה יהב. בכל מפגש עם תושבים הסיפור חזר על עצמו – התושבים התלוננו על הפקקים ועל התמשכות העבודות ויהב התחיל לספר בעיניים נוצצות על המיזם. קודם כל הוא גילה שלמרות השם הגרנדיוזי לא מדובר ברכבת, בין השאר בגלל שרכבת נועדה במהותה לנסוע על משטח ישר ולכן אין סיכוי שהיא תצליח לסחוב בעליות של חיפה. בנוסף לכך יהב הזכיר לנוכחים כי אחרי שנים בהם מדברים ועובדים בתל אביב ובירושלים על פרויקט רכבת קלה שעלה הון ועדיין לא נראה באופק, בחיפה ה"מטרונית" תחל לפעול כבר בקיץ 2009.
מערכת "המטרונית" מורכבת למעשה משלושה קווים עיקריים - הראשון מצפון הקריות, לאזור בו שכן בעבר מחנה כורדני, דרך שדירות ההסתדרות (כביש 4) והעיר התחתית של חיפה ועד מרכזית חוף הכרמל. המסלול השני יפעל מקרית אתא למסוף בת גלים דרך כביש 4 והעיר התחתית של חיפה והשלישי מקרית ים וקרית חיים לשכונת הדר שבחיפה.
האוטובוסים של המטרונית, שחלקם יהיו היברידיים, ינועו על ציר מיוחד,
פרויקט המטרונית כולל גם אפשרות לשדרוג טכנולוגי במסגרתו הכביש ירוצף במגנטים וכלי הרכב למעשה ינועו קדימה, בזכות השדה המגנטי שידחוף אותם קדימה, במהירות, בשקט וללא זיהום אוויר. האם ומתי יתממש החלק הזה של החזון, עדין מוקדם להמר. מה שבטוח הוא שאם בעתיד תפרוץ מלחמה דוגמת מלחמת לבנון השנייה ואם חיפה תיפגע כמו לפני שלוש שנים ואם הממשלה תזרים כמו אז תקציבים רבים ואם ראש הרשות יחליט להשקיע את הכסף בתשתיות תחבורתיות במקום בפרויקטים גרנדיוזיים ויקרים כמו גשר קלטרווה שבירושלים, יש סיכוי שבעתיד התחבורה הציבורית במפרץ חיפה באמת תהיה מודל לחיקוי.
מלבד שפע סימני השאלה, יש עוד בעיה אחת רצינית שמאיימת על כל השאיפה לדחוף אנשים מרכבם הפרטי לתחבורה ציבורית. לבעיה הזו קוראים אגד ורכבת ישראל. אי אפשר לתאר את הזעם שחשים תושבים רבים באזור מפרץ חיפה כלפי שני גופים אלו. כידוע לכל - ברכבת לא רק צפוף ומעצבן בשעות העומס, היא גם מאחרת באופן כרוני וזאת בלי לקחת את בעיות הבטיחות החמורות הנחשפות שם מפעם לפעם.
עם אגד המצב לא פחות מסובך – קחו לדוגמה את תחנת "מרכזית המפרץ" של אגד. בעבר הנוסעים מהקריות, נשר, טבעון, יקנעם ומספר יישובים אחרים באזור היו נוסעים לחיפה, עם אוטובוס אחד ישיר. אבל אז אגד הקימה את תחנת מרכזית המפרץ, סמוך לצומת הצ'ק פוסט ואילצה את הנוסעים להחליף שם אוטובוס. מעבר לאובדן הזמן הבעיה היא שההחלפה וההמתנה לאוטובוס הבא מתבצעת מתחת לסככת מתכת לא ממוזגת שלוהטת בקיץ ולא בולמת בחורף את הרוח והגשם. בנוסף לכך, הצורך להחליף אוטובוס באזור הצ'ק פוסט, האריך את זמן הנסיעה. כעת אמורה המטרונית לקצר את זמן הנסיעה, שבעבר היה ממילא קצר יותר.
בשורה התחתונה - השאלה היא לא למה היה צריך ליזום את פרויקט ה"מטרונית" של מפרץ חיפה, אלא עד כמה קשוחים ומאיימים יהיו שרי האוצר והתחבורה כאשר הם יבהירו לאגד ולרכבת ולשאר הגורמים כי אם הם לא ישפרו לאלתר את היחס והשירות שהם מעניקים לנוסעים ואם הם לא יקפידו על לוח זמנים מדויק שיסונכרן בין כל זרועות התחבורה הציבורית, פשוט ייזרקו את כולם הביתה וידאגו להרכבה מחדש של מערכת התחבורה הציבורית של ישראל. אני יודע, זו שאיפה מעט ילדותית, אבל אם המדינה ופעילי הסביבה רוצים לדחוף אותנו כמו ילדים, מהרכב הממוזג, אל התחבורה הציבורית המהבילה והמיושנת של ישראל, הם צריכים לצאת מהקופסה ולהתחיל לחשוב על פתרונות יצירתיים כמו ילדים.