אוכל זה ממש לא הכל בחיים
בחיים וגם ביהדות שמור מקום של כבוד למזון, אבל זה לא אומר שצריך להיות משועבדים לו
אי אפשר להימנע מההשוואה בין הנצרות הרואה באכילה מעשה כמעט מגונה ובין היהדות שבה האוכל הוא חלק מרכזי בכל שבת וחג - בראש השנה אוכלים תפוח בדבש, בחנוכה סופגניות וספינז', בפורים אוזני המן, בפסח לא מפסיקים לאכול ובשבועות טובעים בחלב.
למרות שעל פי רשימת המלאי הזו נראה כי היהדות היא דת שמקדשת את האוכל, האמת שונה במקצת.
היהדות גורסת כי אין בעיה לאכול ואפילו לאכול טוב, אבל אוכל במסורת היהודית תמיד מגיע עם עוד משהו - עם פעולה שמכניסה אותנו לפרופורציות. כאשר קוצרים חיטה חובה להשאיר חלק מהתבואה לעני, כאשר אופים חלה חייבים להפריש חלק מהעיסה עבור הכהן וכאשר טועמים מזון מברכים את מי שהעניק לנו אותו.
לכן בין שלל תוכניות הבישול והפרסומות למוצרי מזון חדשים, חייבים להתייחס לאוכל כמו אל תבלין - אם מוסיפים אותו למשהו טוב, התוצאה תהיה נפלאה, אבל גם התבלין המשובח ביותר, לא יכול להפוך למנה עיקרית בארוחה של החיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם