קפלינסקי: עוד מלחמה בצפון תסתיים אחרת
סגן הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה הודה כי הצבא עשה עוול למפקדים עם הפלזמות אך הודה כי במידה שתהיה עוד מלחמה, התוצאות ישתנו
לדברי קפלינסקי "הכתובת הייתה על הקיר כבר בשנת 2004 בתרגיל מטכ"לי גדול. היו ניסיונות רבים להכרעה דרך הפעלת אש, ואז צצו ניצנים של שפה לא ברורה. חוסר האימונים המסודרים לא אפשר לנו בתוך הצבא לחשוף את הליקויים ולתקנם במהלכים סדורים.
"למרות מה שאמרתי, אני רוצה להגיד שאין להצדיק את הדרך שבה פעלנו. גם בתנאים האלה היינו מחוייבים לעשות טוב יותר, ולסיים את המערכה בצורה הרבה יותר מוסדרת. טעינו כמפקדים כשלא הצלחנו לשנות את התפיסה הכללית של הממשלה, הציבור ובעיקר בתוך הצבא פנימה. אנחנו נמצאים במקום אחר, במלחמה, ולא בהמשך של הפעילות השוטפת.
"בלבנון, כל הזמן אמרנו שאנחנו במבצע ולא במלחמה, ואילו בעופרת יצוקה בדיוק ההיפך. היו ניסיונות שלא צלחו לשנות את התפיסה. היינו מחויבים לעשות גם דברים מוחשיים. אי גיוס המילואים, נהלי עבודה, אי פתיחת עמדת פיקוד קידמית חדשה, חלוקת גזרות בתוך פיקוד צפון, אופי הפקודות – לא היה שינוי. לא הגדרנו מצב חירום בעורף".
עוד הוסיף קפלינסקי: "פספסנו, והתוצאה היא שחלקנו נשארו בפלזמות. לא הגדרנו משימות בצורה נכונה, ולעתים זה איפשר פגיעה בערכים כמו דבקות במשימה.
"נטלנו לעצמנו יותר מידי חופש בהערכת זמן המערכה. לא הערכנו את התנהגות העורף והחיזבאללה כן הבין. כשלנו בניתוח של מה שיעשו לנו האמריקאים וחיכינו שהם יעצרו אותנו. תפיסה שגויה שלא נתחה נכון את הצרכים שלהם. יכולנו להגדיר את מנגנוני הסיום כבר בתחילת הדרך ולא עשינו זאת. היינו צריכים להחליט מוקדם יותר על המהלכים הקרקעיים ולעשות זאת בצורה נחרצת יותר.
"נכנסנו למלחמה ללא תוכנית אופרטיבית לזירה הזו. זהו גורם מכריע. רק ככה אפשר להיות מוכנים
קפלינסקי הדגיש את החשיבות בלקחי הלחימה ואמר: "אחד הדברים החשובים, שהיא הוותה לנו קריאת התעוררות. לצה"ל ואני חושב שגם למדינה כולה. היום רואים מהלך מרשים מאוד של פעולה אינטנסיבית ליישום ותיקון של הדרוש תיקון. חלק גדול ראינו כבר במבצע עופרת יצוקה.
"ישבתי בבית והסתכלתי על המבצע דרך מסכי הטלוויזיה. היה גאווה לראות את היישום של מה שלמדנו שם וכיצד זה בוצע. הצבא נכנס עם תוכניות מוכנות ומתורגלות. הכשירות של הציוד היה טוב. השילוב בין גורמי הפעלת הכוח היה ראוי לציון".
עם זאת, אמר קפלינסקי כי "בניגוד לצבא, אני לא בטוח שכלל המערכות במדינה הפיקו את הלקחים ותיקנו את הדרוש תיקון. הצבא והמדינה נמצאים במקום אחר אחרי מלחמת לבנון השנייה. אם נידרש למלחמת לבנון שלישית התוצאות יהיו אחרות לגמרי. אין לי ספק שהצבא ידע לעשות את הדברים טוב יותר".
גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, טען בכינוס כי היה פער "מובנה וגדול" בין הציפיות של הדרג הפוליטי ליכולת של הדרג המבצע במלחמת לבנון השנייה. "ככל שהמערכה נראית יותר כמלחמת ברירה, הדרג הפוליטי מעלה את רף הציפיות. ככל שרף הציפיות גבוה, כך הפער בין הציפיות הולך וגדל. אחת הבעיות של המלחמה היא שהיא יצרה פערים מאוד מהירים" אמר איילנד.
בהתייחסו למטרותיה של מלחמת לבנון השנייה, טען איילנד כי היו "לא ברורות". "יש נטייה להיות עסוק יותר בצד השני ופחות מכפי שצריך להכיר את יכולותיו של הצבא ואת יחסי הכוחות. לזה לא ניתן מספיק תשומת לב בממשלה. כך נוצרו פערים בין מה ניתן ומה לא ניתן להשיג. לא לקחו בחשבון את תקציב צה"ל".
על הקשר שבין תוצאה צבאית להישג המדיני אמר איילנד: "צריך להתחיל את המהלך המדיני לפני המהלך הצבאי. צריך היה להציג לאמריקאים את תמונת המצב. אולמרט לא רצה לדבר על הזירה הלבנונית עם האמריקאים עם כניסתו לתפקיד. בנוגע לעופרת יצוקה, אולמרט כבר הכין מדינית את הקרקע, הזהיר את הפלסטינים ודיבר עם מנהיגי העולם".
בנוגע לאפשרות של מלחמה נוספת בצפון, העריך ראש המל"ל לשעבר כי "אם מחר פורצת מלחמת לבנון השלישית, היא לא לגמרי תהיה שונה בתוצאותיה ממלחמת לבנון השנייה. שני הצדדים הפיקו לקחים. אם תיפתח שוב אש מלבנון, לא נוכל אלא להילחם נגד מדינת לבנון וכך נפגע בכל דבר שקשור ליכולת המבצעית למלחמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
