מה רוצים משרה נתניהו?
בסופו של דבר אשת ראש הממשלה הנוכחית לא מעורבת בענייני המדינה יותר מכפי שנשותיהם של ראשי ממשלה קודמים היו מעורבות מקודמותיה
בפואיה של הכנסת מתנוססת תמונה נהדרת של דיוויד רובינגר מימי אחת הכנסות הראשונות. פולה בן-גוריון יושבת על כיסא פשוט למרגלות הדוכן, מאחורי וילון גדול, בשעת נאום של בעלה ראש הממשלה. כל מי שחולף על פני התמונה מתייחס אליה ברוח פולקלוריסטית. פולה, שהייתה בעלת השפעה גדולה מאד על כל מה שקרה במדינה בתחילת דרכה, לא זכתה גם באותם ימים למטחי ביקורת, במקרה הטוב ליחס סלחני.
שרה נתניהו מעולם לא נצפתה בירכתי המליאה. היא גם לא מגיעה לכנסת, אלא רק באירועים רשמיים. מעבר לזה, המעורבות שלה בענייני המדינה בטלה בשישים יחסית לקודמיה, קרובי המשפחה והנשים של ראשי הממשלה. כאשר אריאל שרון היה ראש הממשלה שני הבנים שלו, גלעד ועמרי, ניהלו את המדינה ברשות ובלי סמכות.
גלעד שרון, למשל, היה האיש שנתן את האו-קיי הסופי להתנתקות. בעניין עמרי, השר לנושאים אסטרטגיים, משה (בוגי) יעלון, איש ישר דרך לכל הדעות, כותב בספרו דברים מדהימים על המעורבות של עמרי שרון במינויים הבכירים ביותר במדינה.
פעם אחת, מספר יעלון, הוא הגיש לראש הממשלה אריאל שרון רשימה של חמישה מועמדים לתפקיד המזכיר הצבאי. שרון קיפל את הפתק והכניס לכיס. "היה לי ברור מה עומד מאחורי הדברים", כותב יעלון. "אלה שעמרי שרון היה חבר שלהם נשארו ברשימה, אלה שלא היו חברים של עמרי נפסלו לחלוטין".
היא לא פונה לכיוון הפוליטי הנכון, ולא יעזור כלום
משה יעלון מספר איך שר הביטחון שאול מופז הפך להיות כלי שרת בידיהם של עמרי שרון ודב ויסגלס. "מופז היה שפוט שלהם, עושה דברם", כתב יעלון בספרו. "השניים כינוהו 'הקמב"ץ', קצין מבצעים המוציא לפועל את החלטות המפקד".
ככל הידוע, שרה נתניהו לא קבעה בסוף השבוע שהאלוף בני גנץ ימונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל הבא. בביקור האחרון של נתניהו בוושינגטון שרה לא השתתפה בפגישה מדינית בשש עיניים בבית הלבן, כפי שעשתה קודמתה, עליזה אולמרט. אין עיתונאי, חוץ מאחד, שמצא לנכון לבקר את עליזה אולמרט שהתארחה עם בעלה לאורך שנים בסוויטות מפוארות בבתי מלון יקרים ברחבי העולם, על חשבונם של ארגונים וולונטריים ומשה טלנסקי.
שרה נתניהו, בניגוד לרעייתו של אהוד ברק, נילי פריאל, מעולם לא הקימה חברת ייעוץ
פרטית, שנועדה לקשר בין מקבלי החלטות ואנשי עסקים בארץ, ובין אנשי עסקים בחו"ל. בניגוד לנילי פריאל, שביצעה מהלך עסקי גדול ושנוי במחלוקת, שרה נתניהו הסתבכה בדברים קטנים. הרי פרשות ההובלות והמתנות הן כלום ושום דבר יחסית לכל מה שעשו קרובי המשפחה האחרים של מנהיגים שונים שהיו כאן.
ולא אמרנו כאן מילה על ההתנהגות השנויה במחלוקת של לאה רבין ושולמית שמיר. למזלה הרע של שרה, היא לא פונה לכיוון הפוליטי הנכון, ולא יעזור לה כלום.
שרה מעורבת בנעשה בלשכה, זה נכון, אולי אפילו במידה מוגזמת. אבל במקרים רבים העובדים פונים אליה כדי שתעשה שם סדר. כך או כך, איפה היא ואיפה השליטה המוחלטת, לפעמים המושחתת, של קרובי המשפחה האחרים שעשו במדינה ובלשכה מה שרצו, ולא זכו ליחס דומה?
נא להמתין לטעינת התגובות
