ראשי » חדשות » חברהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

החוק נגד סיוע לפליטים מנוגד למוסר היהודי

למרות שלדעתו אסור להתעלם משיקולי ביטחון והגירה, הרב יובל שרלו משוכנע כי הצעת החוק החדשה שדורשת להעניש אזרחים שיסייעו לפליטים היא דרקונית ומעוררת חלחלה

במקומות רבים בתורה אנו מוצאים חובה להסיק מסקנות ממה שנעשה לנו על התנהגותנו המוסרית כלפי ה"אחר": מצוות השבת מנומקת בעשרת הדיברות שבספר דברים בזכרון יציאת מצרים - "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת; נאסר עלינו להונות גרים, כי אנו יודעים את נפש הגר - "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָים"; נצטווינו להעניק לעבד המשתחרר רכוש מסוים כי אף אנחנו זכינו בכך: "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם". כל זה מלמד על עמדה מוסרית יסודית של התורה. כדרכה של התורה שבעל פה, היא מכניסה חובות אליה לתוך מסגרות הלכתיות מדויקות ומוגדרות. ברם, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וחובה עלינו להאזין לדבר אלוקים הגדול המרחף מעל כל זה.

עקרון זה צריך להעסיק אותנו מאוד בשעה שמתדפקים על גבולות מדינת ישראל פליטים מאריתריאה. אנו חווינו את מעמדם של אלה מבין הפליטים שהם פליטי אמת; אנו חווינו מה משמעות הידפקות על גבולות מדינה המסרבת לקלוט אותנו, ומשיבה אותנו אל מותנו. אנו לא רשאים  - מוסרית ותורתית - להתעלם מחובה זו. בשעה שאנו עושים זאת אנו שומטים לא רק את עמדתנו המוסרית שלנו מתחת רגלינו, אלא גם את התביעה שיש לנו כלפי מדינות אחרות שנהגו בנו כך בעת השואה.

הסוגיה אינה פשוטה, ולא ניתן לטפל בה ברמה הפופוליסטית. מומחי הביטחון אכן מזהירים מפני סכנת חלחול גורמים עוינים מאוד למדינת ישראל; מומחי ההגירה מתריעים מפני החשש כי מדינת ישראל תוצף פליטים אלה, הרבה מעבר ליכולת הקיבול שלה, בשל העובדה שהיא היחידה באזור שתנהג במוסריות; מומחי שלטון הפנים צופים כי מי שנכנס לכאן - יישאר כאן, ואין מדובר במקלט זמני אלא בהתאזרחות לנצח. טיעונים אלה הם כבדי משקל, ולא ניתן להתעלם מהם, ולוותר על שיקול הדעת הכרוך בהכרעה זו.

נקודת המוצא שלנו צריכה להיות כי קודמת החובה המוסרית לכל החובות האחרות, וקדימות זו מחייבת אותנו לפתוח את השערים בפני המעונים והנרצחים במקומות אחרים בשל היותם שייכים לשבט הלוא "נכון". כבכל דילמה מוסרית, נקודת מוצא זו אינה יכולה להיות נקודת סיום, בשל השיקולים הביטחוניים שהובאו לעיל. על כן, את פתיחת השערים חייבים לעשות בזהירות, עם מגבלות, ביכולת הנשיאה בעול שלנו ובשיתוף העולם. זה צריך להיות הסדר הראוי להכרעה.

הצעת החוק המבקשת לא רק להעניש בעונשים חמורים פליטים הבאים לארץ ישראל ומאפשרת את הסגרתם למקום בו הם צפויים לסכנת חיים, אלא גם להעניש בעונשים חמורים את אלה המסייעים להם מתוכנו - אינה עומדת בתביעה המוסרית והיהודית הזו. אנו לא יכולים לעשות זאת כבני אדם, וכמי שחשו את היחס הזה על בשרם רק לפני כמה עשרות שנים. הצעת החוק בנוסחה הנוכחי היא דרקונית בצורה מעוררת חלחלה, ואיני מבין כיצד היא נעשית בשמנו - מדינת ישראל. יתכנסו אפוא מציעי החוק ויציעו דרך מרוככת הרבה יותר, שתאפשר לעמוד בראש ובראשונה בתביעה המוסרית היהודית ובד בבד לעצור את השטף שלא נוכל לעמוד בו, ואז נוכל כולנו לקבל הצעת חוק זו ולחיות טהורי מצפון ותאבי חיים.

המאמר מתפרסם באתר ישיבת פתח תקווה

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

הרב יובל שרלו

הרב יובל שרלו (1957) עומד בראש ישיבת פתח תקווה וחבר הנהלת רבני 'צהר'. פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום ההלכה ומחשבת ישראל ושותף בבמות רבות העוסקות בזהותה היהודית של מדינת ישראל

לכל הטורים של הרב יובל שרלו