השרים ידונו בביטול אבטחתם האוטומטית
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון בהצעת חוק המבקשת לבטל את האבטחה לה זוכים כל שרי הממשלה ולהחילה רק על סמלי שלטון

על פי הצעת החוק, סמלי השלטון שימשיכו ליהנות גם בעתיד מאבטחה של היחידה לאבטחת אישים בשב"כ הם נשיא בית המשפט העליון, יושב ראש הכנסת, שר הביטחון, שר החוץ ויושב ראש האופוזיציה.
בנוסף לאותם שבעת סמלי שלטון המאובטחים דרך קבע יאובטחו אישים נוספים לפי שיקולים ביטחוניים והערכות מצב של השב"כ המתקיימות מעת לעת על פי הערכות מודיעין ואיומים קונקרטיים. עלות אבטחת 30 השרים מוערכת בכ-300 מיליון שקל לשנה.
לקראת הדיון ביום ראשון שיגרו יוזמי הצעת החוק מכתב לשרי הוועדה לענייני חקיקה ואליו מצורפות חוות דעת של בכירי שב"כ לשעבר, בהם ראש אגף אבטחה לשעבר בשב"כ אברהם רותם, המותחים ביקורת חריפה על ההגזמה באבטחת השרים.
במכתבם כותבים הח"כים: "ההצעה גורסת כי אבטחת השרים לא תהיה גורפת ואוטומטית, אלא תעשה על פי צרכי אבטחה שיקבעו כוחות הביטחון. אבטחת סמלי השלטון תישאר בלא שינוי. אנו סבורים כי בנסיבות הקיימות היה עניין האבטחה לצנינים בעיני הציבור, והוא נתפס כסמל סטטוס מיותר הפוגע בדימוי של שרי הממשלה שלא לצורך".
יוזמי ההצעה טוענים עוד כי הם מודעים להתנגדותו של ראש השב"כ להחלטה, ומבינים ללבו, אולם סבורים כי "אתם
הם מציינים כי רוב גורף של בכירי השב"כ לשעבר וראשיו מתנגד בחריפות לאבטחה הגורפת הניתנת לשרים וכופר בצורך בה ומוסיפים כי בידיהם כמה חוות דעת של בכירי שב"כ בנושא זה, בהן חוות דעת חד משמעית של סגן ראש האבטחה לשעבר בשב"כ, עודד רז, מנהל בית הספר לאבטחה בשב"כ לשעבר ניר רן ואברהם רותם אשר שימש כראש אגף האבטחה בשב"כ.
רותם שואל בחוות דעתו: "האמנם ישנה סיבה לחיל ורעדה המצדיקים נקיטת אמצעי חמור ויקר כמו אבטחה צמודה? שמא מדובר בראייה מעוותת את הַנִּבְחָרוּת ואת השררה שעל פיה אבטחה הינה חלק ממנעמיה? לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ, שהרי בהלת אבטחת האישים, לא רק שהיא מכלה תקציב יקר, אלא גם צובעת את מדינת ישראל ואת צביונה הדמוקרטי בצבעי משטרים מפגרים".
לדבריו "יש לקבוע, רצוי בחוק, כי שר או נבחר ציבור יאובטח על פי סדרי הביטחון הנהוגים לגבי כלל שליחי מדינת ישראל בחו"ל החשופים לסכנות. שר או נבחר ציבור לא יאובטח ברמה גבוהה אלא באם קיים סיכון בעליל לפגיעה בו". סיכון כזה צריך להיות, לדבריו, התראה נקודתית, מודיעינית או אחרת משב"כ או משטרת ישראל. תוקף התראה זו, טוען רותם, ייבדק מדי שבוע והאבטחה תוארך או תוסר בהתאם.
רותם גם מציע כי בין הקריטריונים שיילקחו בחשבון בהחלטה האם להצמיד לשר מסוים אבטחה יילקחו בחשבון התפקיד שממלא האישיות בממשלה/בכנסת, התבטאויותיו הפוליטיות, מקום מגוריו והסביבה, איכות הידיעות על כוונה לפגוע בו, הערכת מודיעין ספציפית המצביעה על אפשרות לפגוע, איום מפורש מלווה במודיעין וכן גילויי אלימות חמורים כלפיו, או סביבתו.