עדותו של האיש שהוציא להורג את צ'אושסקו
15 שנים של אימה, טראומה וטרור התנקזו לתוך רובה הקליצ'ניקוב של האיש שרוקן חצי מחסנית על הרודן ורעייתו. "היינו כמו רובוטים", הוא אומר
בשעות הערב פורסמה הודעה שלפיה הורכבה ועדת ההצלה הלאומית, שמטרתה המיידית היא לשים קץ לפולחן האישיות שטופח סביב בני משפחת צ'אושסקו. בהודעתה נאמר כי ייערכו בחירות חופשיות בהקדם האפשרי ויוקמו אמצעי תקשורת עצמאיים.
הדחתו של צ'אושסקו באה לאחר שבוע של טבח שביצעו כוחותיו באלפי גברים, נשים וילדים, שהפגינו נגד משטרו. לפי ההערכות, עוד רבבות בני אדם נפצעו. הדיווחים סיפרו על לחימה בעיר טימישוארה, שבה החל המרד שנמשך שבוע.
מקור שביקש להישאר בעילום שם אמר לסוכנות הידיעות א.פ. בבלגרד כי חיילי קומנדו מכוחותיו של צ'אושסקו הוצנחו בעיר ופתחו באש של תושבים. כתב הונגרי הוסיף: "לא היה שם רק ירי. נאמר לי שבטימישוארה בוצע רצח המוני."
מוקדם יותר דיווחה הטלוויזיה הפולנית כי יחידות הנאמנות לדיקטטור שנפל נכנעו. בשלב מסוים במהלך הערב, הופיע אדם על המרפסת של מטה הוועדה המרכזית והצהיר: "המהפכה ניצחה." בנם של הרודן צ'אושסקו ורעייתו
לפי הדיווח של טנג'וג, סוכנות הידיעות היוגוסלבית, בילה צ'אושסקו את השעות האחרונות כאדם חופשי בטרגוביסטה, 65 קילומטר צפונית מערבית לבוקרשט, ככל הנראה בניסיון לחזור לשלטון.
גם הטלוויזיה הרומנית דיווחה שהשליט המודח היה בטרגוביסטה, אולם לפי הדיווח שלה, צ'אושסקו ואלנה ברחו מאוחר יותר מהמדינה. בדיווח לא נמסר לאן.
15 שנות אימה, טראומה וזעם של עם שלם התנקזו לתוך קנה הקלצ'ניקוב של דורין מריאן צ'ירלן. עוד רגע כל הרגש העצור הזה יותז במלוא הכוח היישר אל תוך גופו של הדיקטטור ניקולאיי צ'אושסקו.
צ'ירלן עומד מולו ומול רעייתו אלנה, יחד עם עוד שלושה חיילים תליינים. בני הזוג שהפכו את החיים ברומניה לסיוט מתמשך מקבלים פתאום פנים. אנשים רגילים, מבוגרים, מתחננים על חייהם בחצר קטנה בעיר טירגוביסטה ברומניה, בצהרי חג המולד של .1989
פגשתי את צ'ירלן במאי. ז'קט טייסים שחור, חולצת פולו כחולה, מכנסיים שחורים, נעליים מבריקות, פנים נחושות. סיפורו של המוציא להורג מתגלה לאט. לוקח לו זמן לגרד שכבה ועוד שכבה מהאירוע שסיים את משטר האימים.
יש בזה מידה של צדק פואטי: כדי לגלות את הזוועות של צ'אושסקו עצמו נדרשו 20 שנה, וגם היום מתגלים עוד סיפורים. ההיסטוריה זוכרת את הרגעים שאחרי, את התמונות המפורסמות של גופות הרודן ואשתו. הסיפור האמיתי מסתתר בזמן הקצר שלפני הירי, ובזמן הקצר שלאחריו.
דצמבר .1989 צ'ירלן כבר לוחם ותיק ביחידת קומנדו. היחידה מקבלת הודעה: דרושים מתנדבים "למשימה מיוחדת." מתווה: "אפס מעלות." שם קוד לפעולה שהחייל לא יכול לדעת אם יחזור ממנה.
נבחרים שמונה. עולים על שני מסוקים. מהירות: 150 קמ"ש. גובה: 15 מטר מעל לקרקע, בתנועות זיג זג, כדי לחמוק מהרדאר. היעד: חלקת אדמה הסמוכה לאיצטדיון הכדורגל של בוקרשט. תדריך של הגנרל ויקטור סטנקולסקו, סגן שר ההגנה המהפכני. משם טסו לטירגוויסטה בליווי של הגנה אווירית. חמישה מסוקים בסך הכל.
"קודם כל, הגנרל סטנקולסקו אמר שהוא זקוק לארבעה בני אדם מכל מסוק, ושמה שיקרה ייעשה בלי תגים," מספר צ'ירלן, '"חברים יקרים,' הוא אמר, 'עומד להתקיים משפט צבאי יוצא דופן, לנסות להרשיע את הזוג שעשה דברים נוראים לעם הרומני.' הוא שאל אם אנחנו ממשיכים יחד עד הסוף, ואני חשבתי 'איזה סוף.'? ואז הגנרל אמר: 'אם גזר הדין הוא מוות, האם אתם מוכנים לבצע אותו.'? וכולנו אמרנו במקהלה: 'כן.'
הוא לא היה מרוצה מזה. ביקש מכל מי שמוכן לבצע את גזר הדין לצעוד קדימה. כולנו צעדנו קדימה. אז הוא מינה את שלושתנו, קצין בדרגת סרן, אני (קצין זוטר) וסמל. קיבלנו פקודה להוציא את כולם מהבניין, לשמור על הדלת של בית המשפט ולהרוג את כל מי שינסה לפרוץ פנימה. לסרן נערך סיור במקום שבו היו עתידים להוציא את צ'אושסקו להורג. נאמר לנו לרוקן לתוכו את כל המחסנית."
צ'אושסקו הגיע לבית המשפט. לדברי צ'ירלן, הוא נכנס לפאניקה. "הוא לא ידע מי אנחנו. 'אתם רומנים,'? שאל. 'אנחנו עם הגנרל,' עניתי. היינו צריכים לעמוד על המשמר מחוץ לאולם המשפט, אבל יכולנו לשמוע היטב. כשקראו את גזר הדין, זה היה רגע נורא. 'גזר הדין יבוצע מיד,' אמר הקול. עמדתי להרוג את הנשיא. הגנרל סטנקולסקו לקח פיקוד. אמר לנו לקשור אותם, לקחת אותם לקיר, לירות בו ואחר כך בה."
ואז הופיעו בני הזוג צ'אושסקו. "הם ייבבו כמו ילדים," אמר צ'ירלן. '"אתם לא יכולים להרוג אותנו כמו כלבים,' הוא בכה והסתכל בנו. 'עומדים להרוג אותנו כמו כלבים.' זה היה רגע קשה לכולנו. ואז היא אמרה: 'אם אתם עומדים להרוג אותנו, אז מתוך כבוד לאהבה שלנו זה לזו, אל תהרגו אותו ותכריחו אותי להסתכל. לפחות תנו לי למות יחד עם בעלי.'
הגנרל פקד: 'קחו אותה לקיר יחד איתו. "היה כל כך קשה להסתכל בהם, שהפנינו את המבט. הם עמדו מול הקיר. ידענו מי הם, אבל פתאום ראינו את הפנים האנושיות האלה. הוא נראה כל כך מבולבל מהכל. אז הוא הסתכל ישר בעיניי וצעק: 'תחי הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה. ההיסטוריה תנקום את נקמתי.'
ואז התחיל לשיר קטע מה'אינטרנציונל.' באותו רגע הגיעה הפקודה, ושלושתנו ירינו מהמותן. ירינו בו בזמן שהוא שר. ירינו בהם ממרחק של מטר אחד, אולי חצי מטר. רוקנו חצי מהמחסניות עד שהם היו דבוקים לקיר, מתים. הפגיעה של הכדורים בהם הייתה כל כך חזקה, שהיא נעשתה ככה,"... צ'ירלן קם כדי להדגים איך אלנה צ'אושסקו התרוממה למעלה ובאלכסון על הקיר.
"היינו כמו רובוטים," הוא אומר. "עשינו הכל מהר מאוד. מאותו זמן כל מה שרציתי לעשות זה ללמוד פילוסופיה ומשפטים. להבין מה שעשיתי, מבחינה חוקית. הייתי קצין זוטר שמציית לפקודות של גנרל, שהרג אדם אחרי משפט דמה".
"הרגתי את צ'אושסקו ביום חג המולד, אבל הפקודה שעל פיה נערך המשפט נחתמה ב-,27 יומיים אחרי שהוא כבר מת. רק באותו לילה הם הראו את הגופות בטלוויזיה".
"אף אחת מהפעולות שלנו באותו יום לא תועדה במסמכים. האדם שהרגתי היה הדיקטטור שכולם אמרו שהם שונאים, אבל הם הפכו אותי למנודה מאז ולנצח. אילייסקו לא אוהב אותי, העיתונות מאשימה אותי בחוסר ההוגנות של המשפט ובכך שרוקנתי את כל המחסנית שלי. הפוליטיקאים שומרים מרחק מכל העניין ואני פוטרתי ממשרד ההגנה בשנת ."1998
צ'ירלן עוצר לרגע. מבטו נוגה, לא ממוקד, כאילו לתוך עצמו. הוא משחזר את הרגע שבו אספו את הגופות אל המסוקים. "ישבתי על הגופה שלו אחרי שהרגתי אותו, כי לא היה מקום אחר לשבת במסוק. זה היה כנראה נוח יותר מאשר המושבים. הוא היה עדיין חם, והדם שלו התפשט על מכנסי ההסוואה שלי. הצבא אף פעם לא שילם על הניקוי שלהם."
המהפכה הרומנית הייתה הדרמטית ביותר במהפכות נגד הקומוניזם, אבל גם המסתורית שבהן. באותה תקופה חזה העולם בהתקוממות המונים נגד המשטר של צ'אושסקו. בתחילה בטימישוארה, ואז היה האירוע המפורסם, כאשר בעצרת המונים שערך צ'אושסקו בבוקרשט החל הקהל לצעוק לו בוז.
זמן קצר אחרי כן הוצאו הוא ואשתו להורג. עם זאת, עבר זמן מה עד שההנהגה המהפכנית בראשותו של יון אילייסקו הצליחה לרסן את הסקוריטטה, הנאמנה לרודן. האלימות הייתה נוראה ומספר ההרוגים הרב, במהלך ימים רבים לפני ואחרי ההוצאה להורג, בלתי ניתן לאומדן עד עצם היום הזה.
נפילתו של צ'אושסקו הוכרזה באופן בלתי נשכח על ידי השחקן המוביל של רומניה, יון קרמיטרו, מאולפני הטלוויזיה הלאומית שנכבשו על ידי המהפכנים הדמוקרטים. "התבצעה הפיכה על ידי העם, אבל העם הולך שולל," הוא אומר.
"היינו רומנטיקנים, לא היה לנו קשר עם מי שהיו בעמדות כוח. בתוך שנה, לא היה ספק שפלג אחד פשוט החליף פלג אחר, כנראה תוך קשר ישיר עם מוסקבה, בה גורבצ'וב הבין שהשיטה של צ'אושסקו תחסל את עצמה. המוסדות שניהלו את המדינה המשיכו לפעול, על אף ששמם שונה. באופן טרגי, יותר בני אדם נהרגו אחרי ההוצאה להורג של צ'אושסקו מאשר לפניה. אם הייתי יון אילייסקו והייתי מאמין באלוהים, הייתי פוחד מגזר הדין של אלוהים בגלל המתים."
בהכנת הידיעה השתתפו פטיו פטקוב (בוקרשט) ומייקל סימונס (לונדון), הגרדיאן
נא להמתין לטעינת התגובות
