רדיו ירוק, דבר אלי
רדיו ירוק צריך לשדר בגובה העיניים של מאזיניו על מנת שיוכל לשרוד בנישה שבה בחר לפעול. את הדיונים על אפקט החממה יש להשאיר לאקדמיה
הנושא הסביבתי בתקשורת האלקטרונית עדיין לא פוצח דיו. שרידותן של תוכניות נושא ברדיוה מסחרי היא קשה בפרט ובתקשורת הארצית בכלל. זאת להוציא את תוכניתו של מיקי מירו "בדרך אל הטבע", שגם היא נדחקה לאחרונה לשול לוח השידורים של רשת ב'.
ברדיו לא ניתן להציג מפגעים סביבתיים כפי שניתן לעשות בטלוויזיה ולזעזע באמצעות התמונות את הציבור ואת מקבלי ההחלטות. אי אפשר למרוח בכותרת אדומה מחדל כזה או אחר. ולמרות זאת, הצהרת הכוונה של רדיו 99 להיות רדיו ירוק יש בה משום מימוש הלכה למעשה של ייעודו של הרדיו האזורי – דהיינו זה אשר מטפל בבעיות שמפריעות לאזרח, והן אינן בעיות קטנות, כפי שנהוג לא פעם לקרוא להן, ואשר לרשויות לא פעם קל להתעלם מהן.
אלה אותן בעיות שאולי לא מייצרות כותרות אדומות לעיתון היומי או אינן יוצרות אייטם למהדורת הערב של ערוצי הטלוויזיה אך עם טיפול נכון בהן בתקשורת יכול להביא לא פעם סיוע, מזור ללא מעט תושבים.
ברדיו ירוק, שהוא גם רדיו מסחרי, יש גם מקום להעלות את המודעות
לבעיות סביבתיות אצל הציבור באמצעות ( שלא לומר חס וחלילה לחנך ) הפעלה של המאזינים, אשר יכולה גם לזכות אותם בפרסים סביבתיים כאלה ואחרים. וכן, פרס היא לא מילה גסה. רדיו ירוק יכול גם לשנות את התנהלות המסחר בשטח פעילותו, כך שבתי עסק הפועלים בשטח שידורו יהפכו להיות ירוקים יותר.
על הרדיו הירוק לדבר בגובה העיניים עם מאזיניו על מנת שיוכל לשרוד בנישה שבה בחר לפעול ועל מנת שיהיה אפקטיבי. את הדיונים על אפקט החממה ועל פליטות הפחמן, שהינם חשובים לכשעצמם, עליו להשאיר לדיונים באקדמיה. הרדיו הירוק צריך להיות רדיו שנוגע לא רק בפעילי הסביבה המושבעים, אנשי הארגונים הירוקים וכד', אשר לא פעם עסוקים בלשכנע את עצמם במקום לקלוט חברים חדשים למועדון הירוק.