קרקור של תקווה? בין פינת החי לכלובי סוללה
אחרי המעבר ללולי הענק החדישים, תזכה כל תרנגולת מטילה להעביר את חייה על שטח הקטן ממרצפת ביתית. במשרד החקלאות חושבים שזה מספיק. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': דן בזבזן
- לא עוצר בירוק, חלק ג': ישראל נעקצת
כלוב סוללה. שגם אחרי השדרוג ייאלצו התרנגולות להעביר חיים שלמים בלי לזוז צילום: אנונימוס
אחרי דיונים קדחתניים, המליץ צוות המומחים של המשרד על הגדלת השטח המוקצב לכל תרנגולת בלולים התעשייתיים (הלוא הם לולי הסוללה הידועים לשמצה) ל-550 סמ"ר לראש. בהתחשב בעובדה שעד כה התרנגולות בילו את ימיהן בתוך שטח של 350 סמ"ר, זה שיפור משמעותי; אבל אם לוקחים בחשבון ש-550 סמ"ר הם מלבן זעיר שגודלו בערך 20X30 סנטימטר, מבינים שגם אחרי השדרוג ייאלצו התרנגולות להעביר חיים שלמים בלי לזוז, עם אוויר במשורה, דחוסות אל השכנה מקדימה ומאחור. חביתה, מישהו?
אלא שאנשי עמותת "אנונימוס" מפנים את תשומת הלב לכך שמסמך אחר, שפרסם אותו משרד חקלאות רק לפני מספר שבועות, מלמד משהו על מה שחושב משרד החקלאות עצמו על התנאים בהם כלואות מטילות בישראל. מדובר בתקנות להגנת בעלי חיים, שהמשרד השלים את ניסוחן באיחור קל של 15 שנה. התקנות הללו מפרטות באילו תנאים מותר להחזיק בעלי חיים בישראל בפינות חי, בחנויות למכירת חיות מחמד, בגני חיות ואפילו בבית. בכל מקום, חוץ מבתעשיית המזון. הפרה של התקנות הללו נחשבת להתעללות בבעלי החיים; העבריין צריך לקחת בחשבון גם ישיבה בכלא.
בתקנות הללו, שכאמור אינן חלות על תעשיית המזון, מצבם של העופות בכלל לא רע. מי שמגדל להנאתו תרנגולות בחצר המשק, למשל, מחויב לספק להן מרחב מחיה סביר: כלוב של שלוש תרנגולות צריך להיות באורך של לפחות 1.05 מטר (שלוש פעמים אורכה של תרנגולת), כך גם הרוחב, והגובה-2.25 מטר (חמש פעמים גובהה של תרנגולת). ובסך הכל, נפח של 826,875 סמ"ק לתרנגולת. מי שלא יספק לתרנגולת את המרחבים הללו, כאמור, הוא בגדר עבריין ומתעלל.
אכזריות לשמה
אבל תרנגולות שאתרע מזלן להיות בורג בתעשיית המזון, יכולות רק לחלום על תנאים כאלה. שם, בלולים החדשים, המשודרגים, תא לשלוש תרנגולות יהיה באורך של כ-80 ס"מ, רוחב של כ-20 ס"מ (סה"כ 1,650סמ"ר), וגובה 40 ס"מ. נפח ממוצע לתרנגולת: 22 אלף סמ"ק. אין צורך לשלוף את מחשבי הכיס: הכלוב הביתי הקטן ביותר גדול פי 37.6 ( ! ) מהכלוב התעשייתי.
ההיגיון מחייב פער בין תנאי הגידול בתעשיית המזון ומחוצה לה, אבל השאלה היא מהו גודל הפער. גם אחרי הרפורמה המתוכננת, תרנגולות ימשיכו לחיות, אם אפשר לקרוא לזה חיים, בתנאים שאפילו על פי הסטנדרטים של משרד החקלאות מוגדרים אכזריות לשמה. מי שלא מעוניין להיות חלק משרשרת הניצול הזו מוזמן לאכול ביצים אורגניות (על ביצי חופש אין פיקוח מסודר בישראל), או לשמוע בקול הטבעונים ולהסתפק בחלבונים מן הצומח.
דוברת משרד החקלאות טוענת שאי אפשר להשוות בין שתי הקטגוריות: "אין טעם להתחסד: אם בעלי חיים בתעשיית המזון יקבלו תנאים שווים לחיות בספארי או בגינת הבית, התעשייה לא תהיה רווחית והחקלאים ובעלי הלולים יפסיקו לייצר מזון. אי אפשר להשוות בין מי שמגדל מספר קטן של תרנגולות ללול של עשרות ומאות אלפים. תפקידו של משרד החקלאות למצוא את שביל הזהב בין רווחת בעלי החיים לשולי הרווח הצרים של המגדלים. הרפורמה בלולים משפרת מאוד את תנאי המטילות ומשווה את המצב למה שמקובל כיום באירופה, המלצת המשרד משקפת את הפשרה הטובה ביותר בין כל הצרכים".
נא להמתין לטעינת התגובות
