הפלישה האסייתית: ישראל נעקצת ע"י יתוש נמר
יתוש הנמר האסיאתי הוא עוד סיבה לסגור את הברזים. כדי להטיל ביצים הוא מסתפק במאגרי המים הזעירים ביותר הנמצאים בשטח הבית והגינה. לא עוצר בירוק, חלק ג'
- לא עוצר בירוק, חלק א': קרקור של תקווה?
- לא עוצר בירוק, חלק ב': דן בזבזן
יתוש הנמר האסיאתי. אחד ממאה המינים הפולשים הגרועים ביותר צילום: רומיה מזימבה, ארכיון מעריב
הנמר האסיאתי, יתוש שחור עם פסים לבנים שמוצאו במזרח אסיה, הגיע לישראל ב-2002. ברוב חלקי העולם הוא התפשט עוד קודם לכן, והוא מוגדר כאחד ממאה המינים הפולשים הגרועים ביותר. עקיצתה של הנמרה האסיאתית מסוגלת להעביר 20 סוגי מחלות, שלא לדבר על כך שהיא מכאיבה במיוחד. נחמה זעירה: היא עוקצת רק בשעות בין הערביים. אם לא ישנתם הלילה בגלל הגירודים, הנמרה האסיאתית לא אשמה.
אנשי המקצוע מודאגים לא רק בגלל פגיעתה הקשה של הנמרה, אלא גם משום שבמאבק מולה עומדים לרשות הרשויות כלים מוגבלים. הרוב תלוי בנו, הציבור, ובמה שמתרחש בבתים הפרטיים. כדי שביצה של נמר אסיאתי תהפוך ליתושה עוקצנית, היא זקוקה לתקופת דגירה קצרה-בין שבוע ל-20 יום.
יתרונו הגדול של הנמר האסיאתי הוא כושר ההסתגלות:
כדי להטיל ביצים הוא מסתפק במאגרי המים הזעירים ביותר-צלוחיות עציצים, אדניות, בריכות ילדים שהושארו בגינה, מזרקות ביתיות עם סירקולציה ישנונית, כדים וצמיגים, שלוליות שנוצרות מתחת לצינור המזגן המטפטף.
כל מקום שבו עומדים מים יותר מכמה ימים, אפילו בכמות זעומה, הוא פוטנציאל לבית יולדות. את המחיר אנחנו נשלם: הנמר האסיאתי עף ברדיוס של כמה מאות מטרים, כך שרוב הנעקצים הם בני הבית והשכנים.
המדינה והממשלה צריכות לדאוג למיגור היתושים ברחובות, בשטחים הפתוחים, בנחלים. על מה שקורה באדנית הפרטית שלנו אנחנו מוכרחים לקחת אחריות. בתור התחלה, כדאי להגביל את כמות ההשקיה בגינה למינימום ההכרחי. השקיית יתר היא חלומו הרטוב של הנמר האסיאתי, והחל מ-15 ביולי גם של משרד האוצר.
נא להמתין לטעינת התגובות
