תושבי עתלית נאבקים בכרמל כימיקלים
עקב מחלות נשימה קשות שהופיעו אצל ילדיהם יצאו התושבים למאבק במפעל המזהם. השבוע תפוג הארכה שנתן בית המשפט למפעל
מאז לא פורסם דוח נוסף. בתוך עתלית יש מפעל, כרמל כימיקלים, המייצר כימיקלים לצורכי ייצור שרפים, אבקות פלסטיות תרמוסטטיות, חומר התזה מפלסטיק ותופסים לדבקים. זה שנים מנהלים ביישוב מאבק נגד המפעל והזיהום שנפלט ממנו. מאבק, שנקבעה לו תחנה מכרעת ביום שני הקרוב: אז תפוג לאנשי המפעל הארכה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה לטפל בליקויים, למעט התקנתם של גלאים שיוצבו עד ה-30.10.09. אם לא יסירו במפעל את המפגעים המסכנים את בריאות הציבור, המשרד להגנת הסביבה לא יאריך את היתר הרעלים.
ההחלטה נקבעה לפני חודשיים בבית המשפט. לטענת גורמים במשרד, המפעל ביצע רק פעולה אחת מתוך כמה. הוא הרחיק את הבוצה. לטענת המפעל, הוא עומד בלוח הזמנים. "לא מדובר במאבק סקסי ירוק לאיזשהם ערכים. אנחנו מדברים ממש על החיים שלנו", אומר גדעון בצלאל, יו"ר עמותת כחול וירוק למען איכות סביבה בעתלית.
"יום יום תושבים מזכירים לנו ופונים בתלונות על ריחות רעים, על כאבי ראש, על בעיות נשימתיות. מדובר על מאבק אמיתי על הזכות הכי בסיסית שלנו לנשום אוויר נקי". מרבית חומרי הגלם של המפעל הם כימיקלים רעילים. שלילת היתר הרעלים משמעותה גזר דין מוות למפעל.
תושבי עתלית מתלוננים בשנים האחרונות על מקרים רבים של מחלות נשימתיות בקרב הילדים. "באחת הפעמים שהמשרד להגנת הסביבה הגיע לנטר את האוויר הוא ערך בדיקה גם באחת מחצרות הבתים", מספר רמי חבר ועד הפעולה, רמי קניאגין. "באותה חצר נמצאו חריגות של גז הפורמלדהיד. שני ילדיו הקטנים של בעל הבית סובלים מבעיות נשימתיות ונזקקים לטיפול באינהלציה. גם הבן שלי סובל מבעיות נשימתיות ונזקק לוונטולין. אני מכיר הרבה ילדים של שכנים, של חברים שסובלים מאותה הבעיה".
את המציאות הזו מכיר היטב גם שחף פישמן, תושב עתלית וחבר בוועד הפעולה, שבשנה הבאה נושא עיניו בדאגה אל מגרש הכדורגל של היישוב הגובל עם המפעל. "יום לפני ההפגנה שאירגנו ליד המגרש כדורגל, הגענו לבדוק את המקום ולהחליט היכן להעמיד את הבמה", מספר פישמן. "כשחזרנו הביתה, הילדים התלוננו על כאבי ראש חזקים ועל קשיים בנשימה. כשאני עובר ליד מגרש הכדורגל הגובל עם המפעל, זה מפחיד אותי כשאני רואה את הילדים משחקים שעות ונושמים את האוויר שיוצא מהמפעל".
קניאגין
מחאת התושבים בעתלית אינה ברורה מאליה. במשך שנים היו ניסיונות לעורר את התושבים לפעול, אולם אלו חששו לפתוח במאבק נגד משפחת דנקנר, הבעלים של המפעל. נוסף על כך, רבים מהתושבים מתפרנסים מהמפעל, שיושב במקום החל משנת 1965. זו הסיבה שבוועד הפעולה למען עתלית ובעמותת "כחול וירוק" כל כך הופתעו מההתגייסות חסרת התקדים של התושבים למאבק.
זמן קצר אחרי ההפגנה הגדולה התקיימו בחירות לוועד המקומי של עתלית ולמועצה האזורית חוף הכרמל. לראשונה בתולדותיה של עתלית, נבחרו לשני הגופים נציגים שמטרתם המוצהרת הייתה להיאבק בזיהום הנפלט מכרמל כימיקלים. "המפעל מצפצף לאורך שנים על דרישות המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו נאלצים לשלם על זה בבריאותנו", אומר בצלאל.
במהלך החודשיים האחרונים התחייבה הנהלת המפעל לעמוד בדרישות שהציב בפניה המשרד להגנת הסביבה. אולם מתכתובת פנימית של המשרד אל המפעל עולה כי מרבית המפגעים לא טופלו. על פי הסיכומים, המפעל נדרש לפנות את בריכת האידוי הפולטת ואת הבוצה משטחו. כמו כן, הוא נדרש לפנות קוביות שבהן אוחסנו חומרים מסוכנים בצורה שגורמת למפגעים סביבתיים.
בעלי המפעל התבקשו להעביר את כל החומרים המסוכנים שבהם הם משתמשים לייצור דרך מערכת של פילטרים. "ההתעוררות החלה בעקבות השמועות כי קווי ייצור של מפעל לייצור דבק מגע עומדים לעבור מתל אביב למפעל כרמל כימיקלים", נזכר קניאגין.
"ראינו כתבה בטלוויזיה איך תושבי שכונת נווה עופר בתל אביב הפגינו נגד המפעל שגרם לטענתם לתחלואה גבוהה של סרטן ומחלות נשימה. אירגנו הפגנה והתרגשנו מההיענות של התושבים. אחרי שנים של תרדמה פתאום הגיעו 500 אנשים המהווים כעשרה אחוזים מהתושבים. זאת הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות היישוב".
קווי הייצור של מפעל הדבקים לא עברו בסוף לכרמל כימיקלים, אולם המאבק נגד המפעל נמשך. "מפעל דבק המגע שחששנו כי חלק מקווי הייצור שלו יעברו לכאן רק עזר לנו לגלות מה באמת קורה בפנים", אומר גדעון בצלאל מעמותת "כחול וירוק", "הסיפור של פליטות גזי הפורמלדהיד הוא יותר חמור מכל דבר אחר".
על פי גורמים במשרד להגנת הסביבה, הדבר העיקרי שבוצע הוא פינוי הבריכות, אבל גם זה נעשה בניגוד להנחיות שסוכמו בבית המשפט ובדרך של הרחקת הבוצה שהביאה לעשרות תלונות של צריבות בעיניים וכאבי ראש מצד תושבים. בנוסף, בביקורת האחרונה שהתבצעה על ידי המשרד להגנת הסביבה, נרשמו ריכוזים של חומרים מסוכנים הגבוהים במאות אחוזים מהמותר בתקן.
לכרמל כימיקלים עבירות קודמות. אחת מהן בוצעה על ידי המפעל בשנת 1999. "העבירה שבוצעה הייתה הזרמת שפכים אסורים לים", מספר רכז השטח של הקואליציה לבריאות הציבור, עמית רבין. "עבירה שבגינה הורשע המפעל ונקנס בסכום של 700 אלף שקלים ו-150 שעות לתועלת הציבור על סמנכ"ל ומנכ"ל המפעל דאז".
מעבר למפגעים הללו, זועמים תושבי עתלית על מעבר המשאיות הנושאות חומרים מסוכנים דרך רחובותיה של המושבה. "אני לא מסוגל לחשוב על תרחיש שבו משאית עם חומרים מסוכנים תתהפך לנו בלב אזור מאוכלס כל כך", אומר בדאגה קניאגין. "אם המפעל ימשיך לעבוד, אנחנו מצפים שייסלל במקום כביש עוקף. עם זאת, אנחנו מרגישים כי מאז שהגיע לכאן המנהל החדש של מחוז הצפון של המשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ, ומונה שר חדש למשרד, הדברים התחילו להתקדם".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
