מאו דוט קום: העובדים הסינים מתאגדים באינטרנט
תלונות נגד מעסיקים, מחאה על תנאים ירודים והתייעצויות בנושא זכויות עובדים - הרשתות החברתיות מעניקות לפועלים הסינים מקום אחד להרים בו את הראש ולהתעסק בעבודה מאורגנת. "אף אחד לא יכול לצפות מתי מעמד העובדים הסיני יתקומם", אומר פרופסור באוניברסיטת הונג קונג שחוקר את האינטרנט, "אבל כאשר זה יקרה, זה ישנה הכל"
הפורומים מהסוג שבו נעזר ג'יאנג הפכו למקבילה של מעמד הפועלים הסיני לפייסבוק או טוויטר. יש הרואים בשיחות שמתנהלות שם התחלה עמומה של התארגנות עובדים, וכזאת שעשוי להיות לה כוח. השלטונות ובעלי המפעלים עוקבים בדאגה אחרי הרשתות החברתיות האלה. לדברי עורכי דין שפעילים למען זכויות העובדים, אתרים שמוקדשים לתלונות נסגרו, ודיווחים על הפגנות בנושא בדרך כלל נמחקים. מנהלי אתרים אומרים שחברות הפעילו עליהם לחץ להסיר תכנים רגישים. גם העובדה ש-QQ מוגבל למאה משתמשים מקשה עוד יותר על גיוס תומכים. אולם, על אף הקשיים, הרשתות החברתיות מותירות פתח להתארגנויות עובדים.
ישנן מספר דוגמאות להתארגנויות כאלו שנרקמו ברשת. סטודנטים השתמשו באינטרנט בשנה שעברה כדי להוביל חרם על מוצרים צרפתיים לפני המשחקים האולימפיים. השלטונות גם מאשימים שמורדים ששוהים מחוץ למדינה נעזרו באינטרנט כדי לעורר את המהומות האתניות של האויגורים במחוז שינג'יאנג במערב סין בחודש שעבר. הממשלה הגיבה בחסימת הגישה לאינטרנט באזור במשך כמה ימים.
"כאשר יש משבר, אפשר להפעיל את הכוח הזה", אומר ג'ק קיו, פרופסור באוניברסיטה הסינית של הונג קונג, שעוקב אחרי האינטרנט בסין. "אף אחד לא יכול לצפות מתי מעמד העובדים הסיני יתקומם. זה יכול להיות פעם בחיים, אבל כאשר זה יקרה, זה ישנה הכל".
עד לפני כמה שנים לא זכו הפועלים להנות מפירות האינטרנט. אך כל זה השתנה עם פריחתם של בתי קפה אינטרנט וטלפונים סלולרים זולים, שמאפשרים למשתמשים לגלוש ברשת, ובעיקר להשתמש בחשבונות שלהם ב-QQ. "אנו יכולים לתקשר עם יותר אנשים והרבה יותר בקלות", אומרת ויויאנה דינג, עובדת בת 25 ממפעל זכוכית בשנזן. "לפני כן, כל מה שיכולנו לעשות היה לדבר עם אדם אחד בסלולרי".
שלא כמו פייסבוק או טוויטר, שנחסמו על ידי צנזורים בסין במשך חודשים, אתרי העובדים משתמשים בממשק סיני וקלים יותר לתפעול. הפיתוי בכלי התקשורת הזה ניכר בפאתי שנזן. מעבר לשערי אחד ממפעלי האלקטרוניקה הגדולים בתבל, המופעל על ידי קבוצת הטכנולוגיה פוקסקון, יש אין ספור חנויות לממכר טלפונים סלולרים, שרבות מהן משמיעות מוזיקה מחרישת אוזניים בתקווה למשוך פנימה את הפועלים הצעירים המסתובבים בחוץ.
בקומות הקרקע בבית מגורים צפופים ממוקמים ברים אפלוליים של אינטרנט. פועלים שסיימו את יום עבודתם, עם אוזניות לראשם, יושבים ומקלידים במרץ על המקלדות, משחקים משחקי מחשב ומשוחחים עם חברים, תמורות כארבעים סנט לשעה.
בלונגואה, מעט צפונית למרכז שנזן ודקות מהונג קונג, אפשר לזהות בקלות את עובדי פוקסקון הלבושים בחולצות פולו עם סמל החברה. הם בוגרי קולג', עובדים במשרדים או בתפקיד מקצועי לאורך פסי הייצור, ועושים זאת שעות ארוכות תמורת שכר זעום.
זנג זאולו עבד בפוקסקון עד שפרש לפני שנה ופתח בר ליד המפעל. לפני 4 שנים הוא הקים את www.foxlife.cn, אתר מידע שבו ביקרו כ-65 אלף פועלים של פוקסקון. לפני שנתיים מספר המשתמשים באתר היה פחות מחצי. האתר מציע הצצה אל חיי היומיום של עובדי המפעל - החל מתלונות על עובדים המשוויצים בסלולרים היקרים שלהם וכלה בתמונות של ערימות אשפה מול מגורי העובדים. באתר ניתן למצוא גם רשימה על תאונות שאיש לא דיווח עליהן והערות שנונות נגד המפקחים מהחברה הטאייוואנית. "אני עובד בפוקסקון ויש לכך הרבה צדדים אפלים", כתב באחרונה אחד שמכונה סזסקי. "הכל כאן מוכתב על ידי הטאייוואנים. אפילו אם הם מפליצים, אנו חייבים לומר שזה ריח בושם".
ויש גם את ההתאבדות של סון דניונג. הפועל בן ה-25 קפץ מהקומה ה-12 בבניין מגורים הקיץ, לאחר שהואשם שאיבד פרוטוטייפ סודי של הדור הבא של
זנג אומר שהפורום שלו עצמאי ולא קשור לחברה, למרות שהוא יודע שמנהלי בפוקסקון עוקבים אחר האתר. לפני שנתיים, לדבריו, התקשר מנהל וביקש ממנו להסיר תמונות של עובדים ישנים בתוך חדר הדואר. זנג הסכים. "יש מקומות טובים יותר לטפל בתלונות של עובדים מאשר האתר שלי", אומר זנג בן ה-29. "אני חייב שתהיה לי תחושה לגבי כמה ביקורת הם מוכנים לספוג".
אתר נוסף שנועד לעובדים הוא www.zggr.cn , ראשי תיבות של "העובד הסיני". האתר השמאלני אוסף דיווחים חדשותיים על בעיות של עובדים ואף מקדיש מדור ל"זיבנג'יה", כינוי מהפכני לקפיטליסטים. אלף דיווחים חדשותיים מועלים לאתר מדי חודש, שרובם נשלחים על ידי עובדים במפעלים בבעלות המדינה, שחייהם השתנו לרעה בגלל הצעידה לעבר ההפרטה. "תקשורת המיינסטרים הסינית לא יכולה לטפל בסיפורים כאלה, והרבה פורטלים מסירים אותם", אומר יאן יואנזנג, מייסד האתר.
יאן מהלך על חבל דק. לפני שלוש שנים סגרו לו אתרים דומים. לדבריו, הפורום שלו חייב להיראות כאילו הוא מוקדש ל"מחקר", כדי להטעות צנזורים. במקביל, מעולם לא התבקש יאן להסיר הערות של אחד המשתמשים אודות מנהל שהוכה למוות הקיץ על ידי פועלים במפעל המתכות טונגואה בצפון סין. העובדים הפגינו נגד מכירת המפעל שלהם לחברה פרטית. ההערה של המשתמש אמרה שהמנהל בעצם קיבל את מה שמגיע לו.
ההסבר היחיד של יאן לכך שעברו על ההערה לסדר היום, היה שהצנזורים לא יכולים לעלות על הכל. וחוץ מזה, כנראה שגם הם מבינים שעדיף לאפשר לעובדים להוציא קיטור באינטנרט מאשר שיצאו להפגין ברחובות. ומה לגבי מפעל המתכות בטונגואה? הרשויות התחרטו והמכירה בוטלה.
בהכנת הכתבה השתתף טומי יאנג מסניף בייג'ינג של הלוס אנג'לס טיימס
נא להמתין לטעינת התגובות
