המכשולים בדרך להקמת פארק חירייה
כבר במשך שנים מבטיחים לנו את הפארק הגדול בעולם. נקודת מפגש ירוקה בין תל אביב לערי הלווין הדרומיות שלה. שבעי הבטחות יצאנו לבדוק מתי נוכל לקחת את המשפחה לבילוי בהר, שפעם היה אתר פסולת. התשובה? החלק הראשון יפתח לקראת סוף שנת 2011
◄חירייה לאן?
◄הפארק הגדול במדינה
◄פארק איילון יוצא לדרך
◄דרושים בעלים של פארק גדול
◄שוב מניחים אבן פינה: פארק שרון יוצא לדרך
◄מחסור בירוקים: קשיים בדרך להקמת הפארק

בימים אלה החל תהליך תכנון ארוך טווח שיימשך כשנתיים להקים ולתחזק בליבה של המדינה, במרכז גוש דן ההומה, פארק עצום מימדים וירוק בו שטחים פתוחים, אגמים, מסלולי אופניים ומתקנים נוספים. רק לשם השוואה, הפארק צפוי להשתרע על שטח של 8,000 דונם, יותר מפי שניים מסנטרל פארק הניו-יורקי ופי שלושה מהייד פארק הלונדוני. הפארק יתפרש באזור שבין דרום תל-אביב, אור יהודה, רמת גן, חולון ואזור, ויספח גם את פארק דרום, מקווה ישראל, שטחים חקלאיים ואת האתגר הגדול מכולם – הר חירייה.
"החובה שלנו כחברה שיצרה את המפלצת הזאת במשך חמישים שנה לתקן את זה, ולשם מופנים רוב התקציבים", אומר דני שטרנברג, מנכ"ל החברה הממשלתית שהוקמה במטרה להוציא לפועל את הפרויקט. ואכן, הפרויקט המרכזי כיום הוא שיקום ההר על מנת שיהיה בטוח בעתיד להעלות אליו מבקרים בצורה חופשית. סדר גודל התקציבים המושקעים על פי החלטות ממשלה שהתקבלו ב-2006 הוא 20 מיליון שקל לשנה לתקופה של חמש שנים, כלומר כ-100 מיליון שקל בתנאי שמחצית הסכום יגויס על ידי החברה מתרומות.
תפיסת העולם של מתכנני הפארק היא להפוך את ההר למשאב לאומי. עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אגודת אדם טבע ודין המשמשת יושבת ראש הדירקטוריון בפועל של הפרויקט, מספרת שמהתצפית המוקמת היום בראש ההר רואים נוף מרהיב של כל גוש דן. לדבריה המטרה היא לשמר את ההר כסמל לאוכלוסיית העתיד: איך זיהמנו את הסביבה ופגענו באזור ואיך נהפוך את המקום לפנינת חמד. "זו תהיה תזכורת לדורות הבאים איך לתקן את המעוות ואיך בהשקעה יצירתית אפשר להפוך גם הר של פסולת לדבר לחיובי", ציינה איסר-איציק.

הפעולות היצירתיות של החברה כוללות תכנון משק אנרגיה סגור לכמה שיותר צרכים. כבר היום אנרגיה שמיוצרת על ידי הפסולת מפעילה את אתר חירייה, אך המטרה היא להתרחב ולהגיע לפארק כולו. בימים אלה יועץ מקצועי מבצע סקר אנרגיה בכל אזורי הפארק בנושא צרכי האנרגיה העתידית ויחד עם חברת החשמל מתוכנן אילו אנרגיות חלופיות יוקמו בפארק. בנוסף יוקם מתחם אנרגיות מתחדשות בפארק אליו יוזמנו יזמים להקמת מתקנים שיספקו אנרגיה לכל פארק – בכל זאת, מדובר בשטח עצום שבשאיפה יתופעל כולו בצורה ירוקה.
מכת המדינה הידועה גם בשם פסולת בנין, למשל, תעבור הפרדה ותשמש לבניית מסלולי האופניים בפארק ולחיזוק מדרונות ההר. לדברי שטרנברג, כמויות הפסולת הרבות יוכלו לספק אנרגיה לכל הפארק ואף יותר מזה, ובתקווה גם הרשויות העירוניות בסביבה יאמצו בעתיד שימוש באנרגיות החלופיות.
פרויקט נוסף מיועד לטיפול בגז המתאן הנפלט מההר בתהליך פירוק הפסולת וגורם להתגברות אפקט החממה. אולם, כמקור אנרגיה נחשב המתאן לדלק נקי ביותר, ולכן מאז 2003 איגוד ערים דן לתברואה, שהוא בעל הזכויות בהר, מפעיל מערכת של שאיבת הגז אשר מופק למפעל טקסטיל באזור. אבל את הגז מייעד שטרנברג לגדולות, ובזיקוק באיכות גבוה הוא עוד ישמש לתדלוק כל משאיות האשפה במרכז הארץ. מעבר לכך יפותחו בפארק אגמים ירוקים שמטהרים מים וישתלו עשרות אלפי עצים שבסופו של דבר יורידו את הטמפרטורה באזור ויפחיתו באופן ניכר את רמת זיהום האוויר.
התכנית לשינוי ייעוד הקרקע ולהקמת הפארק אושרה במועצה הארצית, אך כשהוקמה החברה לא נלקח בחשבון הצורך להפקיע קרקעות. בפברואר 2009 החברה יזמה החלטת ממשלה שאמורה למצוא מקורות תקציביים להעברת המקרקעין. החברה העבירה תכנית עבודה למנהל המקרקעין אשר מבצע כיום הערכה שמאית של עלות הפיצויים עבור המחזיקים בשטח.

"בהתחלה היו בעיות מול עיריית תל אביב, אבל ממש בימים אלה התקבלו ההסכמים והיתרי הבניה. תכנית השיקום מאושרת וכיום הדרך כבר די פתוחה לתחילת ביצוע העבודות", מסבירה איסר-איציק. דווקא השטחים החקלאיים, אשר יופקעו למטרת הפארק או מתוקף חוק הניקוז, לא עוררו כל התנגדות. החקלאים, שמבינים ששכונות המגורים כבר מזמן השתלטו על האזור, מעוניינים לקבל את הפיצויים כי מבחינתם כיום הם מפסידים מלשבת במרכז.
קולות ההתנגדות הגיעו דווקא מכיוון מפתיע. תושבי האיזור, אשר תכניות הפארק נעשות בשיתוף ובשיקוף מלא מולם, נחשפו לתכנון המתקנים השונים בפארק, ביניהם מתקני ילדים, שירותים, חניון ובין השאר גם הצעה להקמת תיאטרון בפארק. מספר תושבים הביעו התנגדות להצעה להקמת התיאטרון מחשש לתנועה רבה ורעש שעלולים לקום, ובימים אלה מתוכנן מטעם מתכנני הפארק מפגש הסברה ופשרה כחלק מהליך שיתוף הציבור.
מעבר למכשולים האנושיים הטבע עושה את שלו ויוצר, פשוטו כמשמעו, שיטפונות של זבל. תשטיפי פסולת עוד זורמים במורדות ההר, באזור שבו בתקופות מסוימות מצטברים גשמים המעלים את נחל אילון על גדותיו וגורמים להצפה של שכונות דרום תל אביב וחולון. לכן הדרך עוד ארוכה והמלאכה מרובה: מדובר בהטמעת תכנית הניקוז והסתת תוואי הנחלים באזור על מנת למנוע את ההצפות ולהעמיק אותם לזרימה ישירה אל הים.
מסוכן?
איסר-איציק: "הפארק לא מיועד להיפתח כולו במקביל אלא בשלבים. השלב הראשון הוא פתיחת ההר והכנת נקודת תצפית על ראש ההר, כך שבסוף שנת 2011 יהיה ניתן להשקיף על הסביבה מגובה 80 מטרים מעל פני הים בעודנו עומדים על 20 מיליון מטרים מעוקבים של פסולת".
יחד עם זאת כיום עוד מדובר במפגע סביבתי ושטחים מסוימים מתוחמים ומגודרים עם פוטנציאל של סכנה. ניתן להיכנס לאזור רק באישור והדרכה, כך שמי שנכנס היום לשטחי ההר לא מסכן את עצמו, כל עוד הדבר נעשה בפיקוח. עוד נותר לשאוב את הגז, לטפל בתשטיפים ולייצב את ההר כדי שלא יתמוטט, הקמת תשתיות שכאמור תימשך כשנתיים. האתר ימשיך לשמש כתחנת מעבר של גוש דן כחלק מאתר המחזור המסביר לציבור איך אפשר לטפל נכון בפסולת עירונית.
במתחם קיים פיילוט של חברת חץ אקולוגיות העושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית שלוקחת פסולת ביתית עירונית, מפרידה אותה ומפיקה חשמל מהפסולת האורגנית. לדברי איסר-איציק, זה ניסיוני ולא נמצא בשימוש רחב. מדינת ישראל מסתכלת היום רק על העלויות הישירות וזה כמובן לא נכון. כשמשווים חשמל שמופק מדלקים מזהמים לחשמל מדלקים אלטרנטיביים ההשוואה צריכה להיעשות במכלול, כך שאל מול עלות הפחם, אנרגיה מתחלפת היא הרבה יותר יעילה. מובן שנרצה שפרויקט כזה יהפוך לנחלת הכלל ויקבל נתח משמעותי יותר במשק החשמל הישראלי.
הפארק אמנם ייבנה כולו בהדרגתיות ויהיה מוכן כנראה רק לקראת סוף העשור השני, אבל בינתיים יהיה ניתן ליהנות כל פעם מחלק חדש שייפתח לציבור ולפרוש לשעה קלה מהעיר הסואנת, מבלי שהסביבה תשלם את המחיר, וגם אנחנו – הכניסה לפארק תהיה ללא כל תשלום.