המשבר התחבורתי כבר כאן

ועדת טרכטנברג מזהירה ממחדל תחבורה. מבט על הכבישים היה מגלה להם מציאות קשה. עוד לא מאוחר לשנות

עמית רז | 4/10/2011 10:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חברי ועדת טרכטנברג טוענים שהירידה בשימוש בתחבורה הציבורית, שאנו עדים לה, יוצרת מעגל קסמים שגורם להגברת התלות ברכב הפרטי ולפגיעה ביכולת לספק שירותי תחבורה ציבורית יעילים. משתמע מכך שהירידה בשימוש בתחבורה הציבורית היא גזירת גורל והיא האשמה הבלעדית במצב שנקלענו אליו.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
  
אך הוכח כבר כי הירידה בשימוש בתחבורה הציבורית היא תוצאה של הזנחה מתמשכת של חלופה זו, בעוד שעיקר המשאבים מועברים לפיתוח תשתיות רכב פרטי בדמות הקמת כבישים חדשים, מחלפים וגשרים למכביר. כלומר, מי שגרם לפריחתו של מעגל קסמים זה הוא הריבון. האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אליו, ולא לאף גורם אחר. חשוב גם לזכור שתפקידו של הריבון בחלק מהמקרים הוא לא להיענות בעיניים עצומות לביקושי השוק, אלא לפתח וליישם מדיניות שתמנע התנגשות חזיתית בהתקף לב תחבורתי חריף.

דוח הוועדה ממשיך וטוען ש"במידה ולא תהיה התערבות ממשלתית בנושא, אנו נחווה משבר תחבורתי בעתיד הלא רחוק". שוב, צר לי לאכזב את חברי הוועדה אבל ממש בימים אלו אנו חווים על בשרנו משבר תחבורתי חריף ביותר, ולכן המילה "בעתיד" כלל לא רלוונטית כאן. אנו שועטים במהירות ובבטחה לכדי מצב בו הפעילות האזרחית והכלכלית כמעט ותשותק בגלל מחדלים תחבורתיים.
תנאי סף

כותבי הדוח מציינים כי רמת המינוע בארץ היא נמוכה יחסית למדינות המפותחות, וצפויה לגדול ולהחריף את הפער בין העלייה במצבת כלי הרכב לקצב פיתוח מערכת הכבישים. יש לציין שגם רמת המינוע היא פועל יוצא של מדיניות עידוד רכישת כלי רכב פרטים על ידי המדינה ב-20 השנה האחרונות, וגם אותה יש וניתן לעצב. נקווה שבתור מדינה נשאף להידמות למדינות המפותחות דווקא בפרמטרים אחרים ולא ברמת המינוע.

בהמשך הדוח, הוועדה ממליצה כצעד מיידי לשיפור בשירותי התחבורה הציבורית להגדיר תנאי סף למינימום שירות תחבורה ציבורית ליישובים בפריפריה. הייתי מצפה שתנאי הסף האלה יוגדרו במסגרת עבודתה של הוועדה על מנת שהזרוע המבצעת תוכל להתקדם מנקודה

זו והלאה, אך זה לא נעשה וחבל.

מבחינה תקציבית, חברי הוועדה קובעים שיש להקצות 200 מיליון שקל בשנה לביצוע שיפורים אלו. לא ברור לפי איזה מפתח נקבע דווקא מספר זה. כמו כן, יש לציין שסכום זה מהווה פחות מאחוז מתקציב המדינה הכולל בשנה אחת ומרמז אולי על עוד מקרה של הערכת חסר משוועת לתקצוב שיפורים חשובים אלו, שתגרום לאי הצלחה ביישומם. 

לסיכום, נראה כי טיפול הוועדה בחוליי התחבורה הציבורית הוא בעיקר טיפול סימפטומטי ולא טיפול שורש של המחלה. למערכת התחבורה הציבורית מגיע רופא מומחה ולכן זה הזמן לגורמים מקצועיים וארגוני התחבורה לקחת את המלצות הכלליות של הוועדה ולפרק אותם למרכיבים ברי טיפול.

הכותב, עמית רז, הוא רכז הפרויקטים של ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל - "תחבורה בדרך שלנו"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים