העולם מתחמם? בואו נהנדס את האקלים
להפחית את צריכת האנרגיה ולעבור למקורות אנרגיה חדשה, זה חשוב. אבל מומחים טוענים שניתן באמצעים טכנולוגיים מלאכותיים לעשות יותר כדי לקרר את כדור הארץ. בין הרעיונות: התקנת מליוני מראות להסטת קרני השמש ופיזור ברזל באוקיינוס שיזרזו את גדילת האצות
מדענים בכל העולם מאמצים את מוחם כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים שיתנו מענה הולם לתרחישי אסון שונים המתוארים בסדרת הדיווחים המתפרסמים מדי שבוע בכתבי עת מקצועיים, מוצגים בכנסים מדעיים וכסיכומים של סיעורי-מוחות המתקיימים במקומות שונים על פני הגלובוס. פרופ' דניאל רוזנפלד, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים השתתף בכנס מדענים ומהנדסים בינלאומי שהיה הקיץ במונטריאול ועסק ב"הינדוס מערכת האקלים" – Geo-Engineering – התחום המדעי החדש שמתפתח עתה בקצב מואץ.
בשיחה מיוחדת ל-nrgמעריב אמר פרופ' רוזנפלד: "הולך ומתבסס החשש ששינויי האקלים יקדימו אותנו עוד לפני שנהיה מוכנים לתת להם מענה הולם. מתרבים הסימנים שהנזקים הכלכליים הצפויים משינויי האקלים, וברור שגם מימדי ההרס שיגרמו אירועי הטבע, הם הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מכפי שחזו". מסיבה זאת סבורים מומחים רבים בתחומים השונים, שניתן באמצעים טכנולוגיים מלאכותיים, "לעשות הרבה גם כדי לקרר את כדור הארץ וכך לצמצם את הסיכונים", אמר פרופ' רוזנפלד.
בין הרעיונות שנדונו בכנס מונטריאול, סיפר, היה לפזר בסטרטוספרה חלקיקים דמויי פיח או תחמוצת גופרית וכך להקטין את קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ. "בעצם מדובר במהלך מלאכותי המזכיר את מה שהתרחש בתחילת שנות ה-90 של המאה האחרונה כאשר הר הגעש פינטובו, בפיליפינים, התפרץ בעוצמה רבה והטיל ענני אבק אדירים לשכבת הסטרטוספרה. אז הטמפרטורה הממוצעת על כדור הארץ, למשך שנה שנתיים הייתה נמוכה מהרגיל ואצלנו, בישראל, נהנינו מעונות גשם ושלג בלתי רגילות. מבצע דומה, באופן הנדסי ומתוכנן היטב הוא בהחלט ישים מבחינה כלכלית. ההערכה היא, שיהיה צורך להשקיע במהלך טכנולוגי שכזה פחות מחמישה מיליארד דולר, אבל זו השקעה כדאית כשמדובר במידת ההשפעה החיובית שלה על כל כדור הארץ".
רעיון אחר המתגלגל עתה הוא להגדיל את זיהום העננים עוד בהיותם מעל לאוקיאנוס. פירוש הדבר הוא שהבהירות שלהם תגדל, כאשר בוהק העננים גדול יותר, אורך החיים שלהם – גדול יותר. המהלך הזה יגרום לכך שכדור הארץ יחזיר יותר קרינה מהשמש לחלל, "וכך חלק מקרני השמש יוסטו מלהגיע אלינו".
פרופ' רוזנפלד ועמיתו פרופ' אלכסנדר חיין, פיתחו, במחקר שמומן בידי המשרד לבטחון פנים האמריקנ,י מודל של סופת הוריקן רמת עוצמה. הם הדגימו באמצעותו כיצד זיהום העננים מקטין את העוצמה ההרסנית של הסופה. "את החלקיקים – למשל פיח – אפשר לפזר בתוך העננים ממטוסים", אומר פרופ' רוזנפלד.
רעיון נוסף שנידון בכנס היה פיזור אירוסולים, רסיסי טיפות, הגורמים להארכת חיי העננים – כלומר הגדלת משך הזמן שהעננים אינם ממטירים את הגשם, בים או ביבשה. וגם – שימוש ב-1,500 ספינות חדישות
לעומת זאת, פרויקט מתוכנן לפיזור ברזל באוקיינוס לזירוז גדילת אצות שיספחו פחמן דו חמצני בכמויות גדולות מהאוויר הוגדר כמסוכן מדי ועלול לגרום נזק משמעותי לעולם החי הימי, לפגוע גם באיכות המים ובמערכות אקולוגיות בחופים.
בשבוע שעבר פרסמה החברה המלכותית הבריטית למדעים דוח לפיו "כל הרעיונות הטכנולוגיים שמועלים כיום בתחום 'הינדוס האקלים' הם ישימים וניתנים לביצוע מבחינה טכנית. הם גם אפקטיביים. מה שנדרש עתה זו רק החלטה אמיצה מצד מקבלי-ההחלטות". עם זאת הדוח של הגוף רב היוקרה קובע שהפוטנציאל הגלום בתוכניות הינדוס מערכות האקלים אסור שיסיט את הממשלות בעולם מהתוכניות שלהן להקטנת פליטות גזי החממה ומעל לכל פחמן דו-חמצני ומתאן לאטמוספרה.
"בחלק נכבד מהרעיונות הטכנולוגיים הנועזים הללו גלום פוטנציאל אמיתי שמחייב מחקר יותר מעמיק", קובע הדוח הבריטי. "מדובר בהשקעות גדולות אבל זה המחיר שעלינו, תושבי כדור הארץ, יהיה כנראה לשלם על כך שלא עשינו די קודם לכן כדי למנוע את שינויי האקלים", הגיב פרופ' ג'ון שפרד מאוניברסיטת סאות'המפטון. בכך ביטא דעת רבים.
בשבוע הבא בלונדון, יציגו קבוצות חדשות של מדענים מכל העולם את העבודות האחרונות שלהם, העוסקות בתוצאות ההרסניות הרבות הצפויות לעולם עקב שינויי האקלים. אחד ממארגני הכנס פרופ' ביל מקגווייר התבטא בהקשר זה באופן ציורי ביותר: "לא זו בלבד שהאטמוספרה והאוקיאנוסים כאילו 'קשרו קשר' נגד האנושות ומשבשים את הטמפרטורות, גורמים לסערות יותר הרסניות, אלא שגם קרום כדור הארץ שמתחת לרגליים שלנו, מצטרף עתה אליהם. נראה שכדור הארץ בעצם רוצה לומר לנו משהו – ועלינו להקשיב היטב למסר שלו: ההתחממות הגלובלית איננה רק עניין של מזג אוויר חם יותר, שיטפונות והוריקנים – כל מה שמתרחש וחזוי הוא בגדר , צלצול השכמה, מהדהד לכולנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
