רוני רון: "העפתי לרוז סטירה עם גב היד"
הנאשם ברצח נכדתו הקטנה רוז פיזם העיד בבית המשפט כיצד הרג אותה: "היא קפצה ופחדתי שתקבל מכה, לא יכולתי שלא לתת לה סטירה"
במהלך עדותו סתר את עצמו רון כמה פעמים ומסר גרסה שונה מזו שמסר במשטרה. ביום הרצח הוא לקח את רוז מאמו ויויאן והבטיח להחזירה עד השעה 23:00 בלילה. "זה היה מתישהו בקיץ בשעות הערב המוקדמות", סיפר. "לקחתי את רוז מאמא שלי והיא ביקשה ממני להביא לה תחתונים וגרביים חדשים. לקחתי אותה אלינו הביתה, לקחתי תיק שמצאתי מתחת למיטה".
לדבריו, הוא ורוז שמעו בדרך מוזיקה והיא שמחה. "נתתי לה ופל שוקולד", סיפר לפני שתיאר כיצד היכה אותה עם גב ידו. "היא הייתה שקטה, מכונסת בתוך עצמה וחשבתי שהיא כועסת בגלל הסטירה. התחלתי לדבר איתה, שאלתי אותה 'מה שלומך רוז?'. הגענו לחוף הים בנתניה, פתחתי את הדלת האחורית וראיתי את הילדה מוטלת על המושב".
"נגעתי בה והבנתי שהיא לא מגיבה. משכתי אותה אלי וראיתי את ראשה שמוט לגמרי. הבנתי שהיא מפורקת לגמרי. היא התפרקה לי בידיים. הראש שלה היה תלוי וירד לה דם מהאוזן ומהאף. היא פשוט התפרקה לי בידיים".
בשלב זה נשאל רון מדוע לא נסע לבית החולים לאחר שהבחין במצבה הקשה של נכדתו. "פשוט נכנסתי להלם, הייתי בפאניקה וחרדה", השיב. "הייתי בהיסטריה עם עצמי. אני בחיים לא נפגשתי עם מוות, אבל אי אפשר היה לטעות: הילדה הייתה פשוט גמורה. הרגשתי אבוד עם עצמי. צעקתי לאלוהים לשמיים והתחננתי שיחזיר אותה. צעקתי לה 'רוז רוז, אבא מבקש ממך סליחה'".
בניגוד לחקירתו במשטרה, אז סיפר כי כבר בנתניה הכניס את גופתה של הילדה למזוודה, העיד היום רון כי הניח את הילדה על המושב האחורי ונסע לכיוון נחל הירקון. לטענתו, הוא לא זוכר את מה שקרה באותם רגעים, אולם לאחר מכן סיפר הוא סיפר: "הוצאתי את הילדה מהאוטו, לקחתי את התיק והלכתי לכיוון המים. היא עוד
לטענתו, הוא סיפר למרי לאחר מכן כי שלח את הילדה לבית ספר צרפתי כי חשש שאמו תתקשר לשאול היכן נמצאת רוז ומדוע היא לא חזרה אליה. השופטים שאלו אותו מדוע לא פנה למשטרה. "פחדתי פחד מוות", השיב רון. "הבנתי שגמרתי אותה בשבריר שנייה, בהינף יד אחת".
לאחר מכן התגלתה סתירה נוספת בעדותו, כאשר נשאל האם הגיע שנית לפארק הירקון והוא השיב בשלילה. סניגורו, עו"ד גיל פרידמן, אמר לו: "אבל בחקירה במשטרה סיפרת שהגעת לבקר אותה בירקון. רון השיב: "אההה... כשרציתי להתאבד. כן, רציתי להצטרף אליה. אבל בסוף התחרטתי כי לא רציתי להשאיר את מרי לבד עם הילדות".
את תחילת עדותו פתח רון בן ה-46 הסיפור השתלשלות האירועים שהביאו אותו לגדל את נכדתו ביחד עם אמה, מרי, כבת זוגו. "לאחר מאבק משפטי ממושך בצרפת, מרי קיבלה חזקה על רוז והצליחה להחזיר אותה לישראל", העיד. באותה התקופה, כך לטענת רון, החלה מערכת יחסים אינטימית בינו לבין רעיית בנו שאף נכנסה להריון ממנו.
כשהחל לשחזר את יום הרצח, בכה הנאשם והשתתק. "אני נלחמתי על הילדה הזאת", טען. "מכרתי את הנכס היחידי שלי, הבית שלי במודיעין; פרעתי קרנות השתלמות שהיו לי; לקחתי הלוואות מחברים והייתי מוכן לקחת הלוואות בשוק האפור כדי להביא את הילדה הזאת לאימא שלה בישראל".
קודם לכן היום הפרקליטות טענה כי מרי פיזם היא זו שיזמה את הרצח. במהלך הדיון השיבה התובעת לבקשת עורכת דינה של פיזם שלא להגיב לכתב האישום מפני שאין ראיות שקושרות אותה למעשה, וטענה: "אנחנו עומדים מאחורי האישום ברצח". במכתב שהציגה התביעה כתבה מרי לרוני רון: "אני רוצה שהיא תלך, זה הפתרון. החיים יהיו טובים ומתוקים בשבילנו אם היא תלך". בתום הדיון דחו השופטים את בקשתה של פיזם וקבעו כי האישום נגדה בגין רצח יישאר על כנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
