קובי פרץ: שונא שמשווים אותי לאחרים
קובי פרץ אולי לא קורא טוקבקים, אבל יודע כמה מרושעים הם יכולים להיות. בעיקר מפריע לו שמשווים אותו לאייל גולן כי הם בכלל חברים טובים. לכבוד יום כיפור הוא פונה למגיבים ומזכיר להם שגם לידוענים יש רגשות
אנשים הגיבו באתרים וטענו שההופעה של האחד טובה יותר משל השני, ואז נוצר דיון בין הטוקבקיסטים מי יותר טוב. זה מאוד חורה לי בעיקר בגלל שאייל ואני חברים טובים. זה יוצר תחושת אי נוחות, כי כל אחד מאיתנו הוא אדם שונה.
ניסיתי פעם להבין מאיפה ההשוואה הזו נולדה והגעתי למסקנה שהכל התחיל בכלל מתעשיית המוזיקה ולא מהמגיבים. אני חושב שההשוואה הראשונה נוצרה בעקבות ההופעה שלי בהיכל התרבות בתל אביב, כשמבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי כתב אז
שלא תבינו לא נכון: אני חושב שתחרות זה דבר מאתגר וחיובי כמו בספורט, אבל מצד שני לכל אחד יש את המשבצת שלו. האם עשו השוואות בעבר בין אלביס פרסלי לבין פרנק סינטרה? האם לא תמו ימי עופרה חזה מול ירדנה ארזי? הטוקבקים האלה הם בעיני לא פחות מחוסר כבוד כלפי האמנים - כי כל אחד מאיתנו עומד בזכות עצמו, יש לו את האג'נדה שלו, האמנות שלו ואת הקהל שלו.
למילים יש הרבה כוח, וכשמדובר באמנים ומפורסמים שיש בהם עניין לציבור, לטוקבקיסטים יש תחושה שמדובר בנחלת הכלל, ושהם יכולים לכתוב ככל העולה על רוחם מתוך מטרה לפעמים לפגוע. אבל אמנים הם אנשים שיש להם רגש וחיים והם לא עשויים מאבן. מצד שני זה יכול לתת גם הרבה כוח כי אנחנו נבנים על ידי הקהל, ואנחנו חייבים גם להודות על אלפי הטוקבקים המרגשים והתומכים שנרשמים באתרים השונים.
בשורה התחתונה, לא מדובר בעניין של להיפגע ולכן גם לא ממש חייבים לסלוח. אני לא כועס ולא פגוע מהמגיבים. אני חי בשלום עם עצמי ועם הדרך שלי, והטוקבקים לא משפיעים על עתידי ועל הקריירה שלי. הם לא משמעותיים מבחינתי. מה שבאמת חשוב לי זה שיפסיקו לכתוב את ההשוואות האלה בינינו.
לסיום, בפתחה של השנה החדשה ושל יום כיפור, יום הסליחות, אני חושב שמן הראוי שיהיה קודם כל שלום בינינו ואחר כך עם שכנינו. שנה טובה ובשורות טובות לכולנו, אמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
