רוני, ולדי ומיי: למדנו לחיות בשלום
בהתחלה, לקחו שלושת הפיינליסטים של "כוכב נולד 7" באופן אישי את כל הטוקבקים שנכתבו עליהם. חודש אחרי, הם משתדלים להימנע מהאנרגיות השליליות ומעדיפים לסלוח
כל עניין הזכייה שלי הוא שנוי במחלוקת, ואני חושבת שזו הסיבה שיש כל כך הרבה טוקבקים. יכול להיות שאם הייתי מסיימת במקום השני או השלישי היו פחות. האמת היא שהפסקתי לקרוא אותם, אז אני לא ממש יודע מה הולך שם, אבל אני מתארת לעצמי שיש שם ויכוח גדול אם הייתי צריכה לזכות או לא.
בהתחלה, כשכל עניין "כוכב נולד" התחיל, הייתי קוראת את כל הטוקבקים, אבל עכשיו הפסקתי. הבנתי שזה לא עוזר לי. הדברים שנכתבים שם לא קובעים ולא משפיעים על מי שאני,
אגב, אני אישית אף פעם לא כתבתי טוקבק בעצמי, אבל אני חושבת שהמשפחה שלי כן, אני מודה.
הטוקבקים שהכי פגעו בי אלה שאמרו "היא רק חמודה" או "מה היא עושה שם?". אלה היו טוקבקים באמת מבאסים. כשקראתי אותם זה קצת צבט לי בלב אבל שנה חדשה וכל זה מאחורי.
בדרך כלל אני לא קורא תגובות, אלא אם כן מישהו מפנה את תשומת ליבי באופן מיוחד. יש הרבה טוקבקים לא נחמדים וזה לא נעים להיפגע. עם זאת, שום דבר לא פוגע בי ברמה הבאמת אישית, כי אני לא יודע מי כתב את הדברים ואיזה אינטרס יש לו. מה שכן לפעמים אנשים מחפשים אותך בקטנות וזה לא תענוג גדול.
הטוקבקים הכי פחות נעימים הם אלה שמתעסקים בדברים אחרים שקשורים בי ולא בכישרון שלי או בהופעה שלי. היו טוקבקים שראיתי לבד או ששלחו לי, שלא היה בהם צדק. לפעמים בוחנים ושופטים אותך מבלי לדעת איך זה קרה ומה קרה.
היה מקרה אחרי הספיישל של היהודים שבו שרתי את "אם כבר". היה טוקבק אחד שנכתב בו: "מי אתה בכלל שאתה משנה את המילים של השירים. אלו מילים קדושות. שרת גרוע ועוד שינית את המילים". מה שבפועל קרה זה שישבתי עם תום ואורית לעבוד על השיר הם סיפרו לי שהם טעו במילים בהופעת אנפלגד שלהם, ואלה בכלל המילים הנכונות. המחשבה שאותו בן אדם ואולי אנשים נוספים לא יודעים שזה כך וחושבים שהתבלבלתי ביאסה אותי.
בסופו של דבר, מזל שאני לא בן אדם שבאמת כועס על דברים כאלה. בגלל שאני לא מכיר, אני בוחר שלא לכעוס. אני חיובי בדרך כלל ואני משתדל להתרגז כמה שפחות.
אני לא קוראת טוקבקים כי מבחינתי זה רעל. יצא לי לקרוא פעם אחת כדי להבין שאני לא ממשיכה לעשות את זה לעולם. ההורים שלי מעדכנים אותי מדי פעם, כי הם נוהגים לקרוא מה כותבים עליי.
אני אישית, באמת לא חושבת שיש לזה משמעות. על טעם ועל ריח אין מה להתווכח ושכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה. היה למשל טוקבק שכתבו עליי שאני "צורחת כמו בהמה, נראית כמו חתולה דרוסה ועדיין הגעתי לגמר". אני לא יכולה להגיד שאני מופתעת מהתגובה הזאת. אני בטוחה שיש עוד המון כאלה נחמדים.
היה עוד סיפור, שפעם צילמו אותי יושבת בבית קפה ואמרו לי שהיו מלא טוקבקים בסגנון: "מה היא חושבת את עצמה?", "למה היא צריכה לעניין אותנו" ועוד. אני לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד. בסך הכל ישבתי בבית קפה, ואנשים כעסו עלי בלי סיבה. בגלל זה אני חושבת שזה רעל.
אני אישית בחיים לא כתבתי טוקבק. אני יודעת שאם אני אוהבת מישהו אז אני פשוט אבוא ואגיד לו את זה בפנים או שאשאיר את זה לעצמי, אבל ככה אני. אני חושבת שלכל אחד יש את הזכות לעשות מה שהוא רוצה ואני אישית בוחרת לא לכתוב ולא לקרוא.
ועל אף כל הדברים הלעתים מרושעים שאמרו עליי, בסופו של דבר אני סולחת לכולם. סולחת, סולחת, סולחת.
הביא לדפוס: ערן סויסה
נא להמתין לטעינת התגובות
