נשיא ארה"ב אובמה הוא הזוכה בפרס נובל לשלום
פחות משנה לאחר שנבחר לנשיא השחור הראשון בארה"ב ממשיך ברק אובמה לעשות היסטוריה עם ההכרזה הבוקר על זכייתו בפרס היוקרתי בעולם. "אובמה יצר אקלים חדש בפוליטיקה העולמית", נימקה ועדת הפרס באוסלו את הבחירה שהפתיעה רבים. "דיאלוג ושיחות מועדפים בתור אמצעים לפתרון הסכסוכים הקשים ביותר"

"החזון של עולם חופשי מנשק גרעיני האיץ בעוצמה את השיחות על פירוק החימוש ועל בקרת נשק. תודות ליוזמתו של אובמה, ארה"ב ממלאת כעת תפקיד חיובי בטיפול באתגרים הסביבתיים העצומים שבפניהם ניצב העולם", הוסיפו חברי הוועדה.
ההערכה היא כי בבחירתה ניסתה הוועדה להגשים את חזונו של מייסד הפרס, אלפרד נובל. בצוואתו מ-1895 כתב נובל כי פרס נובל לשלום צריך ללכת "לאדם שיעשה את מרבית העבודה הטובה לפיוס בין אומות ולפירוק או צמצום הצבאות הקיימים וליצירת והפצת שלום".
אובמה, בן 48, נבחר לנשיא השחור של ארה"ב בנובמבר אשתקד ונכנס לתפקידו ב-20 בינואר. עוד לפני הבחירות הוא הבטיח כי בכוונתו לשנות את המדיניות שאפיינה את קודמו, ג'ורג' בוש, ולפתוח בהידברות עם יריביה של אמריקה, בייחוד איראן, ולשנות את יחסה של וושינגטון לעולם הערבי.
מאז כניסתו לתפקיד ניסה אובמה לממש את חזונו החדש. בחודש שעבר,
אחד השיאים היה ב-4 ביוני, כאשר הגיע למצרים ונשא את "נאום קהיר" שנועד לפתוח דף חדש עם העולם המוסלמי.
"הגעתי הנה לבקש התחלה חדשה בין ארה"ב למוסלמים ברחבי העולם", אמר הנשיא האמריקאי. "התחלה כזאת, שתהיה מבוססת על אינטרסים הדדיים וכבוד הדדי. כזאת שתהיה מבוססת על אמת שאמריקה והאיסלאם אינם בלעדיים ואינם בתחרות. הם חופפים וחולקים עקרונות משותפים – עקרונות של צדק וקידמה, סובלנות וכבוד כלפי כל בני האדם".
אובמה גם שם דגש על קידום החזון לפירוק העולם מנשק גרעיני. כבר בנאומו בפראג באפרל הוא הכריז כי הוא מחויב לעולם מפורז מגרעין, וביולי הוא הגיע להסכם עם עמיתו הרוסי, דמיטרי מדבדב, על יעד של קיצוץ מאגרי הנשק הגרעיני שברשות המעצמות.

נקודת מפתח בקידום חזונו של אובמה היא פתרון המשבר הגרעיני מול איראן. הנשיא, שעוד בתקופת הבחירות אמר כי הוא רוצה להידבר עם מנהיגי טהרן, ניסה לרכך את המסרים ואף שלח ברכת שנה טובה לעם האיראני.
הוא גם היה ממובילי פתיחת השיחות המחודשות עם טהרן על תוכנית הגרעין, אולם הבהיר כי אם הדיונים לא יביאו את איראן לעצור את העשרת האורניום הוא יפעל בכל הנחישות ויקדם את החרפת הסנקציות.
לפני כחודש עשה אובמה צעד נוסף שהיווה שינוי מדיניות לעומת בוש, כשהודיע כי הוא אינו מתכוון להציב מערכת הגנה מטילים בפולין וצ'כיה. התוכנית, שעוצבה על ידי הממשל הקודם, גרמה לזעם ברוסיה שראתה בה איום על ביטחונה. בעקבות הודעתו של אובמה הביעה מוסקבה שביעות רצון.
במהלך כהונתו מנסה אובמה להשפיע גם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הנשיא האמריקאי הכריז כי הוא נחוש להביא לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. עם זאת, הוויכוח סביב דרישתו מישראל להקפיא את ההתנחלויות עדיין מהווה מכשול בדרך לחידוש המגעים בין הצדדים, כאשר גם בימים האלה מנסה שליחו המיוחד, ג'ורג' מיטשל, לגשר על המחלוקת.
אובמה הוא הנשיא האמריקאי הרביעי שזוכה בפרס והשלישי שמקבל אותו במהלך כהונתו. קדמו לו תיאודור רוזוולט ב-1906 ו-וודרו וילסון ב-1919. נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ימי קרטר, קיבל את הפרס ב-2002, יותר מ-20 שנה אחרי שעזב את הבית הלבן.
לא פחות מ-205 שמות של אישים וארגונים הופיעו ברשימה הסופית שניצבה בפני ועדת הפרס. בעקבות הזכייה יקבל אובמה 1.4 מיליון דולר בטקס החגיגי שייערך ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל שהותיר בצוואתו את הסכום להענקת הפרסים לפעילים בתחומי השלום, המדעים, הכלכלה והספרות.
בשנה שעברה זכה נשיא פינלנד לשעבר, הדיפלומט הוותיק מרטי אטיסהרי, אולם בשנים האחרונות הזוכים בפרס נובל הגיעו מתחומים מסורתיים פחות של פעילות למען השלום, כמו אנשי איכות סביבה (אל גור ופאנל האקלים של האו"ם ב-2007), כלכלנים (מוחמד יונוס) או הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ב-2006.