היכן היה הרב ניר בן ארצי במשך 3 שנים?
חשיפה ראשונה של קטעי הפרוטוקולים שמטילים אור על היעדרות הרב, שלגרסתו נחטף ע"י חסידיו, ולא היו מביישים תסריט מתח חריף
קרוב לשלוש שנים, מ"אחרי החגים" של שנת 2005 ועד קיץ 2008, הורחק הרב ניר בן ארצי מחסידיו ושהה ב"גלות" בדירות רעועות בטבריה, איבד קילוגרמים רבים ממשקלו ובשל התנאים - כך על פי מקורביו - גם את כוחותיו המיסטיים.
גם כשחזר לביתו במושב תלמים שבדרום נראה כבוי ומרוחק, והחסידים הונחו, כביכול בהוראתו, ולא לנהוג בו מנהגי כבוד. רק חצי שנה אחר כך, קצת אחרי פורים האחרון, הוא נשבר וסיפר לתומכיו את גרסתו לפרשת היעלמותו, על פיה שלא מרצונו שהה בגלות הרחק מהם, מאשתו ומילדיו במשך תקופה ארוכה כל כך, והוחזק על ידי קבוצה מחסידיו, האנשים הכי קרובים לו שהיו אנשי אמונו.
בן ארצי חשף גם את הסוד הנורא איך הצליחו הללו להחזיק אותו בגלות וסיפר כי בידי שוביו כתבי זימה בכתב ידו שאותם אולץ לכתוב כדי לזכות במעט הטבות במאסרו. החשש מפני פרסום החומר המבחיל - שקמצוץ ממנו נחשף בעבר ב"מעריב", ובכללו תיאורי סקס וסטיות מיניות מכל הסוגים והמינים מאדם ועד בהמה - הוא שמנע מהרב בן ארצי לזעוק לעזר רת חסידיו בפעמים הספורות שבהן הוצא ממאסרו. הוא לא יכול היה לזעוק כשהתירו לו לצאת כשאחותו נפטרה, לא בפעם בה הגיע לבר מצווה של בנו, ואפילו לא בפעמים הספורות שבהן הותר לו לערוך קבלת קהל בלשכתו בטבריה. לטענתו, אילו היה אומר מילה, החומר היה מתפרסם.
מסמכים שהגיעו לידי "מעריב" ונחשפים כאן לראשונה מטילים אור על הסיפור המדהים שמאחורי הקלעים ומעניקים אופציה לפרשנות על סוגיה גדולה ומסקרנת שנשארה לא פתורה: מה עבר במוחם של בכירי חסידיו שהפכו לאויביו המושבעים, ואשר הרב טוען כי הם שהחזיקו אותו במאסר על כורחו?
לטענת אנשי הרב ניר בן ארצי, עשרות העמודים של הפרוטוקולים מן הדיונים הפנימיים חושפים את התוכניות המפורטות להרחקתו מחסידיו ולהדחתו מתפקידו, למעשה. כך הם הורידו אותו, החל מהשלב בו כינו אותו "הרב" ועד השלב שבו הפך עבורם ל"הברייה המשונה".
ארבעה מחסידיו הבולטים ביותר של בן ארצי, ממנהיגי הקהילה שלו, נעצרו כבר אז על ידי המשטרה בחשד לחטיפה וסחיטה: צבי ויצמן, מיכה פטיטו, שמעון קטורזה וגם נאמנו הגדול לשעבר, הרב שמואל שוקרון. שוקרון הוא דמות רבנית נשואת פנים והדורת זקן ומי שאחראי יותר מכל אחד אחר להפיכתו של הטרקטוריסט לשעבר ניר בן ארצי - שהתפרסם כמי שמסוגל באורח פלא לזהות היכן יש צינורות מתחת לקרקע וכך לא לפגוע בהם - לרב ניר בן ארצי שליט"א, שהמונים משחרים לפתחו, שלל אנשי עסקים
הרב בן ארצי לא מתיימר להיות בעל השכלה תורנית רחבה, ולכן הרב שוקרון, תלמיד חכם מוערך בזכות עצמו, שימש במידה רבה כפיו התורני. עם התפוצצות הפרשה היו שהעלו השערה, שנשמעה הגיונית, כי הרב שוקרון מאס במעמד של מספר שתיים והחליט כי הוא בעצמו רוצה למנף את יכולותיו התורניות ולרשת את מעמדו הרבני של הרב המורחק בעל היכולות המיסטיות.
מהמסמכים המיוחסים לבני החבורה עולה אפשרות אחרת. לטענת אנשי הרב ניר בן ארצי, ניכר כי הדמות הדומיננטית, הרוח החיה והמנהיג הרוחני, היה דווקא שמעון קטורזה - איש שירות בתי הסוהר לשעבר, בשנות ה-50 לחייו, שחזר בתשובה והתקרב לרב בן ארצי לפני 13 שנה בלבד. מהמסמכים, שהציטוטים בהם מיוחסים ברובם לקטורזה, עולה כי אפשר שהוא מילא עבור הקבוצה הקטנה את החלל המיסטי שהותיר הרב ניר בן ארצי ושנתפס אצל בני החבורה כמי שמתקשר עם השמים ושואב מהם הנחיות לגבי הדרך שבה החבורה צריכה להתנהל.
קטורזה היה מעביר דיווחים על טיוליו בשבילי השמים, בין היתר ב"כף הקלע" הגיהינומית. "מעבר לכף הקלע בביקור של אתמול הגעתי למקומות ודברים", כתב. "רק בצהריים התחלתי להבין ולהתרגש". "התגלות המשיח" וגם תשובות שמימיות על שאלות ששאל לגבי הרב. "אמרתי שהרב רק משתגע, ומחפש מי שיוציא לו את זה", אמר. "אמרו לי: 'אל תתערב'".
ככל הנראה, קטורזה הוא המכונה במסמכים "המקשר" ו"המקביל", ומתואר במסמכים כמי שמקבל מסרים מ"השמים" ומ"החבר". כבר באפריל 2006 מדווח פרוטוקול ישיבה שנערכה בבסיס האם של הרב וחסידיו, מושב תלמים, על ההכנות ל"תוכנית שמים" הגדולה שהכותרת שלה: "לנגח את ניר בן ארצי". היא הייתה רק המבוא להנחיות בתוכה, לפגוע במעמדו על ידי הפסקת גינוני הכבוד הנהוגים סביב רבנים. "אין לקרוא לו הרב", נכתב, "ואין לנשק יד".
בתחילת הדרך "המקביל" מנסה להסביר לחברים - אשר לכל אורך השלבים הראשונים נדמים כמי שלא שלמים לגמרי עם המהלך, ובאמת ובתמים משוכנעים כי הרב יצא להתבודדות על פי בקשתו וכי הסיגופים נועדו לעשות לו תיקון כדי שיתגבר על תאוותיו המיניות - עד כמה הרב שקוע בטומאה ולא מצליח לעשות תיקון ולחזור בתשובה.
בני החבורה המצומצמת שבאים במגע עם הרב מוזהרים לא ליפול שוב בקסמו. כשאחד מהם אמור להיכנס אל הרב בדירה בטבריה, הוא מקבל הנחיות מדויקות. "מן הסתם יבקש לקבל עוגה, יבקש, יבכה, זה הניסיון", נאמר לו, "הלינה הלילה זה הכנה למצב שבו שדין יהודאין (שדים המתחפשים ליהודים צדיקים) רוצים לקחת מהברכה - ואסור לתת להם".
במקרה אחר מתבקש מבקר אחר אצל הרב: "אם יבכה - אל תסתכל בעיניו, לא להתרגש - הכל שקר. כל תנועה של ייאוש - שקר. ברגע שיסיים, אתה חוזר למקום שבו הפסקת כאילו לא קרה כלום. פעם- פעמיים, יבין את העניין". כמו כן מופיעה אזהרה כללית: "אם לא נשחרר את עצמנו מולו, אנחנו לא נצא משמים. באזהרה. שאף אחד לא ייקח סיכון".
קהל החסידים של הרב ניסה לשאול מה קורה, ומתי הרב חוזר. בשלב מסוים החליטו להוציא אותו מדירת הבידוד ללשכתו בטבריה, לקבל קהל תחת פיקוח. הפרוטוקול מדווח על ההיערכות וההתלבטות. "נאמר מחר יגיע ללשכה, הרב שמואל יאמר לו מה לכתוב. ויש רשימה של תנאים שאם לא יעמוד בהם יוחזר לדירה. אז מה השמים אומרים, שאנחנו הולכים לקפל אותו?". חודש אחר כך: "עוד מעט אני אמור ליצור קשר עם הרב ולספר שאנחנו בצפון, בטבע... אולי לתקן לו מחשבות של בריחה, כי אין לו בעיה להגיע ולשהות בלשכה. הוא מלא זימה וטומאה".
למחרת מדווח הפרוטוקול: "הייתה אתמול התייחסות שגם אם לא הגענו להחלטה בנושא הרב... היה דיון, אבל כל אחד בפנים. לא מתעסקים עם ברייה רעה, אכזרית ומשונה כזו. הדיון היה צריך להתקיים מזמן, לא רק בגלל הערת שמים".
ההנחיות באשר ליחס לרב הולכות ומחריפות. פרוטוקול מחודש מאי 2007: "אשרו לתת לו קפה. מהיום לא יינתן לו שום אוכל, אלא בצורה אחת: אם צריך להיכנס, יוציא ידיו מהחלון, יאזקו את ידיו, לאחר שמסיימים נועלים את הדלת ומשחררים את ידיו. מי שנכנס יבדוק את כל החלונות, האם יש ניסיון בריחה".
ובמועד אחר נכתבו ההנחיות הללו: "ייכנס למצב של לחם, מרגרינה, חושך, אין חשמל. באותו שבוע מביאים אותו לישיבה. לא יישב בכיסאו, יישב כמו כולם. גומרים ישיבה -'עלה לרכב' וחזרה לדירה. שבוע לאחר מכן מגיעים אליו בחמש וחצי בבוקר. 'קום, שטוף פנים, בוא למקווה, חזור לדירה".
באותה הזדמנות גם מתקיים דיון במסרים השמימיים לגבי בני החבורה. "שמים אומרים שאנחנו מפחדים והשיקולים של היפי נפש זה לא במקום", נכתב. "נשות החבורה נמצאות באטימות. היה מסר שצריך לאסוף אותן. אמרתי שאם הרב שמואל מוכן לקבל הנחיות ממני, בסדר. אני לא עושה את זה".
ולקינוח , הצעה להתעללות נפשית קטנה ברב המודח. "יש דבר שבשמים מבקשים לעשות לפני חנוכה. ביקור בקברי צדיקים חבורה ונשותיהם. הוא צריך לדעת מזה, זה יוציא אותו מדעתו".
על אחד מבני החבורה מדווח כי הוא "עובד על אשתו שתתנתק" מאמונתה ברב ניר בן ארצי, ומדווח על קשיים: "זה עדיין לא קורה". גם לרעייתו של הרב בן ארצי, איריס, מוקדש מקום מיוחד, ומדי פעם מו? פיעות לצד הנחיות כמו"' בפקודה' ללכת לבקר את אברום", ההנחיות לעבוד עליה: "לרב שמואל:'מתנה' - להגביר את קצב הטיפול באיריס - ניתוק הרוח".
לקראת סוף 2007 העסק מתחיל ללחוץ, עוד ועוד חסידים שואלים מה קורה עם הרב שיצא לגלות קצרה בצפון ולהתפלל על עם ישראל בקברי צדיקים ולא שב.
"זמנים חדשים וקשים מתקרבים בעקבות היעלמותו, תהיה טלטלה לא קטנה בקרב אותם אנשים שהאמינו בתום לב כי אכן מבקר הוא ופוקד קברי צדיקים למען עם ישראל. הפרסום, העדויות, יגרמו למשברים כבדים ולמהפכה לא קטנה בקרב הציבור הדתי. הלם הפירוד בקרב משפחתו הקרובה יהיה קשה מנשוא. עליך הרב שמואל לנסות ולהרגיע מצב ולמצוא את הדרך לברך על המוגמר ולהציג בעת הזאת את המקביל. זהו התזמון". באותה הזדמנות מובטח לאדם חולה מחסידי הרב ניר בן ארצי לשעבר: "אם תראה נכונות אמיתית תזכה להיות הראשון שיבורך מפי המקביל".
בפברואר 2008 עדיין מקבלים בני החבורה דיווח על מצבו של הרב בן ארצי: "הרב שמואל נתן תוכנית מסגרת לגבי הטיפול בו בטבריה... הוא נמצא היום כשהקו בין רגליו. החופש, הנסיעות, המעמד, מאוד מושכים אותו... הוא קרוע מבפנים, מבין שחבל על הזמן. בכל פינה בבית בנה משהו שמביא אותו לזימה ומזכיר את העבר. דוגמה: בכיור נזכר איך שטפה כלים".
הדיווח כולל ציטוט של ניסיונות הרב לשכנע את החבורה כי הוא רוצה להשתפר: "אני יודע שלא אשכנע אתכם אז תסבירו לי איך להתגבר". לצד זה, מופיע תיאור של מפגש הרב שוקרון איתו: "הרב שמואל סיים בטון של 'אני חייב לומר לך משהו מהלב - אני עדיין אוהב אותך'". על תגובתו של הרב בן ארצי נכתב: "הוא ממרר בבכי כמו ילד קטן שתפסו אותו גונב אפרסקים... הוא מחכה לסוכרייה".
ישיבה סמוכה נפתחת באזהרה, כבדרך אגב: "יש תופעה של כל מיני מדמיינים שהם מתחברים", ונמשכת בתיאור בקשה חצופה שהעלה הרב: "היום הבקיעים הראשונים של חוסר שפיות שבהם הוא חי בעולם שלו. הוא מעז בלי להתבלבל - תקשיב הרב שמואל -'אני צריך להסתפר, משקפיים, ולסדר את השן שלי'... התלוצצתי בקשר לשן. אמרתי נערבב בטון לבן ונסתום לו את החור".
כמו כן, הדובר מבקר את הרב כי "בכל שיחה במשך תקופה ארוכה אומרים לו:'אתה לא יוצא מהבית גם אם תמות'. הוא לא קולט את זה". והפרוטוקול מתאר: "תוך כדי שיחה מהרהורי הלב 'מה יקרה אם ניקח אותו להסתפר? אילו היה קורה אתמול - שום דבר. מחר - הוא בורח'".
שוב ושוב מועלה החשש מבריחה. "הוא חקר את הדירה, ומהיכן אפשר לברוח. עצם המעשה זו הכרזת מלחמה מול ריבונו של עולם. יש לי איסור חמור לדבר על מה שעשה ביום כיפור, בגלל זה אני לא מאופס".
וגם: "הרב אתמול הגיע לקצה הייאוש. אתמול בלילה עבר תהליך הדמיה. מאחר שיש לו דמיון מפותח זה הוביל אותו לדמיין שנופל במדרגות בגלל האזיקים. הפירוש הפרימיטיבי שלו הוא שהוא הולך למות, בגלל זה הוא שאל את הרב שמואל פעמיים אם יש מישהו בלשכה. הוא התכוון לברוח ולהגיע ללשכה... הוא נשען על שקר ואמת, גם מילות התועבה שאני משתמש בהן זה למשוך אותו".
גם כמעט שלוש שנים אחרי שנעלם היו בני החבורה מוכרחים להמשיך לפעול בלי הרב שפעם היה מרכז עולמם, ובתוך כך לשחק את המשחק כלפי העולם כאילו הוא עדיין רבם והם פועלים מכוחו ועל פי הנר חיותיו. "חשבתם פעם על נושא הרב", נכתב באחד הפרוטוקולים. "פעם היה הכל בשביר לנו, והיום כלום. גם אנחנו מדברים עליו כאילו שהוא הכל בשבילנו, אבל בפנים יש גועל. אנחנו אומרים לא יכול להיות שכל הזמן הזה לא יכולים לו".
בין היתר הם ממשיכים לגייס תרומות מאנשי העסקים, מעריציו, שהבולטת בהם היא רעיה שטראוס. בפרוטוקולים מופיעים דיונים כיצד להוציא מהם ומאחרים תרומות גם בהעדרו הפיזי של הרב בן ארצי.
לקראת מפגש כזה מופיעות הוראות מדויקות. "אם יישאלו איך העמותה ממשיכה להתקיים בלי הרב... קיבלנו תוכנית מגירה עד הגאולה. שמים מדגישים שזה חשוב מאוד". ובהזדמנות אחרת מצוין שם: "שמים מבקשים להבהיר שני דברים: 'הוא לא מעוניין לחזור עד שלא יתקן מה שצריך, ויש לו את מה. וגם שם לקח שלוש שנים ופה אין בעיה שייקח עוד. שם רעיה תגיד 'אני יודעת'".
עוד מודגש בפרוטוקולים איך יש לעבוד מול רעיה שטראוס: "לא לפסוח על נושא המכוניות. לומר בהיתול 'יש לנו כאן מפקדת הטייסת, או בדיחה. היא תתמוגג. אנחנו - לא לפלוט שטויות. להיות מכובדים. אם לא אומרים, זה לא אומר שאנחנו מטומטמים".
בני החבורה קיוו לגייס למעגל התורמים שלהם גם את שרי אריסון ואת נוחי דנקנר, הידוע בקשריו ההדוקים עם החצר הרבנית הדרומית המתחרה, זו של הרנטגן - הרב יעקב איפרגן מנתיבות.
הרב רנטגן אף הוא פופולרי בשל מיתוס כוחות הראייה שלו, וחסידי בן ארצי לשר עבר תכננו להגיד לחסידו, דנקנר, כי רבם זיהה בעזרת כוחותיו נקודות חולשה אצלו. עם זאת, מיותר לציין, הם כלל לא תכננו לאפשר פגישה בין איש העסקים והרב הנעלם. "נוחי דנקנר יכול להתחבר אלינו בלי לראות את הרב. . הוא יודע לסנן את תשובות הרב איפרגן, מתי זה ענייני ומתי זה בשביל כסף. יש לו הרבה נקודות חולשה שמי שיעלה עליהן... (וברור שנגיד שזה הרב בלי לפגוש אותו)".
ומה באשר לגברת אריסון? "אם הרב שמואל יטפל בשרי טוב - רעיה תהיה 'ויברך דוד' לעומתה" - נכתב בפרוטוקול אחד הרמז לכך שתרומתה של אריסון עשויה להפוך את תרומותיה הגדולות של שטראוס לשוליות, ובאחר: "בנושא הביקור של שרי אריסון אפשר לומר לה מס מנות כפול גם על חשבון השנה הבאה. בנושא חסד היא בסדר. צריך להכין את רעיה ואותנו שהיא תתמוך באופן קבוע".
"ההתבודדות של בן ארצי הייתה מעשה שאותו ביקש ודרש בן ארצי עצמו בכדי לנסות ולהוציא מעצמו את אותה זימה מינית שלא הצליח להשתלט עליה. במהלך תקופת ההתבודדות, ניר בן ארצי נפגש אחד על אחד עם אנשים רבים ביניהם עורך דינו, מנהל בכיר במשטרת טבריה ועוד. בכל אותן פגישות היה בן ארצי קשוב ועוזר ולא הראה כל סימני מצוקה ולא התלונן ולו באופן חרישי. במהלך תקופה זו ניר בן ארצי נתן הנחיות הן בכתובים והן בעל פה בעיקר לשמעון קטורזה ולבנו ברק בן ארצי בעיקר איך לטפל בו דברים אלו של קטורזה הועלו לאחר מכן בפרוטוקולים".
נא להמתין לטעינת התגובות
