דאגה במשרד להגנת הסביבה: מכת נמלי האש
היא פוגעת בצמחייה ובגידולים חקלאיים, משמידה חרקים אחרים, עקיצתה כואבת במיוחד, והיא עלולה לגרום לתגובה אלרגית חריפה. נמלת האש מתפשטת מהצפון לגוש דן
נמלת האש הקטנה הגיעה לישראל לפני כעשר שנים, ככל הנראה בתוך משלוח של לבידי עץ מדרום אמריקה שהוזמנו למפעל בצפון הארץ. מדובר בנמלה אדומה-כתומה זעירה במיוחד, גודלה בין מילימטר למילימטר וחצי, ולמעשה אפשר להבחין בה רק אחרי שחשים את עקיצתה.
"העקיצה שלה כואבת מאוד, כמו כווייה ששורפת כמה שעות", אומרת תמר ייגר, הממונה על לחימה במזיקים במשרד להגנת הסביבה. "כשנעקצים על ידי כמה נמלים ביחד זה כבר ממש לא נעים, בלשון המעטה". אצל חלק מהנעקצים נוצרת תגובה אלרגית חריפה, ובקרב חיות בית העקיצה אף יכולה לגרום לעיוורון.
אחד ממאה המינים הפולשים הגרועים בעולם. נמלת האש.
צילום: מרב וונשוק
בשנותיה הראשונות בישראל התנחלה הנמלה באזור עמק הירדן, ומשם החלה לנדוד דרומה. "היא נחשבת למין פולש מסוכן מפני שבכל מקום שאליו היא מגיעה היא משאירה שממה אקולוגית", אומרת ייגר. "היא פוגעת במגוון המינים, משמידה חרקים ונמלים אחרות, פוגעת בצמחייה ובגידולים חקלאיים וכמובן גם בחקלאים עצמם".
לפני שנתיים זוהתה הנמלה לראשונה בתל אביב, ומאז החלה להתפשט באזור המרכז, תוך שהיא מתנחלת בגינות, במדשאות, בעצים ואפילו חודרת לבתים בחיפושיה אחר מקומות לחים. "במקומות שבהם היא מתיישבת אנשים פשוט לא יכולים לשבת בחוץ או ללכת לבריכה", אומרת ייגר. "יש לנו רשימה של 40 יישובים בארץ שהוכרזו
כנגועים".
הקושי בהתמודדות עם הנמלה נובע גם מהעובדה שרק חומר הדברה אחד יעיל נגדה. "כשרוצים להדביר חרק שחי בשבט כמו הנמלים צריך לפגוע בגורם המרכזי-המלכה", אומר אדי טייאר מחברת הדברה ירוקה. "החומר הוא בעצם פיתיון, הנמלים לוקחות אותו אל הקן, מאכילות את המלכה והיא מתה". הבעיה היא שהחומר מאבד אפקטיביות בסביבה רטובה, ולכן אסור להשקות את האזור הנגוע בימים שלפני ואחרי ההדברה.
קושי נוסף נובע מהעובדה שבאזור המרכז הנמלה מתנחלת בעיקר בגינות ובשטחים פרטיים. לרשויות המקומיות יש קושי חוקי לרסס בתוך גינות פרטיות, והן נאלצות לקוות שהתושבים ידבירו את הנמלה בכוחות עצמם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם