מי גר בבית ירוק? תקן חדש יעזור
חברות הנדל"ן מוכרות לציבור סיפורים על בנייה ירוקה וגוזרות קופון. המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים מנסים לעשות סדר
"הבנייה הירוקה התגלתה ככלי שיווקי שמוכר", מסביר ערן ניצן, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים. "מבדיקה שערכנו עולה כי רוכשים מוכנים לשלם תוספת של עד 10,000 דולר עבור פרויקט בבנייה ירוקה". וכשהטרנד הירוק מדבר אל צרכנים רבים, חברות הנדל"ן לא מהססות להשתמש בו ככלי שיווקי, גם אם הוא גבולי או רחוק מהמציאות. מדובר בתופעה כלל-עולמית המוכרת בשם "גרין ווש" או בעברית "התיירקקות".
בימים הקרובים צפוי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לקיים במשרדו דיון בנושא, שתכליתו להגדיר קו ברור למושג בניין ירוק ולדון בדרכי אכיפה נגד הממהרים להשתמש בו. "אנחנו נבחן ונחשוף חברות שיטעו את רוכשי הדירות. יש תקן בנייה ירוקה שאמור לייצר מוצר טוב יותר, בריא יותר ושנעים לחיות בו", אמר השבוע ארדן במסיבת עיתונאים להשקת תקן חדש ומקיף לבנייה ירוקה בישראל, תקן 5281.
התקן החדש הוא גרסה מקיפה יותר של התקן שאושר בשנת 2005, והוא יעמיד את הבנייה הירוקה בישראל בסטנדרטים בינלאומיים. אולם עבור חברות הבנייה התקן הוא עניין של בחירה, ומעטות החברות שבחרו לעמוד בו. לדברי עו"ד אלי כהן-קגן, מנהל אגף איכות והסמכה במכון התקנים, רק 9 בניינים בישראל קיבלו את התקן ו-100 פרויקטים נוספים, שנמצאים בהליכי בנייה, נבדקים לקבלתו. במכון התקנים מדווחים כי בחודשים האחרונים חלה עלייה ניכרת בהיקף הפניות מצד חברות הבנייה המעוניינות לקבל את התקן.
אחת הסנוניות הראשונות בתחום הוא מגדל המשרדים האקולוגי הראשון בתלאביב והשני בישראל שהושק אמש - עזורי אקו-טאואר, שיזמה חברת האחים עזורי. היקף ההשקעה בבניין, אשר עומד בתקן האמריקאי "ליד גולד" לבנייה ירוקה, הוא כ-200 מיליון שקל, ולדברי מנכ"ל החברה רונן עזורי ייהנו דייריו בין השאר מ-70% חיסכון במים ומ-20% חיסכון בעלויות אנרגיה.
ההגדרה של בנייה ירוקה אינה מובחנת, ולכן אפשר לשווק שכונות כתוצרים של בנייה ירוקה. "מבחינה פורמלית מספיק שהמוכר במשרד
גם בתחום האפור הזה יש צדיקים יותר וצדיקים פחות. תחת ההגדרה "בנייה ירוקה" משווקים כיום בניינים שכל אלמנט בהם הוא פרי של חשיבה ירוקה, לצד בניינים הכוללים רק חלק מהמאפיינים, כמו בידוד או מערכת מיחזור מים, וגם בניינים שהמרכיב הירוק היחיד בהם הוא הדשא לצד הבניין. מה שלא מוסיף בהירות לנושא הוא החלטת חלק מהרשויות המקומיות בישראל לקדם בשנים האחרונות בנייה של שכונות ירוקות ולהפיק אוגדנים המגדירים, על-פי השקפתם, מהי בנייה ירוקה. "האוגדנים מציגים תנאים טכניים לבניין ולשכונה בכל עיר, וזה מוביל לאנדרלמוסיה ולחוסר אחידות. מעבר לכך אנחנו לא יודעים מה מידת הפיקוח של העירייה", מסביר כהן-קגן.
תקן הבנייה החדש שהושק השבוע ותקף לכל סוגי הבנייה כולל דירוג של 1-5 כוכבים (5 הוא האיכותי ביותר). בין הנושאים שייבדקו על-מנת לקבל את התו: תכנון שנועד לחסוך בשימוש במים, להפריד פסולת בבניין ולצמצם צריכת אנרגיה.
"התקן הישראלי מרחיב את אפשרויות דירוג'הבניין הירוק' ומוסיף מערכת להערכת מבנים קיימים לשיפוץ וחידוש", אמר דני גולדשטין, מנכ"ל מכון התקנים. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי החיסכון הכלכלי בחשמל ובמים בלבד למשפחה ישראלית בדירת 4 חדרים ממוצעת הבנויה על-פי התקן צפוי להיות אלפי שקלים בשנה.
ובכל זאת רוב ציבור הרוכשים אינו ממהר לרכוש דירות בבנייה ירוקה, שכיום נחשבת עדיין ליקרה יותר ולמגלגלת את פער המחיר הרוכשים. "יש כשל שוק בנושא", אמר השר ארדן, "רוב החברות מדברות על ייקור הבנייה בטווח רחב של עשרה אחוזים. אבל הציבור צריך לזכור שדירה לא קונים לשנהשנתיים אלא לתקופות של 30-50 שנה ויותר, והחיסכון בטווח הארוך בהוצאות החשמל והמים עולה על ההוצאה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם