כולם בשביל אחד: הקונצנזוס סביב דיסקין
בצעד חסר תקדים האריכה הממשלה את כהונת ראש השב"כ. מדוע דיסקין כה חיוני לביטחון ישראל, והאם יצליח להחזיר את שליט? פרופיל
דיסקין, אם כך, זוכה להיות הראשון שמעמיד את החוק במבחן - ויוצא מנצח. ראש הממשלה ושר הביטחון הביעו שביעות רצון רבה מהארכת המינוי.
במערכת הביטחון מספרים שבנימין נתניהו התייעץ לפני ההחלטה עם בעלי תפקידים בכירים, כמו שר הביטחון, וגם ראש המוסד מאיר דגן, שידוע ביחסיו ההדוקים עם דיסקין עוד מהתקופה שבה היה דיסקין סגן ראש השב"כ וגם יועץ מיוחד במוסד,
תחת דגן. נתניהו ניצל את הבמה הציבורית שהופנתה לתהליך הארכת הכהונה כדי להדגיש את הישגי שירות הביטחון הכללי בשנים האחרונות.
דיסקין, 53, ידוע כאיש מבצעים, ראש ארגון אמיץ שלא חושש מקבלת החלטות ומקצוען אמיתי שמתבסס על ידע מהשטח. הוא חזה את עליית החמאס לשלטון בעזה, העריך היטב את התגברות ההברחות לאורך ציר פילדלפי וידע להדק את הקשר עם הרשות הפלסטינית כדי לבלום את הטרור בגדה המערבית.
"אני עובד איתו חמש שנים והקשר הוא די אינטנסיבי", אמר בכיר ביטחוני. "יובל בהחלט מנהל טוב. איש עם אומץ לב רב. יש לו כמה נקודות תורפה מאוד בולטות. יש לו לקות באינטליגנציה רגשית כלפי הסובבים אותו, אך הוא הצליח ברוב הנושאים שהוא עשה. הארכת כהונתו מעידה על האתגרים שעומדים בפני המדינה, לא רק במעגלים הרחוקים, אלא גם במעגלים הקרובים. יש ליובל תכונות של מנהיג. יש לו כושר ניתוח טוב, הוא איש מבצעים, ישר. אשמח אם תהיה לו היכולת לדאוג שהמחליף שלו יהיה בעל שיעור קומה דומה".
.
אפילו באוצר מרעיפים עליו שבחים וטוענים שידע לשמור על רמת אמון שעליה מתבססת התוכנית הרב-שנתית של הארגון. "לא מנסה לעגל פינות
"הייתי קורא לזה העדר הצלחה ", אומר הבכיר הביטחוני. "הוא לא הצליח למנוע את החטיפה. זה לא שהשב"כ אשם. לחלוטין לא. אבל את התוצאה כולם רואים, ואני אומר את זה לצד ההערכה הרבה שיש לי ליובל".
הימים שאחרי חטיפת שליט היו כזכור ימים שבהם החליפו צה"ל והשב"כ ביקורת מאחורי הקלעים: בתחילה טענו בצה"ל שלא הייתה התרעה על אפשרות של חטיפה לאורך גדר המערכת, אף שמאוחר יותר התברר שהשב"כ דווקא העביר התרעה כללית על הגזרה.
דיסקין, נשוי בשנית ואב לשישה, נכנס לתפקידו במאי 2005, אז החליף את אבי דיכטר, שכיהן חמש שנים בראשות השירות. דיסקין שירת בצה"ל כלוחם וסיים את שירותו כסגן מפקד פלוגה מוערך בסיירת שקד.
ב-1978 הצטרף לשב"כ והתחיל את דרכו בשטח כרכז מודיעין בגזרת שכם. לאחר מכן עבר לגזרת לבנון ופעל בביירות ובצידון בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. אל שכם חזר בסוף שנות השמונים כרכז המודיעין של הגזרה. תפקיד דומה מילא גם בג'נין ובטול כרם.
בתחילת שנות התשעים מונה לראש אגף ערבים בשב"כ, וב-1997 זכה בתפקיד היוקרתי של ראש אגף ירושלים. בשנים-2003 2000 כיהן כסגן ראש השב"כ תחת אבי דיכטר. תוך כדי ההתמודדות על תפקיד ראש השב"כ יצא לחופשת לימודים, במהלכה ביצע כמה תפקידים במוסד תחת ראש המוסד מאיר דגן. מאז הפכו השניים לחברים בנפש. דיסקין ידוע כמי שאינו אוהב את התקשורת, הוא ממעט להיפגש עם עיתונאים ונמנע מהופעות פומביות, בניגוד לקודמו.
המתח בין דיסקין לרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ היה ידוע לכל והתבטא גם ביחסים בין צה"ל לשב"כ. עם כניסתו של גבי אשכנזי לתפקיד התחיל עידן חדש, ששיאו ב"עופרת יצוקה". לתדהמת רבים בשירות הביטחון הורה דיסקין להכפיף את כל היכולות של השב"כ לידי צה"ל, באמצעות חדרי מלחמה (חמ"לים) משותפים.
גם עם הימ"מ, יחידת העלית של משטרת ישראל, גילה דיסקין שיתוף פעולה יוצא דופן. בתקופה שבה כיהן ניצב יורם הלוי כמפקד היחידה ובשיא הלחימה בג'יהאד בצפון השומרון אישרו היחידות את תוכניות הפעולה שלהן ובמקביל קיימו יחד ערבי הווי וגיבוש, כולל מנגל ידידותי.
יותר מכל זוכרים לדיסקין את הסכם המבוקשים: אחרי חיסול תשתית הג'יהאד האיסלאמי בצפון השומרון בעזרת היחידות המיוחדות של משמר הגבול, נוצרה במערכת הביטחון אווירה חיובית - כולם הניחו שהם יכולים להכריע את הטרור. מעצרי המבוקשים נמשכו והמידע המודיעיני על המבוקשים ה"קשים" החל להיערם.
ברחבי יהודה ושומרון השתרר כאוס מוחלט, והרשות הפלסטינית הבינה שהצה"ל והשב"כ נחושים בדעתם לגדוע את הטרור. המבוקשים הסתובבו ברחובות באין מפריע והטילו אימה על האוכלוסייה הפלסטינית. ההשתלטות של החמאס בעזה הובילה את הרשות להבנה שהיא חייבת לבחור בדרך אחרת. הקרקע הבשילה לשיתוף פעולה.
דיסקין ניצל את ההזדמנות לחזק את הקשרים עם בכירי הרשות הפלסטינית ויצר אמון יוצא דופן עם ראש הממשלה סאלם פיאד. או אז ניגש אליו עם הסכם המבוקשים: המטרה הייתה להעביר רשימה של 500 מבוקשים ולבחור מתוכם בקפדנות את אלה שיחתמו על ההסכם. מי שיחתום לא יקבל חנינה, אלא יתחייב להפסיק לעסוק בטרור וימסור את נשקו למנגנוני הביטחון.
מרגע החתימה, עוברים המבוקשים לחסות מנגנון הביטחון הפלסטיני. אחרי תקופת מבחן יקבלו המבוקשים חופש תנועה רחב יותר, ועד אז נאסר עליהם ללון מחוץ לעיר, אלא רק במבנים בחסות מנגנוני הביטחון, ואחרי פרק זמן מוגדר - בבתיהם. השב"כ, מבחינתו, התחייב שכל עוד המבוקש לא מעורב בטרור, הוא לא ייעצר ולא יחוסל
ב-2007 העריך דיסקין שהפלסטינים מוכנים, ורמת האמון שיצר עם בכירים ברשות עשויה להוביל להצלחת המודל. 400 מתוך 500 מבוקשים הצטרפו להסכם. גם המאה שממתינים להיכנס להסכם לא עוסקים כעת בטרור, מחשש שלא יוכלו להתקבל אליו בהמשך.
את המצב השקט יחסית זוקפים במערכת הביטחון לזכותו של דיסקין, שבצעד אמיץ ועם יכולת שכנוע יוצאת דופן, הוביל למהלך. "השקט בגדה המערבית מדבר בעצמו", אמר אתמול גורם ביטחוני בכיר. "מדובר בשילוב של הסכם המבוקשים, פעולות סיכול של צה"ל ומג"ב, אך יצירת האמון בין הצדדים היא זו שיצרה קרקע פורייה לשיתוף הפעולה".
מאוחר יותר המליץ דיסקין לפרוס שוטרים פלסטינים ברחבי שכם וג'נין בשעות מוגדרות, כדי שיתחילו להשליט סדר ברחובות בתחום הפלילי. מבחינת דיסקין, זאת הייתה סגירת מעגל: בשנת 2000 סיים את תפקידו כראש אגף בשכם. באווירה שנוצרה באותם ימים שקדמו לאינתיפאדה הוא התחבק עם מבוקשים שאחריהם רדף שנים. העיר פרחה באותם ימים, והתיירות שברה שיאים: במקום נפתח אפילו חמאם שמשך אליו תיירים מרחבי העולם. האינתיפאדה, כזכור, בלמה הכל.
"הארכת כהונתו של דיסקין נובעת מהרצון של ראש הממשלה לא לעשות שינויים ולא לעשות זעזועים", אומר בכיר במערכת הביטחון. "כך הוא עשה עם מאיר דגן, וכך הוא עשה עם דיסקין. אני לא משוכנע שהוא לא יעשה דבר דומה עם אשכנזי. זה הגיוני בתקופות כאלה, כשאנחנו צריכים להתבסס על עוגנים חזקים עם ותק וידע. הידע של ראש מערכת הוא בעצם תעודת ביטוח להחלטות נכונות".
בקרוב ייאלץ דיסקין להתמודד עם אתגרים שכוללים לא רק משא ומתן מדיני, אלא גם למשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט. גורמים במערכת הביטחון מעריכים שהדיונים על שחרורו של שליט לא יהיו קרובים למועד הבחירות לרשות הפלסטינית. במקביל צריך השב"כ להתמודד עם מרחב החיץ בין ירושלים לרשות הפלסטינית, שסובל מחוסר ממשל ברור.
כאן פועלים השוהים הבלתי חוקיים, ומתבצעים אירועים פליליים. דבר נוסף שידיר שינה מעיניו של ראש השב"כ הוא הפעילות ההולכת ומתעצמת של החיזבאללה בישראל. במסגרת המעקב חשף השב"כ את התשתית שנועדה לפגוע ברמטכ"ל בחדר הכושר.
אבל השב"כ עסוק גם בשבר הגדול שנוצר ב"ציבור האמוני" מאז ההתנתקות. מעמדו של הדור הוותיק נסדק, ואיתו מעמד הרבנים. כיום מתמודד השב"כ עם מאות מנערי הגבעות, שיעשו הכל כדי למנוע את פינוי המאחזים הלא חוקיים ואף יפריעו לצה"ל לבצע משימות מבצעיות. התופעה החדשה ברחבי איו"ש היא תופעת המתגברים, שמגיעים משטחי הקו הירוק לסייע לנוער הגבעות. הם מצטרפים בזמן אמת, מבצעים פרובוקציות ומחבלים באלימות ברכוש הפלסטיני.
ההערכות במערכת הביטחון הן שב"יום פקודה" יגיעו לרחבי איו"ש 10,000 מפגינים למנוע פינוי מאחזים המוני. הטרור היהודי מותיר אחריו שובל של מקרים לא מפוענחים, כמו מטען החבלה שהונח בפתח ביתו של פרופ' זאב שטרנהל או בפיגוע החמור באריאל, שבמהלכו נפצע נער יהודי-משיחי בן 15. דיסקין קיבל שנה נוספת להוכיח שהוא יכול להתמודד עם כל זה - ועוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
