"בלי הרתעה, צפויים
מעשי נקמה פרטיים"
נעם ארנון מזהיר מהיחס הלא רציני מצד כוחות הביטחון לתופעת יידוי האבנים ביו"ש. "עלולים להיפגע חפים מפשע אך זה יהיה מחויב המציאות"

אתה חושב שהיה פה ניסיון טיוח של הצבא או המשטרה?
"אחרי ששמעתי את דבריו של מפקד המרחב שלנו, ניצב משנה איציק רחמים, הבנתי שלא היה פה ניסיון טיוח. אנשי השטח במשטרה עשו את עבודתם כראוי. זו עובדה שהיתה תאונה, אבל בתחילה גורמי השטח לא הבינו שהיא נגרמה מידויי אבנים. כבר ברגעים הראשונים היו ממצאים שהצביעו על סיכוי לפיגוע והתקלה היא שלא הציפו את זה מיד".
אז אל מי הכעס שלכם מופנה?
"הדוברים של המחוז, שהוציאו את הההודעה, רצו קודם כל לנקות את האפשרות של פיגוע ולשמור על השקט, אבל הפרטים והאמת לא העסיקו אותם באותו רגע. אני לא חושב שהמרחב ניסה לטייח את החקירה, אלא ניסה להגיע לחקר האמת, וברגע שהאמת התבררה הוא חזר בו. תחנת משטרת חברון פעלה כמצופה מתחנת משטרה. הבעיה שלי היא לא איתם אלא עם הרמות הגבוהות יותר. יש בכוחות הביטחון התייחסות לידויי האבנים כמו לכוח עליון או לתופעת טבע. ראינו שידויי אבנים הם ממש רצח והמערכת המדינית והביטחונית לא מתייחסת לזה כך. מבחינת הצבא, מי שעושה את זה עוסק בספורט או שעשוע, אבל הנה גילינו שהאבנים האלה יכולות גם להרוג אבא ותינוק בן שנה. את זה אנחנו לא מוכנים לקבל".
מה המשמעות של כך?
"דיברתי לאחרונה עם גורם בכיר מאוד במשטרה, שאמר לי שההתיחסות הלא רצינית של גורמי הביטחון לידויי האבנים מגיעה מלמעלה. אותו גורם אמר לי שהוא מסכים איתי בתפישת הסכנה של ידויי אבנים, אבל אם אנחנו רוצים לשנות את ההתמודדות צריך להפעיל לחץ על גורמים פוליטיים כי ההוראות שהוא מקבל לא לוקחות את זה ברצינות".
אתה מזהה פה חשש מפני אירועי "תג מחיר"?
"צריך לומר שההגדרה של המושג הזה תג מחיר הומצאה לאירועי פגיעה או נקמה בערבים על רקע של פינוי מאחזים. מזמן הבעתי את דעתי, גם בכתב וגם בעל פה, נגד תג מחיר. לדעתי, התנכלות או נקמה בערבים על פינוי מאחזים הוא מעשה לא נכון, לא מוסרי ופוגע בנו כהתישבות וגם במדינה כולה. מי שעושה את זה יכול להיות צעיר עם רצון טוב ואידיאולוגיה, אבל הוא עושה טעות".
ומה בנוגע לפעולת "תג מחיר" ופגיעה בערבים על רקע אירוע כמו זה שבו נהרגו אשר ויונתן פלמר?
"ההתיחסות שלי למקרה כזה לא תוכל להיות שלילית. על תג מחיר כזה לא נוכל להגיב בפשטנות. יש כאן מאות מקרים של ידויי אבנים מדי חודש. הצבא והמשטרה לא מתייחסים לזה כך אבל הנה מול עינינו ראינו איך זה רצח של ממש. בהיעדר הרתעה אחרת, אכן צפויים מעשי
מה המשמעות של האמירה "כולנו נצטער על מעשה הנקמה אבל הוא יהיה מעשה מחוייב המציאות"?
"אנשים שחוטפים כל הזמן אבנים ומרגישים שאין טיפול הרתעתי, יגיעו למסקנה שחוזרים לימי החמולות. אם מישהו מחמולה א' פגע במישהו מחמולה ב', אז אנשי חמולה א' נוקמים. אין שלטון, אין דין ואין דיין, ואין מי שימנע את זה. זה משטר גאולת הדם הקלאסי שקיים במקום שאין בו שלטון או שהשלטון לא אפקטיבי. באין שלטון שיבטיח את הביטחון בצורה נאותה, אנחנו עלולים לחזור לימים האלה. אני כאיש ציבור מזהיר מפניה".
במקביל לתרחישי האימה, אתה נערך ברגעים אלה ממש לקבלת עשרות אלפי אנשים בחברון. איך זה מסתדר יחד?
"בניגוד לכל מה שאמרתי עד עכשיו, במעבר חד מאוד, כמות המבקרים והמטיילים שמגיעים לחברון עלתה במאות אחוזים. כל הגורמים שמביאים קבוצות לחברון מדברים על זה. היום אמר לי מנהל מדרשה מהאזור שהוא לא עומד בקצב הבקשות לסיורים בחברון ובסביבה. כמו שאומרים על בני ישראל במצרים,'כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ'. זו תופעה מעניינת וצריך לשבח את כוחות הביטחון, שלמטרה הזו נרתמים יפה מאוד.
"כדובר הישוב היהודי בחברון אני מקבל דיווח על כל מקרה של ידוי אבנים. אני כועס על היעדר הביטחון אבל מצד שני אני בקשר טוב ובדיאלוג ישיר עם עם מפקדי האזור. אנחנו מנסים להגיע למצב הכי טוב שאפשר מבחינה ביטחונית, ומצד שני לא מפסיקים להביא כמה שיותר אנשים לחברון. מתחילת חודש אלול ועד לסוכות אנחנו מקבלים פה כ-100 אלף מבקרים. בימים אלה המערה פתוחה גם בלילות ומגיעים המוני אנשים".
יש לך בימים אלה מחשבות על פנוי חברון בגלל הקמתה של מדינה פלסטינית?
"אני לא יודע אם נתניהו בעצמו מביא בחשבון את האימפקט של הדבר הזה, אבל לדעתי מדינת ישראל לא יכולה לשרוד בלי חברון. תל אביב, חיפה ונתניה לא יכולות לשרוד במובן ההיסטורי, הציוני והרוחני בלי חברון. אני לא מדבר כרגע על הצד הביטחוני. במובן הנפשי היהודי העמוק, אם המדינה תעקור את השורשים שלה ותתכחש לאבות האומה, זה כמו ילד שרוצח את ההורים שלו. לילד כזה אין יותר זכות קיום".
גיל: 56. מגורים: בית הדסה בחברון. מצב משפחתי: נשוי+שמונה. תפקידים קודמים: מקים "מדרשת חברון" ללימוד י ארץ ישראל, חבר מליאת מועצת יש"ע, דובר גוש אמונים ויו"ר ועד הישוב היהודי בחברון.