כישופי אליאור חן: אני יכול להיות המשיח
פרסום ראשון: שורת עדויות מדהימות של מאמיני "הרב" המתעלל שהוסגר. שמשון הגיבור נגלה אליו כשנעלב והיד מהשמיים שנתנה כסף
- אליאור חן נחת בישראל והועבר לחקירה במשטרה
- המשטרה מייחסת לאליאור חן חשד לניסיון רצח
- שב"ס: נגביר השמירה על אליאור חן מחשש שיפגע בעצמו
- השלב הבא בחקירה: עימות בין חן לאמם של הילדים
במשפחה החליטו שמ' תבקש להתנות את העימות מול מי שבמשך שנים היה הדמות השולטת בחייה בביקור ראשון אצל בנה הקטן המאושפז מאז התפוצצות פרשת ההתעללות בילדים, לפני שנה וחצי.

"אמא, אל תפחדי", אמר לה אחד מילדיה. "אין לו שום כוחות, הוא עבד עלינו". עבד עליהם? הסובבים את אליאור חן העריצו אותו כדמות רבנית רוחנית. הם נכנעו למניפולציות הרגשיות שבעזרתן שלט בהם ומשוכנעים עד היום שהוא בעל יכולות כישוף מבהילות.
חלק מהעדויות על האווירה המיסטית ששררה בקרב חסידיו נמצאות בכתבי ההערצה של חסידיו שקטעים מהם, על הכישופים העל-טבעיים ועל המניפולציות התת-קרקעיות, נחשפים כאן לראשונה. אחרי שקוראים אותן, גם אם לא יצליחו להוכיח לכם שאליאור חן עצמו פגע בילדים, תתקשו להאמין שמישהו בחבורה הזאת היה מעז לקטוף פרח בלי אישורו, על אחת כמה וכמה להתעלל בילד.
המשטרה מייחסת לחן, שהוסגר השבוע לישראל, מעורבות אישית בפגיעה בילדים ובאמם. הוא חשוד בניסיון רצח, התעללות נפשית פיזים בקטינים חסרי ישע, בתקיפת קטינים, בגרימת חבלות חמורות ועוד.
"לפני שיצאנו לאומן, ראש השנה תשס"ד, לקחתי את הרב לבני ברק לקנות את הכרטיס, להביא את הדרכונים. שמעתי אז במכונית סיפורים נפלאים. ואז עלה בדעתי שאני חייב לכתוב את דברי הרב", מדווח אחד מחסידיו של הרב אליאור חן ועל פני עשרות עמודים פורש עדות מרתקת על הסיפורים שסיפר.
העדות עמוסה במושגים קבליים ומאגיים ובראשם שליטתו של אליאור חן בשמות הקודש הנסתרים ומחוללי הפלאות של המלאכים והקב"ה. לאליאור, מתברר, היה אישור מיוחד להשתמש בשמות הקודש: "פעם השכינה התגלתה לרב. קול נשמע.
החבורה חרשה את שבילי ארצנו, יחד עם רבם הם דילגו בין קברי צדיקים. למדו תורה, רקדו ושרו ולא הפסיקו להתפעל מרבם, שסיפק שלל חוויות רוחניות עם אורחים חיים ומתים.
"לפעמים היה נוסע באוטו של ד' (אבי הילדים, א"ב) לקברי צדיקים ועשה זאת על פי שמות קודש", מדווח החסיד. בקבר חוני המעגל הרגיש שמתחוללת "שמחה גדולה של שדים, כאילו איזה מסיבה ואמר לנו שייתכן שמינו את המלך החדש לשדים".
בקבר רבי מאיר בעל הנס, "קיבל הארה גדולה עד שלא יכול לשאת אותה. ואחד הציע לו ערק והרב שתה לחיים ועוד לחיים עד שהשתכר, ואמר אחר כך שאם לא היה עושה את זה היה משתגע מהאור הגדול שקיבל".

ובקבר הבבא סאלי "הרבה מהחברים נרדמו והרב אמר שזה בגלל שנשמותינו לא יכולות לסבול את הקדושה הגדולה, ואף על פי כן אמר הרב שאנו נשמות גדולות והקב"ה יש לו נחת רוח גדול מהקבוצה וממה שאנחנו עושים".
מתברר שאליאור סיפר לחסידיו כי שוכני קברים שהוא לא מגיע אליהם נעלבים קשות, "וסיפר לי פעם איך שמשון הגיבור התגלה אליו והקפיד עליו שלא בא אליו ושהוא הולך לבניהו בן יהוידע. וביקש שמשון שר' אליאור יבוא אליו... ור' אליאור ענה שהוא הולך לר' נחמן ושמשון לא ענה, רק שתק".
אבל זה עוד לא הסוף, כי "פעם כשהיה אצל שמשון הגיבור... שמשון אמר את הדברים כביכול בקנאה, 'למה אתה לא מגיע אליי? וכשאתה מגיע אליי, אתה רק משחק'".
פעם הלך עם החבורה לטבול בכינרת, ואחר כך "לפני שהרב הפיל על כולם תרדמה, לחש לחש ופתאום כולם שמעו קול ציפור כאילו צוחקת... ואמר פעם שבכל שיחה ושיחה שלו הוא מכוון מאות ייחודים ודברים אלו אוזן לא שמעה וקצרה בינתנו להשיג".

הוא סיפק להם יחס אישי: "והרב אמר לאחד ש'אם היית יודע איזה נשמה מגולגל בך לא היית לעולם עצוב', ולאחר אמר 'למה אתה לא מתקרב אליי? אתה לא יודע, שאני יכול להוציא אותך מכל הבעיות?".
ומה עוד? "הרב בפורים נתן משלוח מנות לחברים. ונתן בכזאת חביבות וחן, וכשקיבלתי את משלוח המנות נתמלאתי באהבה ושמחה גדולה, אשרינו מה טוב חלקנו שנזכה לא הובאת הרב כמו שאוהב אותנו. והיה שמחה גדולה בפורים וחברות גדולה ורקדו כולם והרב שר שירים. ומתוך התבסמות נרדמנו".
ולעתים כשהתקרבו, פתאום הרחיק אותם. חסידים, שזכו להרגיש קרובים, חוו משברים. "אמר לי אחד שפעם הרב כעס על אחד עד שהעניש אותו בהרחקה לתקופה ארוכה", או: "וכל עניין הרב לדבר עם בן אדם או לא לדבר הם רק מתוך מחשבה טובה וכמובן לא מרע". וכן: "אמר לנו כמה פעמים שאנו לא בחרנו בו, הוא בחר בנו".
היחסים המוזרים בין הרב לחסידיו באים לידי ביטוי אפילו בסיפור על ההסבר מאיפה השיג את התשובה התורנית בסוגיה מסוימת. "אמר לנו שירד לו התשובה הזאת כעת מן השמים וצחק שאולי זה בזכות הבוקס שנתן לי בבטן", כותב החסיד ומסביר, "הרב נתן לי לפני כן מכה לעורר אותי".

ובהזדמנות אחרת "שאל אותי הרבה למה אני נמצא פה? מה אני מחפש? וניסיתי להסביר... אך התחרטתי כי באמת התשובה בפש טות כי ר' אליאור הוא צדיק האמת, והוא יכול להביא אותנו לתיקון שלנו".
ועוד כותב החסיד: "ה' יסלח לנו אם פעם חשבנו לא בכבוד על הרב, ואף על פי כן מרוב אהבתו אלינו אין הוא מראה כלל קפידה עלינו. ואם מכה אותנו לפעמים זה רק כדי לסלק את המחשבות הזרות מאיתנו ואולי לסלק את הקפידה מן השמים שאולי חס ושלום לא חשבנו בטוב על הרב ולא נהג? נו בו כבוד, וה' יזכה אותנו לקיים יהיה מורא רבך כמורא שמים".
אליאור חן הרבה לרתק את החברים בסיפורים על עצמו ועל חוויותיו השמימיות ולהתפאר ביכולותיו: "כמה פעמים אמר לנו אם רק הייתם יודעים מי אני, איזה נשמה אני". ובהזדמנות אחרת טרח להבהיר להם ממי הוא מקבל ד"שים. "אמר לנו לאחר שנכנסנו למקווה ויצאנו לחוץ שהמלאך הדובר בא... וכבר אמר לנו הרב בהזדמנות אחרת שגילו לו בשמים איך לסלק את הערב רב... ובסוף אמר לו המלאך שיש לו דרישת שלום מהקב"ה".

ובחלום סמוך, "ועוד ראה ילדה ואולי גם כן עוד אנשים שבאו לצחוק על ר' אליאור והתגרו בו ושאלו אותו במה כוח? הוריד את נעלו ואמר שהוא יכול להפוך את נעלו ומתחת יהיה מלא שטרות".
הכותב מדווח על טריק הוצאת הכסף, אלמנט שחוזר אצל כל חסידיו. "רב שאל כמה חברים 'כמה כסף אתם רוצים לראות?' וכל אחד זרק מספר, בסוף אחד אמר שרוצה לראות חפיסה של שטרות 200 שקל בשווי 10,000 שקל. הרב אמר לנו להסתובב ולעצום עיניים ושלא נסתכל כי המחזה יותר מדי בשבילנו לשאת. אחר קצת זמן הרב אמר לנו להסתובב בחזרה ואמר לאחד להרים מגהץ ישן מברזל ומתחת היה הכסף. הרב סיפר שראה יד לבנה גדולה יורדת מן השמים ומניחה את הכסף שם.
"ופעם הוא הראה דבר כזה לאחד שקצת חלק עליו. . . וביקש מההוא שיביא ספר ליקוטי הלכות וביקש שה' יעשה נס וישלח שפע ונ מצא שטר כסף. אותו אחד שראה את זה קינא, וביקש גם הוא מה' שיעשה לו נס כמו שנע שה לר' אליאור, והרב השתומם לראות שקרה לאותו אחד נס והופיע שם שטר כסף כשפתח את הספר. והרב אמר שהוא הצליח בכוח אמונה פשוטה".
הוא אהב להשתעשע בהפגנת יכולותיו מול חסידיו ועורר באמצעותה הערצה ומשמעת. כך למשל נכתב: "וזה ידוע שהרב יודע את כל מחשבותינו ופעם סיפרו לי החברים שבדירה של יחיאל מצפת כשהיו שם, אמר לכמה לחשוב על שאלה והוא יענה לכל אחד... והמובן מדברים אלו שבכל שיחותיו שלו אלינו ישנם תשובות לשאלותינו ובעיותינו... לכן עלינו להסתמר בהגיענו אל הרב".
נתן לחבורה לה בין שכל הזמן הוא פועל בשמים. "ואמר שפעם ראה בחלומו איך מלא שדים ומזיקים תוקפים אותו והראה כדוגמת כל הרחוב בידו. ובכוח שם אחד ראה איך שהוא הורג חלק מהם". סיפר איך כעס עליו שד גדול מהשדים הממונים "כי הרב פעל על כל נשמות החברים שהיו איתו עד שהצליח לקחת אותם משליטתו. . . ונקווה שנזכה להיות תחת שליטת הרב".

"שאל בשמים על ידי ספר התנ"ך עם מפתח ושמות קודש והתנ"ך זז לכאן או לכאן הכל על פי השאלה". החסידים מספרים כי בעזרת אחד מילדי המשפחה הקטנים שאותר על ידו ככזה שלא הוציא זרע לבטלה, הוא ערך תקשורים עם שדים המכונים שרי שמן, שכן הם מופיעים בתוך גיגית עם שמן.
הילד הקטן עצמו מתעקש כי ראה בשמן דמות לבושה שחור כותבת תשובות ואותן מסר לאליאור. החסיד מדווח כי עם אותו ילד "ניסה הרב לעשות ייחוד להשגה מסוימת לקבל תשובה משמים. ובא בנו של רבי ד' וישב על ברכי הרב ואמר לו שהוא רואה אותיות פורחות בתוך האש", ומהן הבין חן את התשובה.

הרבה אנרגיות הקדיש אליאור חן להטפה חסידיו בעניין "שמירת הברית", שם הקוד לאיסור הוצאת זרע לבטלה. פעם סיפר לחסידיו על בחורה שירדה במדרגות מאחוריו "והוא תיאר אותה שהייתה לה עכירות על גבה, איזה הילה שחורה ואמר שכנראה עשתה כמה עברות, אך אמר שהיסוד שלה מלא אורות, מלא ניצוצות קדושה ואמר לי שהוא הרגיש אהבה עזה כלפיה לא מן העולם הזה... והרגיש שיש אצלה הרבה ניצוצות קדושה ששייכים אליו והוא צריך לפדות/לגאול אותם".
"וכל זה נעשה על ידי שמירת ברית... ואמר לי בכזאת פשטות 'אתה לא יודע איזה יצר יש לי, יש לי יצר גדול ממך'... רצה לנסות אותי ולדחות אותי. ואמר לי 'מה יש לך לחפש אצלי' ומתוך כל זה התחזק בי האמונה ברב והרגשתי איך שנבנה לי האמונה שתהיה בדעת. והמשיך להסביר לי שהוא מבין איך דוד המלך רץ אחרי אביגיל מתוך שראה רק את שוקה ואיך שמשון הגיל בור היה עם דלילה... ואמר שהיה לו מקרה דומה עם אישה נשואה והתפלל עבורה ובעל לה שיזכו להוליד... ואמר שהצליח לגאול את ניצוצות הקדושה שהיו שייכים אליו כל זה על ידי שמירת הברית".
הוא סיפק פרשנויות מיסטיות לאירועים שונים. למשל, "הרב ראה שלאחד קשה לו עם אשתו בייחוד, וראה שזה מחמת שהם גלגול של שני גברים שלא עלינו עשו משכב זכור והנשכב התגלגל כנקבה".

ועוד נכתב: "לקחתי את הרב לחתונה של קרוב משפחה אחרי שהחזרתי אותו לביתו, אמר שהוא מרגיש טומאה גדולה עליו ואמר שאחת הסתכלה עליו והוא הרגיש בזה בלי שראה אותה ואמר שהיא הסתכלה עליו לא בצורה כשרה".
ועוד מספר לנו החסיד: "אזכיר כמה דיבורים שמצאתי שכתבתי, בהם גילה קצת מגל דולתו. בפורים תשס"ד אמר דיבורים מבהילים שאין הרבה כמוהו בעולם שנקיים לגמרי מפגם הברית והראה באצבעותיו ואמר 'אולי יש 10'. ובאותו פעם בכה וצעק עלינו והוכיח אותנו, אך הכל היה במתיקות... וכל החברים אהבו את תוכחתו וראינו שהוא בוכה עלינו ועל עם ישראל".
גם התסיסה המשיחית הלכה וגברה. "בשבת היה ברית לבן של ד' וקרא לבן על שם הרב... הרב אמר שהיה קדושה גדול בברית ואמר שאליהו הנביא בא עם כל פמלייתו. הרב דיבר על התעסקות עם שדים וגילה בקיאות גדולה בנושא ובדברו היה נראה שידו בכל והוא נמצא כבן בית".
ומה עוד? "שפירא בכה על עניין המשיח מתי יבוא? וביקש מהרב שיעשה ייחודים ויביא את הגאולה. אמר הרב שצריך עוד שניים כמוהו (כמו הרב) שיעשו את הייחוד. שפירא אמר 'אם כן, אנחנו נעזור לך'. ענה הרב שכולנו ביחד אולי חצי ממנו. ואמר ש'בערך עוד 50 שנה זה כבר יהיה סוף ת ליך הגאולה ואחרי ביאת המשיח ואחרי תחיית המתים'. נתמלאנו שמחה ונכנסנו לריקודים נלהבים".
ואיפה היה אליאור בעניין הזה של המשיח? "אמר שמי שמביא את המשיח, יותר גדול מהמשיח עצמו. פעם שאל אותו אחד על גדולת המשיח. אמר לו הרב 'אני מעדיף להביא את המשיח מאשר להיות המשיח, ואני יכול להיות'".