דוח מקינזי: פליטות גזי החממה יוכפלו ב-2030
ישראל צפויה להכפיל את פליטות גזי החממה בשנת 2030. דוח חדש שהוגש לשר להגנת הסביבה מציג תכנית רחבה להפחתת הפליטות. ארדן: אדרוש לקבוע יעד של 25% הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות. עכשיו, רק צריך לממש
צילום: אי-פי
על פי הדוח, עד שנת 2030 ישראל צפויה להכפיל את מספר פליטות גזי החממה שלה. על פי ההערכות, פליטות גזי החממה יגיעו בעוד כ-21 שנה ל-142 מיליון טון, לעומת 71 מיליון טון כיום. הנתון גבוה משמעותית מצפי הגידול במדינות המערב, כך למשל - 14% בגרמניה ו-24% בארצות הברית.
עורכי הדוח מאמינים כי ניתן להפחית מנתון זה כ-64% באמצעים טכניים. בין האמצעים המוזכרים בדוח: שימוש מופחת בתאורה, הגדלת היצע התחבורה הציבורית, הגדלת השימוש באופניים, העלאת טמפרטורת המיזוג והפחתה של צריכת הבשר. כמו כן, הדוח קובע כי פוטנציאל ההפחתה כולל גם שינוי בתמהיל הדלקים כשהיעד הוא להפיק 25% חשמל על ידי אנרגיות מתחדשות. במילים אחרות, במתווה שמוצג בדוח כתרחיש "עסקים כרגיל" ניתן יהיה להפחית את הפליטות הצפויות ב-2030 בכשני שליש, ובהשוואה לפליטות כיום עדיין מדובר בעלייה בכמות הפליטות בשיעור של 36%.
חלק מנתוני הדוח אינם מעודדים. בניגוד למדינות מערביות אחרות בידי ישראל אין די כלים להפחתת הפליטות. עורכי הדוח ואנשי המשרד להגנת הסביבה ערים לנקודה זו ומתייחסים לממצאי הדוח כאל שיקוף של מציאות לא פשוטה. "בישראל פוטנציאל ההפחתה מוגבל עקב ישימות נמוכה של מספר אמצעי הפחתת פליטות הקיימים במדינות רבות שעשינו בהם את המחקר", אומרים אנשי מקינזי. לדבריהם, מנופי הפחתה שאין לישראל כוללים תפיסת פחמן ואגירתו (CCS), הפקת אנרגיה הידרואלקטרית וגרעינית, וכן שימוש נרחב בביו-מסה.
בהמשך לממצאי הדוח אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי בכוונתו להמליץ בפני הממשלה להביא ליישום פוטנציאל ההפחתות השאפתני ביותר של גזי חממה בישראל ובכלל זה קביעת יעד של 25% אנרגיות מתחדשות בישראל. "יישום תוכנית לאומית להפחתת פליטות יוביל לשינוי פני המשק והחברה בישראל, בין היתר במעבר מאסיבי לאנרגיות מתחדשות בהיקפים גדולים", אמר ארדן. השר צפוי להציג את הדוח בפני הממשלה ולקדם החלטת ממשלה הקובעת יעדי הפחתה שאפתניים ולדרוש משרי הממשלה לאמץ תוכנית לאומית להפחתת
לקראת ועידת קופנהגן ארדן טוען שהאינטרס הישראלי הוא לקבל מחויבות בינלאומית להפחתת גזי חממה. לדבריו, אין סיכוי שהתכנית תתממש ללא הירתמות של ראש הממשלה להובלת הנושא וקבלת שיתוף פעולה מכל משרדי הממשלה.
ארדן התייחס גם לדילמה, הבלתי נמנעת, בין הצורך בהקמת אתרים להפקת אנרגיה סולארית לבין השמירה על השטחים הפתוחים. על פי המלצת ארדן הקולטים הסולאריים צפויים להיפרס על פני כ-350 קמ"ר ברחבי הארץ. "קיבלתי החלטה לא פשוטה", בנושא אמר ארדן.
תגובות מעורבות בקרב ארגוני הסביבה לפרסום הדוח. באדם, טבע ודין תוקפים את המשרד להגנת הסביבה. "המשרד הציג יעדי צמצום נמוכים בהרבה בהשוואה ליעדים של המדינות המפותחות. בכך מתנהג המשרד כאילו בעיית כדור הארץ היא של מישהו אחר והפתרונות אינן בידיו", אמרה ציפי איסר-איציק, מנכ"ל העמותה. לדבריה, אין בהצהרות אלו כל בשורה לקראת ועידת קופנהגן, ומוטב היה לו ממשלת ישראל הייתה מורה לאנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה להירתם בהקדם לגיבוש תוכנית לאומית.
איסר-איציק הוסיפה ש"הדוח אף מתעלם מתועלות עקיפות שעשויות להביא תועלת נוספת למשק ולחברה לצד הפחתת גזי החממה. לדוגמה, גיבוש תוכנית יסודית לתחבורה ציבורית, תחסוך עלויות של סלילת כבישים, תצמצם פקקים ותפחית נזקי בריאות. תוכנית כעין זו לא נלקחה בחשבון בהצגת מקינזי".
ואילו בגרינפיס מברכים על יוזמת המשרד, אך טוענים שניתן לשאוף ליותר. "יש לשים לב כי גם על פי התרחיש האופטימי ביותר של דוח מקינזי, ישראל תגדיל את הפליטות שלה בעוד מדינות העולם מפחיתות כבר היום את גזי החממה שלהן וחלקן צפויות להגיע אף לצמצום של כ-40% לפני 2020", אמרה עו"ד נילי גרוסמן, מנהלת קמפיין האנרגיה ושינוי האקלים של גרינפיס.
עוד אמרה גרוסמן כי "25% של אנרגיה מתחדשת יניבו למשק הישראלי רווח של 12.5 מיליארד שקל עד 2030 כפי שפרסם גרינפיס בדו"ח עלות תועלת למשק הישראלי וייצר לפי מקומות תעסוקה חדשים.
על ממשלת ישראל להישיר מבט אל החסמים המינהליים העומדים היום בדרכה של האנרגיה המתחדשת ולהסירם בצורה נחושה ושיטתית בתוספת תמריצים כלכליים".
בעמותת אנונימוס אמרו היום ש"ההצעה לצמצם בצריכת בשר בקר (המופיעה בדוח) לשם הפחתת פליטות גזי חממה היא צעד בכיוון הנכון, אך אין זה מספיק. לפי הדוח האחרון של מכון וורלדווטש, תעשיות המזון מהחי אחראיות למחצית מפליטות גזי החממה. שבדיה, גרמניה ואוסטרליה המליצו לציבור להפחית בצריכת מוצרים מהחי, מסיבות סביבתיות. גם בישראל, יש צורך דחוף בהתוויית מדיניות מזון ממשלתית להפחתת צריכת בשר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם