אורחים חשובים: כמו בסתיו, הציפורים
מיליוני ציפורים יעברו החודש בערבה ובאילת כדי לנוח לאחר מעוף בלתי אפשרי שנמשך לפעמים אלפי קילומטרים. דובי זכאי יצא לבדוק איך נערכים לקראתן במרכז הבינלאומי לצפרות, איך מטפלים בציפור שוויתרה על מערכת הרבייה שלה ומה אוכל פלמינגו - וחזר מאוהב
גם ברווזים יעברו כאן בעונת הנדידה Ap
צפר שאוהב את העלווית במיוחד חושש לעתידה מעל הכרך הגדול, תל אביב, שמגדלי הזכוכית שלה מתנשאים לגובה רב. חלונות הענק משקפים את השמיים ואת העננים, והעלווית הקטנה מתבלבלת. עיניה הנבונות רואות את השמיים ואינן מבחינות בחלונות: היא מאמצת כנפיה במעוף אחרון ומתרסקת לתוך החלון הגדול בעוצמה. משם תיפול אל מותה.
רק עובד הניקיון ברחבה שסביב לבניין מכיר את הגופות הקטנות והרכות של העלוויות, עומס אותן בשבועות האחרונים לפח האשפה שלמרגלות מגדל הזכוכית. אחרי כל המאמץ, המדבריות והימים שחצתה העלווית-היא תסיים את חייה מרוחה על קיר זכוכית בעיר זרה.
אני מביט בה. ציפור יפהפייה, ציוצה מעט עצוב באוזניי, אך שירתה מרנינה אוזנו של כל צפר. צפר מומחה יבחין בין עשרות הסוגים של העלווית - בארץ ידועים לפחות 11 סוגים - אך להדיוט כמוני כולן נראות דומות. מיליוני ציפורים חולפות פעמיים בשנה מעל אזור אילת והערבה בנדידת הסתיו והאביב, מדרימות לאזורים חמים בים התיכון ובאפריקה, חוצות בדרכן את מדבריות סהיל, סהרה וסיני. אילת משמשת כראש גשר ל- 230 מינים של ציפורים, וכמעט חמישה מיליון ציפורים עוצרות להפוגה במרכז הבינלאומי לצפרות באילת. אפשר לראות כאן הכל: ברווזים, פלמינגו, אנפות, עופות דורסים וגם ציפורים זעירות יודעות זמר.
הימים האלה, מאמצע נובמבר ועד דצמבר, הם שיא עונת הנדידה. עם הציפורים מגיעים הצפרים: לראות, להשקיף, לרשום ולצלם. רבים מתנדבים למען בעלי הכנף הנאים. הם מתמקמים לאורך המדבר והערבה בנקודות תצפית על העופות הנודדים, אך מתרכזים במקום שבו נוחתות הציפורים אחרי מעופן הארוך - הבריכות הגדולות שסובבות את המרכז לצפרות בצפון אילת. המרכז נערך לאלפי הצפרים החובבים ויוזם בשבוע הבא (מ-12 בחודש) פסטיבל צפרות שכולו בסימן אקולוגיה ואהבת עופות.
ציפורים מתדלקות
במשך אלפי שנים, הרבה לפני שחשבנו להתיישב כאן, שימשה אילת נקודת תדלוק חשובה במסלולן של הציפורים הנודדות. בצפון העיר הייתה קרקע רטובה שעליה גדלה צמחייה פראית שסיפקה לציפורים מזון ומסתור. לפני כ-40 שנה, עם התפתחות אילת ובתי המלון שלה, התחילו בייבוש המלחה הגדולה. הציפורים האומללות, שהגיעו לכאן בנשימתן האחרונה, לא מצאו את הארוחה המובטחת ונאלצו להמשיך לנדוד או למות מרעב ומתשישות.
חסידות במסע לישראל צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע
בינתיים הפך חלק מאזור המלחה למזבלה ענקית עד שהגיע לכאן פרופ' ראובן יוסף, מומחה בינלאומי לציפורים, שהתחיל לשקם את השטח בסבלנות רבה כדי להחזיר אותו לתפקיס דו המקורי-מקלט לציפורים. הוא דאג לפינוי כמויות הפסולות האדירות, אבל גם שידך בין בריכות המלח הגדולות-קרקע פורייה לחלק מהעופות-לבין יצירת בריכה גדולה שאליה מגיעים המים העודפים ממפעל ההתפלה, מים מתוקים שהפכו לבריכה שוקקת לעופות העייפים.
תהליך הפקת המלח מתחיל בבריכות המלח הצפוניות, שם מוזרמים מי ים לבריכה רדודה, ושם מתחיל תהליך האידוי. מי הים עוברים מבריכה לבריכה, מותירים אחריהם מלח ומינרלים עד לבריכה האחרונה שבה אוספים את המלח להמשך התהליך.
כאן מפליאים היום הפלמינגו את האורחים. הפלמינגו, מקושטים בגוני אדום ומצוידים במקור מעוקל, גילו את הבריכות מהר מאוד. בתחילה התרכזו סביבן מספר קטן של עופות, ואז התחילו ההורים לגדל את גוזליהם. היום משוטטים העופות האלה בבריכות המלח. המקור שקוע עמוק במים וכך הם מעבירים כמויות של מים שבהם הם מפרידים בין המים לפלנקטון, מזונם. פרופ' יוסף עקב אחרי הפלמינגו וגילה שהמושבה הולכת וגדלה: חלק מהם ויתרו על הנדידה לארצות רחוקות והתמקמו כאן, עשרה קילומטרים מאילת.
במרכז
הקימו גם בית מרפא לציפורים. צוותי המתנדבים מוזעקים לטפל בכל ציפור פצועה או תשושה ברחבי אילת והערבה. תושבים מקומיים, מטיילים וחיילים כבר למדו שיש מי שדואג לציפורים פצועות, והם ממהרים לדווח על כך לבית החולים. ציפור ששורדת לילה ראשון בבית המרפא, סיכוייה להחלים גדלים בצורה משמעותית. הפיזיולוגיה של העופות אינה מקלה על הטיפול: מרבית העופות פיתחו יכולות שונות כדי לשרוד את מרחק התעופה הגדול, והאיברים הפנימיים של חלקן הגיעו למינימום ההכרחי, בעיקר מערכות הרבייה והעיכול. המטפלים, שמנסים לעזור לעוף, מתקשים בכך מכיוון שמערכת העיכול אינה מפותחת דיה כדי לקלוט מזון ולהתחזק.
המטפלים מפתחים שיטות שונות להבין את הצרכים של כל ציפור. כך למשל הגיע לכאן חיוואי, ששקע בבוצה של בריכת חמצון ונזקק לטיפול מיוחד כדי לנקות את נוצותיו - אמבטיות יומיות. רק לאחר שלושה חודשים הצליח החיוואי להמריא לחופשי. עבר פה גם בז שחור שהותקף על ידי עורבים, נחת בבריכות המלח וניצל הודות לערנות של אנשי הצוות. בבית המרפא הוא שוקם, טופל, ולאחר שישה שבועות טס לשלום. תקציב בית המרפא הדל נשען על תרומות ועל מתנדבים. המעוניינים לתרום או לדווח על עוף פגוע מוזמנים לפנות לנייד 3377714- 052.
העונה החמה
גילו את בריכות ההמלחה מהר. פלמינגו יוסי אשבול
עונת הנדידה היא, כמובן, העונה העמוסה ביותר במרכז הבינלאומי לצפרות. בין השבילים המסודרים שמתאימים היטב גם לכיסאות גלגלים יושבים בסככות המסתור צפרים, בוחנים בעניין את חגיגת הציפורים הגדולה. מדי בוקר מטבעים כאן את הציפורים בעזרת מתנדבים: פורסים רשת גדולה שבה מסתבכות הציפורים וממתינות לבוא הצפר.
כשהוא מגיע, הוא מתיר את הציפור המבוהלת מהרשת ועורך לה בדיקות: כל ציפור נשקלת, מינה מתועד, ולרגלה מוצמדת טבעת שעליה מפורטים פרטים על הציפור, על תאריך הטיבוע, על מקום הטיבוע ועוד. בעזרת הטבעת הזאת יכולים לעקוב אחר מסלול הנדידה שלה בכל העולם. הצפרים משתדלים שתהליך הטיבוע יהיה מהיר ככל האפשר, ובסיומו משחררים את הציפור הנפחדת לחופשי.
אולם המתנדבים לא מוותרים על הכיף של העונה הזאת, והם יזמו לציפורים קבלת פנים מושקעת במיוחד השנה. ביום חמישי הבא ועד שבת, שיא עונת הנדידה, ייערך פסטיבל לכבוד הנודדות, והמרכז הבינלאומי מזמין את כולם לסוף שבוע עם ציפורים: סיורים, סדנאות, תצפיות עם צפרים, הרצאות בסימן אקולוגיה ושמירה על הסביבה ועל הטבע.
כאן תוכלו לפגוש את מיליוני הציפורים שמגיעות לתדלוק ראשון אחרי דרכן הבלתי אפשרית - ברווזים, פלמינגו, אנפות, עופות דורסים - כולם עוצרים לנוח ולנשנש. בנוסף מציע המרכז מסלולי טיול מיוחדים עם נקודות תצפית על הציפורים ועל נופי אילת המרהיבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
