לא להקפיא את היטל הבצורת
יש לשמור על ההיטל אך להעביר את התקבולים לקרן ייעודית להשקעות בצמצום הצריכה. כך בזכות כספי המס נוכל ליהנות מחשבונות מים נמוכים יותר ומשק המים יהיה בר קיימא
הצעת שר התשתיות, עוזי לנדאו, להשקיע את כספי ההיטל במשק המים נכונה, במיוחד אם הכספים יושקעו ביישום טכנולוגיות ומדיניות לצמצום ביקושים. יש לשמור על ההיטל אך להעביר את התקבולים לקרן ייעודית להשקעות בצמצום הצריכה. כך באמצעות ההיטל נוכל ליהנות מחשבונות מים נמוכים יותר ומשק המים יהיה בר קיימא.
היטל הבצורת הינו למעשה תוספת לתעריף המים הגבוה. ההיטל אינו פוגע במוצר הבסיסי, כיוון שהוא מוטל רק על צריכה עודפת מעבר לשימוש של 4,500 ליטר לאדם בחודש. זוהי כמות מספקת לכל הצרכים החיוניים ואף הרבה מעבר. מתנגדי ההיטל טועים או מטעים את הציבור שהיטל המים פוגע גם ב"משפחה הממוצעת". הצריכה הממוצעת לאדם בישראל היא כ- 145 ליטר ליום לאדם.
ההיטל הוא כלי חיוני וחשוב לאור הגרעון החמור במשק המים וסכנת חציית הקווים השחורים. לאור הבצורת הממושכת חצינו את הקווים האדומים, והנזקים לאיכות המים באקוויפרים ובכנרת (עליית המליחות בעיקר) מורגשים, ומופיעים בדוחות השרות ההידרולוגי. שאיבה מעבר לקווים השחורים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
עם זאת, ההיטל הינו כלי אחד ואינו יכול להחליף מדיניות מערכתית ארוכת טווח לניהול ביקושים ולצמצום הצריכה בכל המגזרים (הביתי, העירוני, המסחרי והחקלאי). הפחתת ביקושים הינה ברת השגה במסגרת מדיניות הכוללת מלבד מחיר המים, מערכת תמריצים, חינוך, הסברה ורגולציה.
במקום בליעת כספי היטל הבצורת בקופת המדינה, את כספי ההיטל יש להשקיע ביישום כלים מיטביים למדיניות ניהול ביקושים. ארגון ידידי כדור הארץ הציע לתקן את החוק כך שכספי ההיטל יופקדו בקרן ייעודית, אשר תשקיע בפיתוח משק מים יעיל ובר קיימא. הקרן תופנה לפיתוח ולמתן תמריצים להתייעלות, מיחזור וחסכון
כספי ההיטל גם לא צריכים לשמש להגדלת ההיצע כמו מתקני התפלה, כיוון שאלו ממומנים כבר על ידי הזכיינים. כמו כן, לפני שמדינת ישראל מתחייבת להתפלה של עוד מאות מיליוני מ"ק, גם בהגדלת ההיצע יש לא מעט אפשריות לפני התפלה: למשל, טיוב בארות שהזדהמו, מניעת דלף, טיהור של כל מי הביוב למי קולחין שיופנו לחקלאות תפיסת מי גשמים ונגר ומיחזור מים אפורים. כל האמצעים הנ"ל זולים יותר מהתפלה, בהתחשב במחירי האנרגיה העולים ובקנס שישראל תשלם אם תמשיך לעלות את פליטת הפחמן.
השינוי בתעריפים מינואר 2010 אינו גורר העלאה משמעותית במחירי המים לצרכן הממוצע. לדוגמה, משפחה בת חמישה נפשות בצריכה ממוצעת של 22.5 מ"ק תשלם 12 שקל נוספים (מחיר מנת פלאפל). ובס"ה לאחר השינוי עבור כל תצרוכת המים החודשית 157 שקל. ללא ההיטל, מחירי המים בארץ גם לאחר שינוי התעריפים בארץ אינם מעודדים חיסכון בלשון המעטה.
הכותב הוא סמנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת
נא להמתין לטעינת התגובות
