מאבקי החרדים והחתולה של בלומה
מי דוחף את החרדים לרחובות? לא הרבנים הראשיים, לא הרב עובדיה, לא הרב אלישיב, לא הפשקווילים. תשאלו את בלומה, אשתו של ר' נחום
לפחות על נקודה אחת לא נותרה שום שאלה: שוב הצליחו מפגינים חרדים מתפרעים, מכים ומנאצים להשמיד כל סיכוי ללגיטימציה ולאהדה ציבורית למאבקם בנושא שראוי לדיון ציבורי אמיתי. מאבק על נושא ערכי שבו היהדות הקדימה את כל המין האנושי וחייבה מתן יום חופש שבועי לכל עובד, המכונה "שבת קודש".
ומה באשר לשאלה העקרונית: לפי מה הרבנים מחליטים להקל או להחמיר, או להעלים עין בפסיקות הלכה בעלות השלכה כלכלית על הציבור? לאורך רוב ההיסטוריה היהודית ההלכה התחשבה במצוקה הכלכלית של ההמון היהודי הקורס ונמצאו הרבנים שהקלו על הציבור בשלל נושאים. גוי של שבת, הקלה בדיני ריבית, ביטול האיסור לסחור עם גויים שלושה ימים לפני ימי חגיהם, יציאה להפלגה בספינה סמוך לשבת, חליבה, אפילו גידול חזירים.
במקרים אחרים הופעלה השיטה של העלמת עין תחת ההנחיות הסלוגניות והחכמות להפליא של רבותינו "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" ו"הנח להם לישראל - מוטב יהיו שוגגין ולא יהיו מזידין". לעתים נדמה שפעם, כשהאחריות על כלכלת הציבור ופרנסתו הייתה מוטלת על כתפי ההנהגה הרבנית, המגמה הייתה לנסות להקל. ואילו היום, כשהאחריות הזו מוטלת על כתפי ההנהגה החילונית - המגמה היא להשתדל להחמיר.
פוחדים מעובדיה יוסף שפוחד מהרב אלישיב
ובכל זאת, מי מחליט לחרדים? למה היום אין הכרעות הלכתיות וציבוריות אמיצות שמתמודדות עם האתגרים שמציב העידן המודרני בפני הקיום היהודי? ואגב, איפה הרבנים הראשיים? לא נעים לומר, אבל יש הטוענים שזה הולך ככה:
הרבנים הראשיים פוחדים ממה שיגיד הרב עובדיה יוסף. בחצר הרב עובדיה פוחדים ממה שינזוף הרב אלישיב. בחצר הרב אלישיב פוחדים ממה שיצעקו הקנאים. הקנאים פוחדים ממה שיכתבו בבית הדפוס המחתרתי במאה שערים, שמוציא פשקווילים אכזריים נגד כל מי שמעז לא לתקוף את החילונים. מוציאי הפשקווילים פוחדים מר' נחום. ר'
נחום אולי לא בדיוק בריא בנפשו, אבל יש לו קול חזק והוא עומד ברחוב וצועק נגד חרדים שלא יוצאים להפגין כשחילול שבת מתרחש ממש בשעה זו על ידי ישראלים שממשיכים לטייל למרות החבלות במערכת העירוב בפיליפינים.
ר' נחום לא פוחד מאף אחד, אף לא מגדולי הרבנים, אבל רועד מאימת אשתו בלומה. ובלומה? היא פוחדת מהחתולה (במלעיל) בפח הזבל ליד הבית שלה. כך שאילו היה מודיעין מוקדם על הימים שבהם בלומה פוקדת על בעלה, "ר' נחום, היום אתה לא יוצא מהבית, אני צריכה שתזרוק זבל", אולי היה סיכוי למתינות החרדית להרים ראש.