הפקולטה למדעי הסביבה
אין ספרים חדשים? פקולטות נסגרות? לבעיות התקציב באקדמיה יש מזור: אוניברסיטת בן-גוריון התייעלה סביבתית ורואה תוצאות בחשבון הבנק. לא עוצר בירוק
פרופסור דן בלומברג, איש המחלקה לגיאוגרפיה וראש המועצה הירוקה של אוניברסיטת בן-גוריון, נזקק לכמה שניות כדי להתאושש מהמתקפה. המועצה שבראשותו הובילה את האוניברסיטה לחיסכון של 60 אלף וואט אשתקד, כשלושה אחוזים מצריכת החשמל, ועד היום הוא לא ידע שיש כאלה שבעיניהם זה הופך אותו לאיש הרע בקמפוס. מתברר שאי אפשר לעשות דיאטה בלי שמישהו יתלונן על המנות שהוצאו מהתפריט.
תהליך ההתיירקות שעוברת אוניברסיטת בן-גוריון הוא מקרה מבחן מעניין. לטוב וגם לרע, הוא טומן את המאפיינים שמרכיבים את ההתמודדות עם נושאי סביבה בישראל. האוניברסיטה הדרומית היא עיר קטנה-כ-20 אלף איש באים בשעריה מדי יום. הכניסה למהלך, אומר בלומברג, נבעה משילוב בין מוטיבציה סביבתית אותנטית להבנה שמוסד אקדמי שמכבד את עצמו-קל וחומר כזה שפועלים בו כמה חוקרים ומכונים בעלי שם עולמי בתחומי הסביבה - צריך להתנהל באורח אחראי
אנשי האוניברסיטה הופתעו לגלות שזה טוב גם לכיס. כדי ליישם את התהליך מונה צוות טכנו-כלכלי. מתקני האנרגיה והמים בקמפוס נסרקו בקפדנות, והאבסורדים צפו עד מהרה: זרימה חזקה מדי בברזים, רבבות נורות בזבזניות, מזגנים שפועלים שעות באולמות ריקים, מים שמחוממים בשעות שבהן איש לא זקוק להם.
שורה של פרויקטים מרשימים יצאו לדרך: המים במרכז הספורט מחוממים באמצעות מתקן סולארי שחוסך כמאה אלף ליטר סולר בשנה, במעונות הסטודנטים חוסכים עוד 10,000 ליטר סולר, גלאי תאורה פועלים בחלק מהבניינים ומכבים את האורות כשאין איש בסביבה, 30 אלף נורות הליבון בקמפוס מוחלפות בהדרגה בנורות חסכוניות, טמפרטורת המזגנים הועלתה מ-22 ל-24 מעלות, זרימת המים בברזים ווסתה. השימוש בנייר לצורכי דואר נחתך בכמחצית, וכמויות נייר אדירות שהודפסו מדי שנה לטובת ערכות הרשמה הומרו בערכות אינטרנטיות. בחשבון החשמל לבדו חוסכת האוניברסיטה 70 אלף שקל בשנה.
כשארגון ישראלי גדול מתיידד עם הסביבה, הוא בודד בצריח: אם האוניברסיטה תמשיך בתהליך - ויש לה עוד הרבה במה להשתפר - זה לא משום שמישהו תובע זאת ממנה. בן-גוריון כבר מזמן חצתה את הדרישות הרופסות למדי של המשרד להגנת הסביבה המזכות אותה בתואר "קמפוס ירוק".
ארגון כזה נאלץ גם להילחם בחטאי העבר: רוב המבנים באוניברסיטה נבנו בלי התאמה לאקלים המדברי. התורמים בחרו את האדריכלים, והאדריכלים העדיפו אסתטיקה וצפצפו על שימור אנרגיה. חלק מהבניינים עתירי זכוכית: זה מסייע לצמצם את השימוש בתאורה, אבל מחמם את החלל הפנימי ומצריך השקעה עצומה במיזוג. ואת זה כבר מאוחר לשנות.
כשאני מעיר למארחיי שאוניברסיטה ירוקה לא יכולה להרשות לעצמה סניף של מקדונלד'ס, פניהם מתכרכמות. מתברר שחלק מהסטודנטים כבר העביר מסר דומה, אבל החוזה לא יסתיים בקרוב. בינתיים, כשיגיעו אורחים מחו"ל, יוכלו לקחת אותם לאכול סלט ב"ארומה".
מוזמנים לפנות לאביב לביא - aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
