פסק דין תקדימי: מפעל המתכות יועבר ממקומו
בניגוד לתכנית המתאר המקורית של איזור התעשייה בנצרת, אישרה הוועדה המחוזית את העברת מפעל א.סי.אם מחיפה לשם. בית המשפט קיבל את עתירת ארגוני הסביבה ופסק שעל המפעל להעתיק את מקומו תוך שישה חודשים
- יולי 2007: הוועדה המחוזית דחתה, נצרת עילית אישרה
פסק הדין התקבל בעקבות עתירה שהוגשה לפני מספר חודשים על ידי עמותות "אדם טבע ודין", ו"אזרחים למען סביבה בגליל", וועדי פעולה של תושבים ממצפה הושעייה והכפר משהד היושבים בסמיכות לאזור התעשייה.
לפי פסק הדין שקיבל השופט אברהם אברהם, אזור התעשייה מוגדר כנקי והתקנון שלו קובע כי כניסה של מפעלי מתכת אסורה אליו. הגדרה זו התקבלה בשל רגישותו האקולוגית וההידרולוגית של האזור הקרוב לקו המים של המוביל הארצי מצד אחד ולריכוזי אוכלוסיה מצד שני. השופט אברהם ציטט מתוך תקנון אזור התעשייה הייחודי "לתעשיות נקיות בלבד": "השימושים האסורים בתחומי התוכנית: תעשייה ולמלאכה שאינם עומדים בהוראות ובדינים לשמירה על איכות הסביבה.. בהתאם לחוקי הליכי התכנון: תחנות כוח.. ומפעלים למתכת וציפוי מתכת".
תחילת הסיפור ב- 2005 כאשר המפעל ביקש לעבור מחיפה לאזור התעשייה ציפורית. בתחילה נתנה הוועדה המקומית של נצרת עלית הקלה לתוכנית על מנת לאפשר למפעל לקום במקום. בעקבות ההחלטה הארגונים הסביבתיים הגישו ערר לוועדה המחוזית. הועדה המחוזית קיבלה אמנם את הערר אולם במקביל הוועדה המקומית המירה את ההקלה ב"שימוש חורג". אחרי שגם אלו לא אושרו, הגיש המפעל תוכנית לשינוי התקנון של אזור התעשייה כך שיאפשר כניסה של מפעלי מתכת.
למרות מאות ההתנגדויות שהוגשו, הוועדה המחוזית החליטה לקבל את התוכנית החדשה ובכך אפשרה למפעל המתכות להיכנס לאזור התעשייה הנקי שהחל לפעול כבר ביוני 2009. לפי פסק הדין שלוש המשיבות לעתירה (הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז צפון, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של נצרת עלית והמפעל): "מבקשות לתמוך בהחלטה של הוועדה המחוזית. לשיטתן הוועדה נקטה בדרך ראויה כאשר הותירה את האיסור המוחלט של הכנסת מפעלי מתכת לאזור התעשייה.. לאחר שבחנה היטב באמצעות מומחים לדבר ובהם מומחי המשרד להגנת הסביבה את ההשפעה הסביבתית הצפויה מן המפעל".
עוד נכתב כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של נצרת עלית טענה: "כי על העותרים היה לצרף את המשרד להגנת הסביבה
בסיכום פסק הדין כתב השופט כי אישור התוכנית על ידי הועדה המחוזית לא היה סביר: "והנה באה הוועדה המחוזית וכשהיא מותירה על כנו את האיסור המוחלט על הכנסת מפעל היתוך", כותב השופט. "מעשה זה איננו מעשה סביר של ועדה מחוזית לתכנון ולבניה בהתקינה תכנית מתאר. אמנם מתקיים הכלל, כי הפה שאסר הוא הפה שיש בכוחו להתיר, אלא שעל הוועדה המחוזית, כמתקינה תכניות מתאר, חלה חובה לנהוג בסבירות. בעיניי אין זה סביר, כי הועדה תתיר בתכנית מתאר 'עיקרית' שימוש שבתוך אותה תכנית עצמה נקבע כי הוא אסור.. הדבר פוגם בהרמוניה החקיקתית של התוכנית ויוצר מצב בלתי אפשרי, שהשימוש המסוים (התכת מתכות) הוא גם אסור וגם מותר".
אחרי ששטח את הנימוקים פסק השופט באופן תקדימי: "הואיל והמפעל כבר החל פועל, והכל – מכוחן של החלטות של גופי התכנון, הפסקת פעילותו על אתר עשויה להסב לו נזק. על מנת להמעיט בנזקי המשיבה הנני מצווה, כי המפעל יוכל להמשיך ולפעול במקומו עוד כששה חדשים. הוא יחדל מעבודתו באיזור התעשיה "ציפורית" לא יאוחר מיום 1.6.2010."
נא להמתין לטעינת התגובות
