סולברג לא מסמפט את התקשורת. עובדה
הרקורד השיפוטי של נועם סולברג מעיד שהוא נוהג ביד קשה עם עיתונאים בתביעות לשון הרע. מכריו מתגייסים ללמד סנגוריה וקטגוריה
הפרשה שהסעירה את עו"ד קמר הייתה מותו של סמיר דארי, שנהרג מירי של שוטר מג"ב, שמואל יחזקאל, בנובמבר 2005. קמר ייצג את משפחתו של דארי, בן 32, נשוי ואב לשניים. יחזקאל הואשם בבית המשפט המחוזי בירושלים בהריגה. השופט סולברג זיכה אותו בקובעו שמדובר בטעות אנוש. "טעות איומה ונוראה טעה הנאשם. לחינם הרגו את המנוח", הוא כתב בפסק הדין באפריל 2007, אך הסביר שמותו של דארי נגרם בגלל טעות במצב הדברים.
פסיקותיו של השופט סולברג עוררו מחלוקת. "הוא אחד השופטים המצטיינים ביותר במדינת ישראל", אומר משה נסים, לשעבר שר המשפטים, שבוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה תמך בסולברג. "איך קורה במדינת ישראל ששופט מערב את דעותיו הפוליטיות בהחלטות שיפוטיות", אומר עו"ד יוסי ארנון, שהשופט סולברג פסק נגדו בתביעת דיבה שהגיש עו"ד יראון פסטינגר.
סולברג, בן 49, תושב ההתנחלות אלון שבות, נשוי ואב לחמש בנות, גדל בחיפה. אביו, ד"ר שאול סולברג, הוא פסיכולוג שמתמחה במתבגרים. אמו יהודית עובדת סוציאלית. סולברג שירת בצבא בחיל האוויר, השתחרר מקבע בדרגת סגן ובמילואים הגיע לדרגת רב סרן. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה אצל השופט יעקב מלץ בבית המשפט העליון, ובפרקליטות המדינה אצל פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית שהתפרסמה כשהכשירה מבחינה משפטית תפיסת קרקעות בשטחים כדי להקים עליהן התנחלויות.
ב-1991 הוא התמנה לעוזרו המשפטי
בספטמבר 1998 מונה סולברג לשופט בבית משפט השלום בירושלים. השופט הצעיר ביותר. עם מליץ יושר כמו היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, הדרך לקידום הייתה סלולה. בינואר 2006 הוא מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.
סולברג התמחה בתביעות לשון הרע בבית המשפט השלום בירושלים. בפסק דינו בעניין אילנה דיין וסרן ר', שהתפרס על פני 130 עמודים, משמיע סולברג אמירות עקרוניות בעניין חופש הביטוי. בנובמבר 2004 שודרה ב"עובדה" כתבה על התקרית במוצב גירית ברפיח, שבמהלכה נורתה ונהרגה הילדה איימאן אל-האמס.
"יש להזהיר ולהרתיע מפני הזלזול הבלתי נסבל בטוהרתו של ההליך הפלילי, מפני החירות שנוטלים לעצמם עיתונאים לפרסם חומרי חקירה וראיות במהלך המשפט, מפני האצטלה של שליחות ציבורית וחובה מוסרית לעשות את אלה", כתב בפסק הדין.
בישיבה הראשונה של משפט הדיבה ביקש השופט סולברג להפסיק את ההקלטה, ואמר שהזיכוי של הקצין ר' (בבית הדין הצבאי) עומד למכשול לנתבעים. הוא מנה כמה נקודות שחסרו לו בכתבה, ואמר שהוא רואה בעיני רוחו כתבת תיקון שבה הגברת דיין אומרת עוויתי, חטאתי, פשעתי.
פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן אומר ש"פסק הדין של סולברג לוקח את חופש העיתונות לשנות השבעים. אני מציע לא לשכוח שפסק דין של בית משפט מחוזי לא ישנה את עולם העיתונות. תהיה לו השפעה אמיתית רק אם יאושר בבית המשפט העליון".
שנה אחר כך נכתב שהיא שיגעה את המתקינים של חברת הכבלים הוט מחשש שיפגעו ברהיטים חדשים בביתה. נתניהו תבעה את העיתון בטענה שהפרסום רמס אותה והציגה כנהנתנית. "כל העיר" טענו להגנתם שמדובר במדור חברה הומוריסטי וקליל.
סולברג קיבל את התביעה לאחר ש"כל העיר" לא הצליחו להביא הוכחות לסיפור שסיפרו על מסע הקניות של נתניהו. גם הסיפור על הטכנאי לא הוכח. הוא חייב את "כל העיר" לשלם לנתניהו 90 אלף שקל, 45 אלף לכל מקרה. בפסק הדין כתב סולברג: "נפוליאון אמר שארבעה עיתונים עוינים מפחידים יותר מאשר אלף רובים מכודנים".
במאמר ב"לדעת", אתר לימודי יהדות ורוח, סולברג אף כתב שהציבור זכאי להגנה על שמו הטוב. "מפתיעה במקצת העובדה שב-40 שנות קיום החוק בספר החוקים לא ראה היועץ המשפטי לממשלה להורות על הגשת כתב אישום בעברה של לשון הרע על ציבור". סולברג טען שעל היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום על מפיצי הסרט "ג'נין ג'נין", שלדבריו פוגע בלשון הרע בחיילי צה"ל שלחמו בג'נין.
בפרשה אחרת הגיש העיתונאי ב. מיכאל תביעה נגד עיתון "הצופה" על מאמר שבו נקבע כי הוא אנטישמי. מיכאל כתב שהמתנחלים הם להקה צרחנית, יבבנית, אלימה ומזוינת, חוליגנים עם חולצות משובצות ותת-מקלעים. "הצופה" סבר שזו אנטישמיות. סולברג דחה את תביעתו של ב. מיכאל, וקבע שהדברים ב"הצופה" נכתבו בתום לב כהבעת דעה, כדי לגנות את דברי לשון הרע במאמריו של ב. מיכאל, וכי מדובר בפרסום סביר. ב. מיכאל ערער לבית המשפט המחוזי, וזה ביטל את פסק דינו של סולברג ודרש מ"הצופה" לפרסם הבהרה והתנצלות.
השניים תבעו זה את זה. סולברג קיבל את תביעתו של פסטינגר, דחה את תביעתו של ארנון וקבע שישלם לפסטינגר 8,000 שקלים. "בפסק הדין שלו תיאר סולברג את השקפת העולם שלי", אומר ארנון, "למרות שלא הייתה רלוונטית לפסק הדין".
מעקב פרטני אחרי יחסו של סולברג לתקשורת אינו פשוט. המאגרים המשפטיים אינם כוללים את כל פסקי הדין, בהנהלת בתי המשפט אין סטטיסטיקה שמפלחת תביעות על פי נושא, ובכלל, אומרים בהנהלת בתי המשפט, בניגוד לשופטים אחרים, סולברג ממעט לשלוח לדוברות בתי המשפט פסקי דין בולטים שלו.
ידוע לפחות על מקרה אחד שסולברג דחה תביעות לשון הרע: הקבלנים האחים סאסי, שאין להם קשר למנהל קבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים יוסי סאסי, תבעו גם הם את "כל העיר" על כותרת שפירסם העיתון ("סאסי בונה לי קבר"). בתביעה אחרת של יועץ ראש הממשלה לענייני עולים נגד העיתון "כל העיר" קבע סולברג כי גם אם כל רכיב עובדתי כשלעצמו הינו נכון, הרי אין בכך לבסס הגנת אמת בפרסום. לגישתו, קיבוצן של העובדות של בניסוח שנעשה בידי העיתון "מוציאן מדי פשוטן".
באוגוסט השנה עלה שמו של סולברג כמועמד לבית המשפט העליון מטעמם של חברי הכנסת אורי אריאל מהאיחוד הלאומי ודוד רותם מישראל ביתנו. אחד ממנהיגי המתנחלים אומר שהמתנחלים מתכוונים להכניס שופט משלהם לבית המשפט העליון "כדי שגם השקפת עולמנו תישמע. סולברג הוא משפטן טוב. רצינו שהוא יגיע לבית המשפט העליון", הוא אומר.
זמן קצר אחר כך סולברג היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. יעקב נאמן תמך. הם מכירים שנים ארוכות. נאמן היה בין התומכים בסולברג לתפקיד שופט שלום. סולברג היה בין המתנגדים להגשת כתב אישום נגד נאמן בטענה שנאמן יזוכה בבית משפט, מה שאכן קרה. נאמן מינה את סולברג ליועץ המשפטי של הוועדה להסדרת שאלת הגיור.
חבר בוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה אומר שחשב שיש טובים מסולברג. "עשו דרמטיזציה דווקא ממנו, מפני שנדבקה בו פוליטיקה. היו עוד מועמדים שופטים, רון שפירא, רות רונן ומשה גל, ואף אחד מהם לא זכה לרוב קולות. אני חשבתי שיש טובים ממנו. הוא עדיין שופט מחוזי צעיר בתחילת הדרך, אין לו רקורד שמתאים ליועץ משפטי לממשלה".
ח"כ יריב לוין (ליכוד) היה אחד משני התומכים בסולברג בוועדת האיתור. לוין אמנם אינו בקיא בביוגרפיה של המועמד שנלחם למענו וזוכר שסולברג היה עוזר של שני יועצים משפטיים, "אם זה שלושה, אז בוודאי שהוא מתאים ביתר שאת", אבל בטוח שאין מתאים ממנו.
גם משה נסים תמך בסולברג. "הוא אחד מהשופטים המצטיינים בישראל, שופט סובלני וסבלן ומצויד גם בנועם הליכות. אולי יש עוד שופטים כאלה, אבל הוא היה גם עוזר של היועץ המשפטי לממשלה ומכיר את התפקיד מכף רגל ועד ראש. עליו אמרו שהוא לא בשל, אבל על דפנה ברק ארז, שהיא משפטנית מעולה אבל רק כתבה מאמרים, אמרו שהיא מתאימה. באו מועמדים שלא הציגו את השקפת עול? מם לגבי התפקיד. הוא הציג משנה".
מי התאים יותר לתפקיד, סולברג או יהודה ויינשטיין, שגם בו תמכת?
"עמדתי בתוקף על ניסיון בתחום הפלילי, ובזה ויינשטיין מתאים יותר. על המועמדות של סולברג ויתרתי, על המועמדות של ויינשטיין לא ויתרתי. ככל שאתם מוסיפים להתיר את דמו, ככה הוא הולך וצובר תשבחות. האיש הזה יגיע מעלה-מעלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
