לא זו השאלה: דברו על אנרגיה, לא על שקיות

הדיון הציבורי בנושא שקיות הפלסטיק, עבר מזמן את פרופורציות הטעם הטוב. דרושים נושאים חדשים לשיח הסביבתי ציבורי

אופירה אילון | 6/1/2010 10:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
היום (ד') מקיימת ועדת הפנים והגנת הסביבה דיון בנושא: החלת דין רציפות על הצעת חוק - הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק. הדיון עתיד להתקיים בעקבות הצעת החוק בנושא הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק שעברה בכנסת בקריאה ראשונה במושב הקודם. 

אין ספק, שהדיון הציבורי בנושא שקיות הפלסטיק, עבר מזמן את פרופורציות הטעם הטוב. די לערוך חיפוש בסיסי במנועי החיפוש השונים ברחבי הרשת, של צמד המילים שקיות פלסטיק, ורשימה אין סופית תתקבל.  

הטיעונים של בעד ונגד השימוש בהן, ההתחבטות הציבורית "האם לקדם את שקיות הנייר על פני שקיות הפלסטיק", תיאורים קשים על צבים ודולפינים נחנקים משקיות בלב הים, שאלות של מיסוי השקיות או הוצאתן מחוץ לחוק ועוד ועוד, גודשים את הרשת והמדיה המודפסת ומעמיסים על כולנו. דומה שגם התקשורת וגם המחוקק הישראלי מיהרו לאמץ את הנושא הסביבתי החם הזה ולהעצימו, אפילו יתר על המידה, והרבה מעבר לפרופורציות האמיתיות וגודל הנזק האמיתי שגורמות שקיות הפלסטיק (למען הגילוי הנאות, גם אני עסקתי בנושא זה בצורה מחקרית).

חוק נוסף שגרף אהדה תקשורתית וציבורית הוא חוק הפיקדון. החוק מטפל כיום בפחות מאחוז אחד מכלל הפסולת המוצקה בישראל ועלותו למדינת ישראל עומדת  על כ- 60 מיליון שקל בשנה.
חוק זה, אולי תרם לשמירת הניקיון בשטחים ציבוריים, ואף העשיר במעט את הציבור ביידע וחינוך סביבתי, אך לא מעבר לכך.

ולפיכך, פתרון ראוי לנושא צריך לבוא בראייה נרחבת הרבה יותר- חקיקת חוק פסולת אשר יגדיר אחריות לטיפול, יגדיר מנגנון כלכלי לטיפול בפסולת, יבטיח איסור הטמנת חומרים אורגניים, הטלת אחריות יצרן על המוצרים אותם הוא מכניס לשוק, סגירת מעגל המיחזור וכו'.



החוק מתעלם

אך האם הפלסטיק, כבקבוק או כשקית, הוא הרעה החולה של הסביבה בישראל? תנו לי לקחת אתכם למחוזות אחרים. שנים רבות, פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן הציע לח"כים נמרצים ולמספר שרים מקדנציות קודמות, לקדם תיקון קטן, שיחייב התקנת מערכות סולאריות (הכוונה לדודי השמש המוכרים  והזולים ולא למערכות פוטווולטאיות המפיקות חשמל) לחימום מים בבסיסי הצבא, בתי סוהר ובתי אבות, שאפילו לא מוזכרים כלל בלשון התקנה, ו"זוכים" להתעלמות במדינתנו שטופת השמש. 

לא פעם, שאלנו את המחוקק, לרבות את משרד האוצר, מדוע התעשייה, הצורכת כרבע מהאנרגיה הראשונית בארץ, משתמשת בחשמל או בסולר על מנת לחמם מים ל- 60-70 מעלות כדי לשטוף קווי יצור במקום להשתמש בשמש? וטרם נענינו בחקיקה. עדיין, התעשייה, באופן מפורש בחוק התכנון והבניה, לא נדרשת להתקין מערכות כאלה.  

מדובר בסוגיה משמעותית למשק האנרגיה בישראל, שכן די להוביל תיקון חקיקה בנושא וכבר יצרנו שוק

ירוק- כחול- לבן  בזכות שימוש במערכות זולות יחסית, המיוצרות בארץ, ויכולות לסייע להפחתת התלות בדלק מיובא ובהפחתת פליטות של מזהמי אוויר מקומיים וגזי חממה גלובליים, כמו גם יצירת ענף חדש בישראל שעוסק בריכוך המים והקטנת כמות האבנית במים, דבר שרק ישפר את ביצועי המערכות הללו.

כל אלה חשובים הרבה יותר מטיפול נקודתי בשקיות הפלסטיק או מיחזור בקבוקים.

אדוני (גבירתי) המחוקק/ת, בזמן שאתה דואג לחשיפה תקשורתית מקיפה בנושא שקיות הפלסטיק ומיחזור בקבוקים, ובטרם יוקמו ועדות חקירה ממלכתיות נוספות לבדיקת המחסור בחשמל בישראל, או הטיפול בפסולת, אנא, פעל נמרצות לשינויי חקיקה קטנים, שיכולים לתרום תרומה משמעותית לסביבה ולמשק. אני מבטיחה לך שגם בנושאים אלה התקשורת תסכים לטפל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אופירה אילון

צילום: פרטי

פרופ' אופירה אילון הינה מנהלת תחום איכות הסביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון וחברת סגל בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה ועומדת בראש תוכנית האנרגיה באוניברסיטת חיפה.

לכל הטורים של אופירה אילון

עוד ב''אופירה אילון''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
דם וצרחות עובדים בכל שפה. ''כלבת''  צילום: גיא רז

מחלה מדבקת

סרט האימה הישראלי "כלבת" ממשיך להצליח ברחבי העולם - לאחר ההצלחה בפסטיבלי טרייבקה ואדינבורו

דפני ליף  צילום: אמיר מאירי

הזירה הלשונית

אילו שמות סרטים הפכו למטבעות לשון? מהו השיח החדש של דפני ליף? וכמה זה בכלל מיליון?

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים