אין על מי לסמוך אלא על ה' ומפלגה חדשה
אחרי שהתברר סופית שא"א לסמוך על הליכוד ועל ח"כים חרדים הגיעה השעה להקים מפלגה דתית-לאומית חדשה שבראשה יעמוד מנהיג ראוי
ואם ערבי שכר דירה, באריאל לדוגמא, יקבל בוודאי סיוע מ"האיחוד האירופי" ועידוד מהמינהל האזרחי בשעה שלשכנו היהודי יהרסו את המזגן שבנה לאחר פרסום "הצו", האין זה "ספר לבן"? האם אין זה חוק גזעני, אנטישמי, לקוח מהתקופות האפילות ביותר, מימי המנדט הבריטי כאן, ובאירופה הארורה שם?

איך הבג"ץ מתעלם מכך אילולא ש"המטרה מקדשת את האמצעים"? ואם היהודי שבונה במעלה אדומים הוא בן לאב יהודי או לסבתא נוכריה, איך יתייחס אליו שלוחו של שר הביטחון - כיהודי או כנוכרי, ימשיך לבנות או יחטוף מכות רצח שישכנעוהו כי מקומו לא כאן? עד איזה דור נחשב האדם יהודי במבט לאחור, כדי שצו ההקפאה והחנק יחול עליו?
איך לא רועדת הארץ מול הצו הנורא הזה? איך בתי המשפט לא מזדעקים כנגד ה"גזענות", ו"כבוד האדם וחירותו", ו"זכות הקניין", וה"שוויוניות", וה"מידתיות"?? איך זה שבני בגין, בוגי והרשקוביץ נותנים ידם לפשע הזה?
ומה עם החושים הבריאים של שלמי אמוני ישראל, ומרנן ורבנן, שהיו אמורים לצאת משלותם, לא לתת לעיניהם שינה ותנומה לעפעפיהם עד שיזעיקו את עם ישראל נגד הרֵשע הזה? נגד העלבון של הארץ הקדושה ובניה הנאמנים המתייסרים בה ובעבורה.
ברקע מגורשים מחומש יהודים צדיקים וכשרים דווקא בליל שבת קודש, מתוך זלזול ורמיסה של כל הקדוש לנו , ארץ ישראל והשבת נרמסים ברגל רמה. ברקע נרצח הרב אבשלום מאיר חי הי"ד משבי שומרון ומיד יורדת פקודה לחיילים בשטח שהדגש העיקרי בה הוא למנוע פגיעה בערבים. האם זו רק תוכנית קרה ומתוכננת לעקור אותנו או שמא גם עוינות ושנאה כלפינו?!
אנחנו מאמינים בני מאמינים. לצד התפילה לאלוקי ישראל צריך לעשות מעשה שקול כדי לעצור את המגיפה. למדנו מספר "אם הבנים שמחה" שתפילה עושה מֵחְצה, אבל בלי המֵחצה השני של העשייה הנבונה לא יסייעו מן השמים, כך לימדנו רבן של כל הנביאים משה רבנו ע"ה, שהוא מתפלל - ויהושע לוחם בעמלק. הוא פונה לשמים - ואהרון רץ ועוצר את המגפה.
כלומר, תפילה מחד ועשייה מאידך: אין לנו להישען על שרים וחכי"ם מהליכוד המיישרים קו עם המגמה של הגירוש המלא, אולי מתוך ייאוש, אבל אין זה משנה בוודאי לא נישען על "ישראל ביתנו" שחוץ מעוזי לנדאו אין מי שירים ידו כנגד הפשע הזה. אין גם להישען על המפלגות החרדיות אשר לא איכפת להם לא מארץ ישראל וגם לא מחילול שבת קודש בחומש!
על מי להישען? על אבינו שבשמים שייתן כוח גדול
צו השעה, לעבור מבית לבית בקרב נאמני התורה והארץ ולהקים גוף אחד גדול שבראשו איש של תורה ולצידו הנאמנים לשורשי העם היהודי, ולהרים דגל פוליטי טהור ונקי אשר יעסוק בכל התחומים "הבוערים" בעת הזאת בארץ ובחברה! אנחנו חייבים להשיב למדינת ישראל את כבודה והדרה.
יש לנו פוטנציאל גדול בייחוד על רקע הריקנות בכל המערכות הפוליטיות ציבוריות, ועל כן הגיעה העת לצאת לציבור, לשתף אותו בבחירת האנשים הראויים (שיתכן והם הנציגים הנוכחיים ועוד אחרים שיצטרפו) ואז בע"ה מתוך מסירות נפש לא יוכלו לנו, כי "השם איתנו, אל תירַאוּם", "מלוא רוחב ארצנו, עימנו - אל".
הרב שמעון בן ציון מקרית ארבע הוא נכה צה"ל ממלחמת שלום הגליל, בוגר ישיבת "מרכז הרב" ורב ישיבת "מכון מאיר" בירושלים יותר מ-30 שנה