דוח: האיומים על השטחים הפתוחים האחרונים בישראל
היזמים הורסים את החופים, אף אחד לא מכבד את שמורות הטבע שנועדו להגן על מינים נכחדים, וההתיישבות האנושית משמידה את שארית השטחים הפתוחים. הדוח השנתי של החברה להגנת הטבע חושף 93 איומים שונים על הטבע. חלק מהם, אגב, מגיעים דווקא מגופים שאמורים לשמור על איכות הסביבה
◄לקריאת דוח האיומים המלא
◄פרשנות: דוחות במקום פרחים
◄במגמת שיפור? הצבאים, בינתיים, ניצלו
◄חרדים לסביבה: בונים על חשבון הטבע
◄ירוק מול ירוק: אנרגיה חדשה או שטחים פתוחים
האיומים הנפוצים ביותר הם כתוצאה מפיתוח נדל"ני, תשתיות שונות ותחבורה, אבל הדוח חושף גם כמה איומים צפויים פחות, שמגיעים לכאורה מבית. אחד מהם הוא האיום על אירוס הגלבוע. בשנה האחרונה הגישה הקרן הקיימת לישראל את תוכנית יערות הגלבוע לוועדה המחוזית בצפון. בין היתר הציעה קק"ל לבטל שמורות טבע שבהן צומח הפרח הנדיר אירוס הגלבוע ולהפוך את השטחים ליער שניטע בידי אדם - בניגוד לחורש הטבעי שצומח שם היום.
התוכנית הוגשה לוועדה המחוזית בתמיכת רשות הטבע והגנים, שכבולה בהסכם עם הקרן הקיימת, הסכם אשר ביסודו מבטל שטחים נרחבים של שמורות טבע. דווקא כאן, בתחומי יער שמנוהל על ידי גוף שכבר הכריז בעבר על עדיפותו של יישוב חדש, מיכל, על פני ריכוז של הצמח הנדיר, מתרחש מצב שמעמיד בסיכון את קיומו של אירוס הגלבוע, פרח יחיד מסוגו בעולם שגדל רק במקומות ספורים בארץ. אבל יותר מזה: אם תאושר התוכנית, היא תפגע במעמדן של שמורות טבע שכבר הוכרזו בתוכנית מתאר ארצית ומחוזית.

על פי 93 הפרקים בדוח, שאותו ערך וכתב איתמר בן דויד, המתכנן הסביבתי של החברה, האיומים על השטחים הפתוחים בשנים האחרונות מתחלקים בין שני גורמים עיקריים: הסקטור הפרטי והממשלה, על כל שלוחותיה. הנתון המפתיע בדוח הוא שדווקא הממשלה אחראית על חלק הארי של הסכנות לשטחים הפתוחים, כמו למשל החלטות לצמצם את שטחי שמורות הטבע בגלבוע.
מתברר שגם הגופים הירוקים הגדולים בארץ, כמו קק"ל, עלולים לפגוע באירוס הגלבוע - גם אם מתוך כוונות טובות. הבעיה עם אירוס הגלבוע הוא שרק ריכוז אירוסים גדול אחד מוגן על ידי שמורת טבע מוכרזת. שאר ריכוזי הצמיחה נמצאים בשמורות שאינן מוכרזות, ועליהן ניטעו עם השנים יערות אורן שפגעו בפרח. בגלל הנדירות של הפרח, חייבים להגן עליו במסגרת שיועדה במיוחד לצורך זה. "החברה להגנת הטבע הציגה בפני קק"ל את תמונת ריכוזי האירוסים בגלבוע על פי סקרי רשות הטבע והגנים, והעלתה כמה אפשרויות פעולה להגנה עליהן במסגרת שמורות טבע", נכתב בדוח.
"בשנים האחרונות קשורה רשות הטבע והגנים בהסכם כובל עם הקרן הקיימת לישראל
60 אקולוגים בכירים העבירו גילוי דעת שקורא לוועדה לא לבטל את שמורת הטבע - עכשיו רק נותר לשמוע אם מישהו שומע. "עמדתם הראשונית של אנשי קק"ל הייתה שלילית, אך היא השתנתה", נאמר בדוח. "לצורך זה התקיימה פגישה משותפת לקק"ל ורשות הטבע והגנים לקביעת גבולות השמורה. בחלוף הזמן הודיעה קק"ל על נסיגתה מההסכמה, בטענה כי'קיימים שיקולים אחרים'".
" אנחנו עדיין מקווים לחזרה של קק"ל מסירובה להעניק לאירוסים את ההגנה הסטטוטורית הגבוהה ביותר ולהצטרפות גלויה של רשות הטבע והגנים להגנה על האירוסים כנדרש בחוק", אמר אתמול יוחנן דרום, רכז מחוז הצפון בחברה.
הגנת הצומח הנדיר בגלבוע היא רק קצה הקרחון בכל מה שנוגע לתוכניות בינוי שמאיימות על השטחים הפתוחים ועל מיני חי וצומח נדירים. אחת מהתוכניות המקוממות שנחשפו בדוח היא תוכניתו של משרד השיכון להקים ולפתח שתי ערים חרדיות בדרום הארץ ובצפונה, על חשבון שטחים פתוחים.

בנוסף לחריש שבאזור העמקים הצפוניים ובכסיף הסמוכה לערד, מקדמים במשרד תוכנית להקמת היישוב החדש "נמרוד" בגוש הר החרמון - המהווה בית גידול ייחודי לבעלי חיים וצמחים, חלקם יחידים במינם בעולם. "במקום הייתה לפני שנים היאחזות נח"ל שאוישה על ידי כעשר משפחות שעלו למקום בתמיכת הרשויות השונות. במשך השנים בנו המשפחות, בניגוד לחוק בתי מגורים, חדרי אירוח ושירותי תיירות שונים", נכתב בדוח.
אלא שבית המשפט המחוזי הקל ראש ביחסו למשפחות המתיישבים, בשל העובדה שהתיישבו שם באישור רשויות המדינה. בנוסף, מתעלם הדוח מהעובדה שעשרות המבנים הקיימים נמצאים על אחת משתי פסגות רגישות,בה נחשפות שכבות סלע מיוחדות שמהוות מצע גידול לצמחייה נדירה שגדלה רק שם. התוכנית להקמת היישוב נמרוד מצויה כיום בשלבי הפקדה במוסדות התכנון. 120 יחידות דיור ועוד עשרות חדרי אירוח עתידים להחריב את הצמחייה הנדירה - אף שהשטח מיועד בכלל להיות אזור שמורות טבע וגנים לאומיים. התחום הבנוי והרחבתו וכן התשתיות שנלוות אליו יפגעו בערכי הטבע הנדירים.
אל גוש הר החרמון מצטרפים מקומות נוספים. אחד מהם הוא מלחת סדום בערבה. בעשורים האחרונים הפיתוח החקלאי המואץ בערבה צמצם משמעותית את שטחי המלחה - קרקעות עם ריכוז מלח גבוה - לאורך הבקע מדרום ים המלח. ברשימת המינים שנמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מהצמצום נמצא התחמס הנובי, עוף לילה אוכל חרקים. מלחת סדום היא המקום האחרון בארץ שבו נותרו זוגות של מין זה.

בנוסף, חיים באזור 16 מיני עטלפים, מתוכם 14 מוגדרים בסכנת הכחדה. באופן אירוני, נשמר האזור הזה עד היום הודות למוקשים שהונחו בו על רקע העוינות ששררה בין ישראל לירדן. כוונת החקלאים לפנות את המוקשים ולעבד את השטחים מציבה איום אחר לגמרי בפני המקום.
גם בבריכות החורף במרחב העירוני תל אביב ובמרכז לא שמח. ארבע בריכות החורף נמצאות כרגע תחת איום של לחצי פיתוח. בריכת דורה בנתניה, בריכת הבאסה בהרצליה, בריכת משרד הרישוי שעל גבול חולון-תל אביב ובריכת הכפר הירוק בצומת גלילות - כולן מהוות בתי גידול בעלי חשיבות גבוהה בשימור המגוון הביולוגי. בבריכות האלה שרדו מספר מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה ובחלק מהן קיימות תוכניות מתאר שמייעדות אותן לפיתוח מסוגים שונים, כמו חקלאות, תעשייה ובינוי.
גם חוף בצת, סמוך לראש הנקרה ונחשב לאחד החופים היפים ביותר בארץ, נמצא בסכנה. החוף מתאפיין בצמחיית חולות עשירה והוא חשוב מבחינה אקולוגית בשל היותו אתר הטלה של צבי ים. ב-2007 זכו יזמים פרטיים במכרז של מינהל מקרקעי ישראל בשטח של 206 דונם, הנמצא בתחומי החוף ובסמוך לים. מטרתם היא הקמת ארבעה כפרי נופש בהיקף של עשרות אלפי מטרים ובניית אגם מלאכותי. תוכנית זאת, שמאיימת על המארג האקולוגי של החוף, הביאה למאבק ציבורי מתוקשר.
בעקבותיו החליטו היזמים לסגת מהמכרז - בתמורה לקרקע חליפית מהמינהל. המשא ומתן הסתיים לאחרונה בהודעת מנהל מינהל מקרקעי ישראל כי מבחינה משפטית עסקת חילופי הקרקעות אינה אפשרית וכי המינהל מוכן לשחרר אותם מהמכרז בהחזרת כספם ובליווי ריבית והצמדה. היזמים דחו את ההצעה ואיימו לפתוח בהליכי תכנון ובנייה בחוף.
מקק"ל נמסר: "קק"ל הזמינה את החברה להגנת הטבע לסייע ולהשתתף יחד איתה בשמירה על אירוס הגלבוע. קק"ל לא תתן לפגוע באירוס, או בכל משאב טבע אחר. ב-108 השנים האחרונות, הקימה ונטעה קק"ל ושמרה על היערות והצמחייה בכל רחבי ישראל ובגלבוע בפרט, בו השקענו רק לאחרונה מיליונים רבים, וכך נמשיך ונעשה".
בדוח מציגה החברה להגנת הטבע גם איומים מערכתיים המאיימים על גופי התכנון והפיקוח. עיון ברשימת האיומים מבהירה את חשיבות הגופים הללו בצעדים לשמירה על הסביבה. בבואם לדון בתוכניות הם נתקלים פעם אחר פעם בהתנגשויות אינטרסים: ביטחון מול שטחים פתוחים, פיתוח תשתיות מול השמירה המגוון הביולוגי והקמת יישובים חדשים מול הצורך לשמור על הטבע והסביבה.
כך למשל, מזכירים בדוח, את תוכנית הקמת כפר הנופש בחוף פלמחים, את הכוונה לבנות מלון בחוף האלמוגים באילת, פיתוח חוף הבוניםופיתוח התיירות במפרץ עכו. הדוח כולל כמה וכמה תוכניות בנייה למגורים. מגדלי חוף הכרמל, הרחבת מצפה רמוןובנייה בגבעות הכורכר בנס ציונה הן רק חלק מהדוגמאות.
בדוח מופיעים גם איומים הקשורים לתוכניות תשתיות ברמה הלאומית. כזו היא התוכנית להקים שדה תעופה במגידו. בכל אחת מהחלופות שמציעה המדינה מתוכננת הקמת מרכז בנוי בלב האזור החקלאי בעמק יזרעאל, עם כל המשמעויות הנגזרות ממרכז כזה כגון תשתיות-על, אזורי מסחר, תחנות תדלוק, שירותי דרך ושירותים תומכים שונים. משמעותם של כל אלה תבוא לידי ביטוי בפגיעה בחקלאות ובחקלאים, בפגיעה בנוף ובערכי טבע, במפגעי רעש, זיהום אוויר, זיהום קרקע ומים ופגיעה אנושה באופי החיים הכפרי בעמק וסביבותיו.
גם הקמת גדר ההפרדה במדבר יהודה מפגישה מיזם תשתי לאומי מול הצורך לשמור על הסביבה. וכך גם הפגיעה בחולות סמר לטובת כריית חולות או חפירת תעלת הימים במטרה להציל את ים המלח.
במסמך המפורט שהציגה החברה להגנת הטבע יש גם התייחסות לפגיעה אפשרית בנחלים. כך למשל הפגיעה בנחל גדורה או הפיתוח העתידי המתוכנן בסביבות הקישון. איום נוסף שמציג הדוח, מציג את דילמה משולשת - בין הצורך לרפורמה במערך הלולים, לשמירה על השטחים הפתוחים לשמירה על רווחת בעלי החיים.