דובר חמאס: היה ברור שאולמרט יכיר בטעויותיו
"היה ברור ללא ספק שהכיבוש יכיר בטעויותיו", אמר דובר הארגון אבו-עוביידה בהתייחסו לפרסום אתמול במעריב לפיו אולמרט אינו מרוצה מהתנהלות ישראל במהלך מבצע "עופרת יצוקה", מתוצאות המבצע ומהמניפולציות שהופעלו עליו במהלכו. "ההודאות, שלהן תוקף רשמי, מהוות הודאה בהשפלה והכרה בכישלון הישראלי"

"הימים הראשונים של המלחמה, שלא היו בהם הרבה אזרחים הרוגים, גרמו לכיבוש להמשיך בפעולותיו במטרה להגדיל את כמות ההרוגים", אמר.
עוד הדגיש דובר הזרוע הצבאית של חמאס כי "ההודאות החדשות האלה, שיש להן תוקף רשמי, הן בעצם הודאה בהשפלה והכרה בכישלון שלהם". אבו-עוביידה ציין כי "המלחמה בעזה הביאה לעלייה חדשה בהתפתחות ההתנגדות".
ביום שישי פורסמה גרסתו של ראש הממשלה לשעבר אולמרט על הדרך בה הסתיים מבצע "עופרת יצוקה" שאמורה לטלטל את המערכת הצבאית והמדינית. מוספשבת חשף את הקרע שנוצר בין הרמטכ"ל גבי אשכנזי לשר הבטחון אהוד ברק במהלך המבצע, ואת הדרכים בהן ביקש ברק, לגרסתם של גורמים פוליטיים שהיו עדים לתהליך, להעמיד את אשכנזי ואת צה"ל כאילו הם אלה שמבקשים להפסיק את המבצע לאחר ימים בודדים בלבד.
כעת מתברר כי אולמרט שוקד על כתיבת ספר, שיפורסם בהוצאת "ידיעות אחרונות" ויסקור את כהונתו כראש ממשלה. גרסתו להשתלשלות האירועים בכל הקשור ל"עופרת יצוקה" אמורה, על פי גורמים שנחשפו אליה, להכות גלים.
אולמרט, על פי גרסה זו, שאף להמשיך במבצע עד הכרעת חמאס והפלת שלטונו. להערכתו, המטרה היתה בת השגה במחיר סביר, וגם במסגרת זמן הגיונית.
במהלך
בשתי הפעמים הללו ביצע אולמרט בדיקה מטעמו בפיקוד הדרום ובדרגי הפיקוד הנמוכים יותר, וגילה כי מדובר בהערכת אבידות צנועה בהרבה ובמסגרת זמן קצרה יחסית. לכן התעקש ראש הממשלה להמשיך במבצע והשתעשע, כמעט עד הרגע האחרון, באפשרות להשיג את המטרות הללו, ואולי אף להביא לשחרורו של גלעד שליט.

ראש הממשלה סבר כי צה"ל צריך לנצל את ההזדמנות החד-פעמית ולהכות בחמאס מכה מכריעה וניצחת. למרות זאת, בימים האחרונים למבצע הבין אולמרט כי לא יוכל להמשיך: הוא הפסיק להתעקש, ובשלב מסוים ויתר והסכים להפסקת המבצע.
אולמרט מצר על כך עד היום. בשיחות סגורות הוא אומר כי היה שרוי אז בדילמה: מצד אחד, הוא היה חופשי משיקולים פוליטיים ומשוחרר לעשות את "הדבר הנכון", בהיותו ברווז צולע שעומד לפרוש מהחיים הפוליטיים. מצד שני, הוא היה ראש ממשלה בשלהי כהונתו, שאינו מתכוון להתמודד על כהונה נוספת, ולא היתה לו לגיטימציה ציבורית למהלך בעייתי כזה.
במצב שבו שר הביטחון מתנגד, שרת החוץ מתנגדת וגם הצבא לא נלהב יותר מדי, קשה היה לו לאכוף על כל הגורמים הללו את המשך המבצע. אולמרט, במילים אחרות, לא רצה לסדר לעצמו ועדת וינוגרד שנייה, והעדיף לוותר על המטרה ולהורות על הפסקת המבצע.