ועדת טרכטנברג מביאה פתרונות ממשיים?

הבעיה עם המלצות ועדת טרכטנברג נמצאת במקום אחר לגמרי: האם הן יבואו לידי מימוש או שיישארו כמילים ריקות בקובץ PDF

טל שחף | 26/9/2011 20:31

תגיות: ועדת טרכטנברג,מחאת הדיור

המערכת הפוליטית, בעיקר מצד האופוזיציה, מיהרה להגיב על דוח ועדת טרכטנברג. כל כך מיהרה להגיב, שהתגובות הגיעו למערכות העיתונים עוד לפני שפרופסור טרכטנברג הציג את הדוח במסיבת העיתונאים. למעשה, אפשר היה לפרסם את מרבית התגובות האלה עוד לפני שוועדת טרכטנברג התיישבה לדיון הראשון שלה. אלה תגובות מוכנות מראש, תגובות מדף. בין השורות אפשר היה לקרוא את הכותרת: החברים הם בעיקר נגד נתניהו.

ראש הממשלה מקבל את המלצות ועדת טרכטנברג, היום. צילום: עמוס בן גרשום לע''מ.

המערכת שהתפתחה סביב המחאה החברתית הגיבה קצת יותר בהגינות – חיכו עד לפרסום ההמלצות ואז תקפו. ראשי המחאה, שותפי המחאה, הפרופסורים שהתגייסו למחאה, כולם חושבים שטרכטנברג לא סיפק את הסחורה. קשה להבין מהתגובות האלה מה היה מתקבל בעיניהם כסחורה הנכונה, שהרי הם עצמם אומרים שאינם כלכלנים. הם רק יודעים שזה לא זה.

אבל האמת, שצריך לקרוא את דוח הוועדה, לא להסתפק ברפרוף על הכותרות שהופיעו בעיתונים, כדי לראות שהוועדה מביאה פתרונות משמעותיים, לפחות לחלק מהסיבות שהביאו את עם ישראל לצאת לרחובות.

מי שמסתכל על השורה התחתונה צריך לשפשף את עיניים: 60 מיליארד שקל, זה הסכום שפרופסור טרכטנברג מביא לכיסנו בחמש השנים הקרובות, אם באמצעות תקציבי מדינה ואם באמצעות הפחתות מס והטבות אחרות. 60 מיליארד שקל הוא סכום גדול יותר מהסכומים שוועדת המומחים של המחאה טענה שצריך להוסיף. כמה היו רוצים באופוזיציה להעביר לתקציבים חברתיים?

ועדת טרכטנברג שילבה פרק של עקרונות מנחים למדיניות כלכלית-חברתית, שמכתיבה לממשלה דיבור חדש בתחום החברתי, עם מושגים חדשים כמו יעדים חברתיים, מדידת איכות החיים, צמצום האי-שוויון, חלוקה הוגנת של פירות הצמיחה. תארו לעצמכם את ראש הממשלה ושר האוצר מדברים במושגים האלה, החדשים מבחינתם.

למה צריך להתאבד בשביל הההמלצות?

אפשר להתווכח על המלצה כזו או אחרת של הוועדה, מתוך הרשימה הארוכה של ההמלצות שמתפרסמות היום. חלקן מהוות רק התוויית דרך או המלצה על מדיניות, אבל חלק לא מבוטל מהן הן המלצות עם בשר, המלצות שבהן הממשלה מכניסה יד עמוק לכיס ומוציאה מיליונים ובחלק מהמקרים גם מיליארדים.

הבעיה עם המלצות ועדת טרכטנברג נמצאת במקום אחר לגמרי: האם הן יבואו לידי מימוש או שיישארו כמילים ריקות בקובץ PDF. אם הממשלה תיישם את כל מה שנדרש ממנה בדו"ח, יהיה טוב. הרבה יותר טוב ממה שיש עכשיו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ בירכו על ההמלצות ונדמה כי הם עשויים לקדם את ההמלצות לכיוון יישומם.

אבל שרים אחרים בממשלה מיהרו לתקוף את ההמלצות ולמשוך כל אחד את השמיכה לכיוון האינטרסים של

משרדו. בסקטור הפרטי עוד מעכלים את ההמלצות אבל לא יעבור זמן רב עד שהאינטרסים שלהם כנגד ההמלצות יתבהרו באופן חד וברור, בהסתודדויות, בלחצים, עם צבא לוביסטים ויועצים משפטיים. אם לכל אלה נוספת התנגדות של ציבור המחאה, עלולה להישאל השאלה למה בכלל צריך להתאבד בשביל ההמלצות האלה? נסתפק בהבעת תמיכה עקרונית וניתן למתווכחים ולמתנגדים למסמס את העניין עד דק.

יכול להיות שצריך לעשות יותר למען החברה והכלכלה בישראל. בהחלט יכול להיות. אבל קודם כל צריך לאחוז במה שיש ואחר כך, כש-60 מיליארד שקל יובטחו במקומם הנכון, אפשר להמשיך ולהיאבק למען צדק חברתי. להילחם בזה עכשיו, קרוב לוודאי שישאיר אותנו בלי כלום, לשמחתם של בעלי האינטרסים מכל המינים והסוגים, זולת האינטרס של הציבור.