נדחה ערעורם של שניים מהמעורבים ברצח זאבי
יותר מ-8 שנים לאחר רצח שר התיירות, דחה ביהמ"ש העליון את הערעור שהגישו שניים מהמעורבים שמרצים תקופות מאסר ממושכות

רצח שר התיירות זאבי אירע בחודש אוקטובר 2001 במלון היאט בירושלים. חוליית מחבלים של ארגון החזית העממית ארבה לו ליד חדרו וירתה בו למוות כששב מארוחת הבוקר.
השופטים, אילה פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ואסתר חיות, קבעו לגבי רימאוי כי אכן הוא עצמו לא ירה בשר זאבי ואף לא נכח בקומה השמינית של המלון בעת הירי. אולם, הוא נטל חלק מהותי בתכנון הרצח כשהשתתף בלא פחות משלוש פגישות עם מעורבים במעשה.
כמו כן, רימאוי שכר - בעצה אחת עם הרוצחים קורעאן ואסמאר - את הרכב ששימש את השניים כדי להגיע את זירת הרצח ולהימלט ממנה לאחר מעשה. הוא ערך עמם סיור מקדים בסביבת המלון לצורך קביעת המקום המדויק שבו ימתין להם ברכב המסחרי כדי למלט אותם ולאבטח את מנוסתם.
את הלילה שקדם לרצח הוא בילה בביתו של עלווי והסדיר מקום זה לקורעאן כדי שישמש לו תחנת יציאה ומקום מסתור לקראת ביצוע הרצח. רימאוי הגיע כמתוכנן אל חניית
רימאוי, שראה עצמו כמי שגויס לארגון החזית העממית לצורך ביצוע הרצח, הודה כי ידע שיעד ההתנקשות הוא שר בממשלת ישראל, אך לא ידע מיהו בדיוק. הוא מודר על ידי הרוצחים מחשש שייתפס לפני ביצוע הרצח ויחשוף את תכניתם.
"פעולותיו ומעשיו הקנו לו שליטה על הפעילות העבריינית הנוגעת לרצח ומהם נובעת המסקנה כי אכן השתייך למעגל הפנימי של מתכנני הרצח ומבצעיו, אף אם תרומתו לביצוע העבירה נפלה מזו של קורעאן ושל אסמאר", ציינה השופטת חיות.
לגבי צלאח עלווי נקבע כי הוא איפשר לרוצח קורעאן ללון בביתו שבשכונת עזרייה יום לפני הרצח, וכן להחנות את מכוניתו שם. למחרת בבוקר הסיעו לירושלים בדרכי עפר העוקפות את מחסומי כוחות הביטחון. וכאמור לאחר הרצח נתן לו, לרוצח השני, אסמאר- וכן לרימאוי - מחסה בביתו ושמע מהם על פרטים על מעשיהם.
השופטת חיות דחתה את טענת סנגורו של עלווי, עו"ד מנחם בלום, כי לא היה מקום להרשיעו בעבירת הסיוע לרצח, אלא רק בסיוע לאחר מעשה. "במעשיו היה בהחלט כדי לתרום להגשמת התכנית העבריינית ובכך נתקיים לגביו היסוד העובדתי הנדרש בעבירת סיוע וכן היסוד הנפשי הנדרש, שכן הוא ידע שהשלושה מתכננים 'פיגוע גדול', שיש להם כלי נשק ושקורעאן הוא חבר ארגון טרור", כתבה. "יתרה מזו, מהודעותיו עולה כי הוא גילה להיטות לסייע בביצוע הפיגוע".
בדחותה את ערעור עלווי על גזר הדין ציינה השופטת: "עניין לנו ברצח נפשע של שר בממשלת ישראל שבוצע ממניעים לאומניים על ידי גורמי טרור ומכאן החומרה המופלגת שיש לייחס למעשיו של עלווי כמי שסייע בביצוע הרצח".