משפט הגזענות החדש של השופט משה דרורי
השופט שלא הרשיע אברך שדרס אתיופית כדי לא לפגוע בעתידו, נאלץ כעת להכריע האם להרשיע איש חינוך שעלב בשוטרים אתיופיים
באותו פסק דין כתב דרורי כי לא הרשיע את האברך איתמר ביטון בדריסת הקופאית נוגה זוראיש, כדי שלא לפגוע בסיכוייו להתמנות בעתיד לדיין רבני. על הקופאית כתב בנימה מתנשאת, כי המשפט הוא "המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלית כשווה בין שווים". דרורי הוסיף כי הצעירה הבינה את השיפור העצום במעמדה בין תחילת ההליך לסופו, אחרי שזכתה לכבוד ממנו ומהפרקליטים.
עתה מונח לפתחו תפוח אדמה לוהט דומה: ב-1 במארס יובא בפניו ערעור שהגישה המדינה נגד החלטתה של שופטת השלום אילתה זיסקינד, שנמנעה מלהרשיע את דוד קריה, איש חינוך מקריית ארבע, בנימוק שהרשעתו עלולה לפגוע בקריירה שלו כמחנך.
לפי כתב האישום, בפורים 2007 הגיע קריה למערת המכפלה כשהיה שתוי. במקום היו שני שוטרי מג"ב ממוצא אתיופי, שמנעו ממנו את הכניסה למקום. בתגובה גידף אותם קריה והטיח בהם: "אתם לא יהודים, אתם נאצים פלשמורה". נגד קריה הוגש כתב אישום על העלבת עובדי ציבור והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם.
השופט דרורי שילם מחיר כבד על פסק דין במשפט הדריסה, ובעקבות הביקורת שנמתחה עליו הוא אף הוצא מרשימת המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון. התיק הגיע לערעור בבית המשפט העליון, שם הפכו השופטים את החלטתו והטיחו בו ביקורת נוקבת. ביטון הורשע, נדון לשנת מאסר על תנאי, ורישיון הנהיגה נשלל ממנו לשלוש שנים.
דרורי עצמו לא התחרט על פסיקתו. "אין לי אפילו פקפוק הכי קטן", אמר . "לא הייתי משנה אפילו מילימטר מהאות הכי קטנה שכתבתי". הוא הוסיף כי פסק הדין הוא מ"החשובים ביותר שניתנו, ואני חושב שראוי לעשות בו שימוש בצורה רחבה ומושכלת".
דוד קריה, המואשם בהעלבת השוטרים, טען להגנתו בבית המשפט כי הוא נוהג לשתות בפורים "עד לא ידע", בהתאם למסורת ישראל, והביע חרטה על מעשיו. השופטת זיסקינד דחתה את בקשת המדינה לגזור עליו מאסר בפועל, ודנה אותו ל-180 שעות שירות לתועלת הציבור.
"הנאשם הביע חרטה וצער בפני שירות המבחן והבנה לפסול שבהתנהגותו", כתבה השופטת. "הוא הפיק את הלקחים מביצוע העבירה, לומד לתואר שני בייעוץ חינוכי, מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד כמחנך, וטען כי הרשעתו עלולה לפגוע בתעסוקתו כמחנך".
אולם עורכות הדין יעל סגל-מקליס ויסמין קשת מעמותת "טבקה", הפועלת לקדם צדק ושוויון לעולי אתיופיה, המייצגות את השוטרים, ביקשו מהמדינה לערער על פסק הדין. לדבריהן, "פסק הדין מוטעה ומסוכן, הן במסר הסלחני והמקל והן בכך שהוא מבטא תפיסה ערכית הנותנת לגיטימציה לגזענות, ואף מספקת תעודת הכשר לעבריינים ולפורעי חוק לשמש כאנשי חינוך".
בערעור שהגישה פרקליטות ירושלים נכתב: "המשיב
יש להניח שיד הגורל היא שהניחה לפתחו של דרורי את התיק הלוהט הזה - ערעור על החלטה כה דומה לזו שהוא עצמו נתן במשפט דריסת הקופאית, זו שבית המשפט העליון הפך. השופט דרורי עלול להיקלע לדילמה, במיוחד כמי שנשען ברבות מפסיקותיו על המשפט העברי.
אמנם בחוק הפלילי לא כתוב שבפורים מותר להשתכר ולהעליב שוטרים, אבל קריה, כמו ביטון (דורס הקופאית), הביע חרטה על מעשיו בהתאם להלכות הרמב"ם, וקריה, כמו ביטון, עלול להינזק מהרשעתו.
מאידך, בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה בפרשת ביטון: נורמות היסוד של המשפט הישראלי מחייבות להרשיע נאשם בפלילים, למעט בנסיבות חריגות, שלדעת השופטים לא התקיימו בתיק הדריסה. יהיה מעניין לראות כיצד יגדיר השופט דרורי את נסיבות המקרה הזה, וכיצד יתמודד עמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם