תנועה בהמתנה: חשבון נפש ירוק של ערן בן-ימיני
אנשי התנועה הירוקה היו בטוחים שיהיו הפתעת בחירות 2009. מלחמה לא מתוכננת בעזה ומאבק צמוד בין נתניהו ללבני טרפו להם את הקלפים. עכשיו הם נערכים למערכה הבאה וכבר לא רואים את פאר ויסנר מימינם
◄התנועה הירוקה – קדימה לשמאל
◄כוחות מפוצלים, בוחרים מבולבלים ומצע מדיני כמעט ריק
◄מי המתחזה שהפך את התנועה הירוקה למפלגה סהרורית?
הנהגת המפלגה חברה בסוף 2008 למפלגת מימ"ד לאחר כישלונות המשא ומתן עם מפלגת הירוקים בראשות פאר ויסנר. על אף הצלחתה בסקרים לא עברה הרשימה את אחוז החסימה, ועם זאת, 27,737 הקולות שקיבלה העידו
"הסיפור עם הירוקים היה לדעתי שולי מאד בין הסיבות לכישלון", אומר יו"ר המפלגה, ערן בן-ימיני. "שני הגורמים העיקריים היו המלחמה, כמובן, והמאבק הצמוד בין שתי המפלגות הגדולות, שתמיד מביא לפגיעה במפלגות קטנות יותר. הגורם הפנימי לכישלון הוא שרוב רובם של המצביעים שלנו לא האמינו שנעבור את אחוז החסימה".
הנחת העבודה של המפלגה כיום היא מיעוט הסיכויים לקיומן של בחירות בשנתיים-שלוש הקרובות. בהתחשב בעובדה שאת גוף מצביעיה הגדול יחסית רכשה בשלושת החודשים שעברו בין הקמתה לבין התמודדותה בבחירות, שנתיים של עבודה אינטנסיבית עוד עשויות להביא אותה להישגים אלקטוראליים ממשיים בבחירות הבאות. ואולם על מנת לנצל את הזמן הזה כראוי, על הנהגת המפלגה להשכיל להתמודד עם מספר בעיות העלולות למנוע ממנה גישה לקהל יעד פוטנציאלי.
הבעיה העיקרית העומדת בפני התנועה הירוקה כיום ואשר הייתה בעוכריה בבחירות האחרונות, היא תיוגה כמפלגת נישה. האג'נדה הירוקה אמנם תופסת בהדרגה מקום נרחב יותר בשיח הציבורי בישראל, אך עודנה רחוקה מלעמוד בראש סדר העדיפויות הפוליטי, והבחירות האחרונות הוכיחו יותר מכל את נטיותיו השמרניות של ציבור הבוחרים. על אף שמה, ראשיה של התנועה הירוקה מעוניינים כיום למצב אותה כמפלגה המציעה אידיאולוגיית שמאל כוללת ומענה לסוגיות הבוערות המעסיקות את הציבור הישראלי.
"זו אכן אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפנינו, אבל אנחנו לחלוטין לא מפלגת נישה", טוען בן-ימיני. "קיימים כיום שני זרמים במפלגה ביחס לאופן בו עלינו לטפל בתיוג הזה: האחד טוען כי יש לשנות את שמה, והשני, הזרם 'המחנך', שם לו למטרה להסביר לציבור הישראלי ש'ירוק' זה לא רק איכות סביבה אלא מכלול של התנהלות בכל התחומים".
איפה אתה עומד?
"אני משתייך לזרם השני. יש אלקטורט לירוק וראינו את זה בבחירות האחרונות, אבל תמיד יהיו מצביעים פוטנציאליים שלא יאמינו שנעבור את אחוז החסימה ולכן עלינו לשכנע אלקטורט נוסף ברלוונטיות שלנו. לא עשינו מספיק עד כה כדי להבהיר לאוכלוסייה שאיננה עונה על הפרופיל הקלאסי של מצביעי המפלגה, שיש לנו משהו שהוא מעבר למסר סביבתי, שיש לנו אג'נדה חברתית, כלכלית, תרבותית".
על מנת להצליח היכן שנכשלו ב-2009, עוסקים כיום במפלגה בבניית המימד המקצועי והעומק האידיאולוגי שלה. אנשיה ניסחו ניירות עמדה מקצועיים בעשרות תחומים, כאשר העיקרון המנחה המשותף לכולם הינו תכנון מושכל וארוך טווח.
פעילות השטח של המפלגה מתמקדת כרגע בעיקר בפלח שוק המצביעים הקלאסי שלה, ובן-ימיני עצמו מודה כי ניסיון משיכתן של אוכלוסיות קשות יום, העשויות למצוא עניין בעמדותיה החברתיות והכלכליות של המפלגה, אינו נעשה באופן מספק: "קשה לעשות זאת בצורה שלא תיתפס כפטרונית, ובסופו של דבר אנחנו לא עמותה אלא מפלגה. בסך הכל ההצלחה שלנו בשטח כרגע ניכרת, והיא באה לידי ביטוי בעיקר בפעילות הסניפים ובשיתופי פעולה כמו זה שנעשה עם התושבים באיזור מגידו סביב התוכניות להקמת שדה תעופה. מבחינתי זה יותר חשוב מתקשורת ויחסי ציבור".
עמדותיה המקצועיות של המפלגה מתקבלות כיום באהדה בחוגי שמאל נרחבים, ואולם השאיפה לייצר פוליטיקה אידיאליסטית המאחדת את הציבור סביב האמונה ביכולתו שלו לחולל שינוי חברתי, עלולה להיתקל בכורח המציאות הפרלמנטרית המגבילה.
בן-ימיני מתאר את חזונו בדבר איחוד דגלי המאבקים הפוליטיים לכלל מאמץ ציבורי אחד, שיעצור את מה שהוא מתאר כהתפוררותה ההדרגתית של החברה הישראלית. אם ייכנס למגרש האינטרסים והחשבונות של הכנסת הבאה, ייאלץ לפרוט את החזון האידיאולוגי הזה לעיסוק בסוגיות.
כשמתעקשים, הוא מוכן גם לספר מהם הנושאים העומדים בראש סדר העדיפויות שלו ואשר בהם יפנה לטפל תחילה. "ישנן משימות שאני מרגיש שיש לי את הידע והשליטה על מנת לבצע אותן היום. למשל שיפור מערך התחבורה ציבורית, שייצר עוד מקומות עבודה ונגישות של אוכלוסיות מוחלשות למקומות תעסוקה ולימודים. אני מתעסק בתחום משנת 96' ויודע ברמת הבורג בדיוק מה צריך לעשות. או לדוגמה שינוי המבנה הארגוני של מערכת החינוך על מנת לייצר חינוך ציבורי ממלכתי שיאפשר פלורליזם ומעורבות של הורים, מורים ותלמידים".
ומה באשר לאפשרות של איחוד עתידי עם הירוקים? בן-ימיני טוען כי אפשרות כזו מתממשת כבר כעת ברמת השטח. "אנחנו למעשה בנקודה שבה רוב הסניפים של הירוקים כבר אינם קיימים, חלקם פשוט התפוגגו, חלקם פרשו מהמפלגה והפכו עצמאיים, ואחרים התמזגו עם הסניפים שלנו. השטח למעשה עבר אלינו. הסניף הכי גדול שלהם, סניף חיפה, לא רק שהצטרף אלינו אלא אף חבר להנהגת התנועה הירוקה".
דרור עזרא ממפלגת הירוקים מסר בתגובה: "אני מאד מצטער לשמוע שערן בן-ימיני ממשיך בטקטיקת המלחמה שלו עם מפלגת הירוקים, אנחנו לא האויבים של התנועה הירוקה או של אף גורם סביבתי אחר, אלא של מזהמי הסביבה בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם