חומה מימי שלמה המלך נחשפה בי-ם
צוות ארכיאולוגי שחפר סמוך לעיר העתיקה טוען כי במקום התגלו מבנים שבנה שלמה. "הממצאים עשויים לעלות בקנה אחד עם המקרא"
לדברי מזר, מאפייני החומה שנחשפה תואמים חומות ושערי עיר אחרים שהתגלו מתקופת בית ראשון. ממצא זה, בצירוף תיארוך של כלי חרס שנמצאו סמוך לאתר, סייעו לצוות החפירה לקבוע כי החומה נבנתה לקראת סוף המאה העשירית לפני הספירה.
"ניתן לשייך את הממצאים לתקופת הממלכה המאוחדת ולומר כי החומה שנחשפה היא החומה שבנה שלמה המלך בירושלים. זו הפעם הראשונה שבה מתגלה מבנה העשוי לעלות בקנה אחד עם תיאורי הבנייה של שלמה המלך בירושלים", אמרה מזר.
החומה הוקמה במקום גבוה ואסטרטגי במרום המדרון המערבי התלול של אפיק נחל הקדרון, לאורך השוליים המזרחיים של העופל – שטח אדמה המשתרע מאתר עיר דוד ועד הר הבית, במרכז הגבעה המזרחית של ירושלים. לדברי מזר, אופן בנייתה של החומה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה.
חזית בית השער שנחשף בקטע החומה נישאת לגובה של שישה מטרים. בית השער בנוי בצורה אופיינית לבתי שער מתקופת הבית הראשון, מהסוג שנבנה במגידו, באר שבע ואשדוד. לשער תוכנית סימטרית של ארבעה חדרים
בדומה לבתי שער אחרים, גם בחזית השער שנחשף נבנה מגדל גדול, בשטח של 18 על 24 מטר, שנועד להגן על פתח הכניסה לעיר. המגדל שוכן כיום מתחת לפני הכביש, ועל קיומו ניתן ללמוד מהעדויות ומהשרטוטים של הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן, שחפר במקום ב-1867. הארכיאולוגים מאמינים כי כמה מהתאים שהתגלו בשער שימשו לשמירה, ואחרים שימשו למסחר. לטענתם, בחצר המגדל התקיימה פעילות ציבורית ענפה, והיא שימשה מקום מפגש ומקום להתכנסויות, למסחר, לפולחן, לעריכת משפטים ולעסקאות.
סמוך לבית השער נחשף גם מבנה ציבורי ממלכתי שמור, שעל פי שברי כלי החרס שנמצאו מתחת לרצפותיו נראה כי נבנה גם הוא במאה העשירית לפני הספירה. בין שרידיה של שריפה שהתחוללה במקום מצא צוות החפירה את שרידיהם של קנקנים בגובה של כ-1.15 מטר, ועל אחד מהם נמצאה כתובת עברית חרותה. "הקנקנים שנמצאו הם הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים", אומרת ד"ר מזר. "הכתובת שנמצאה על אחד מהם מציינת את השתייכות הקנקנים לאחד משרי הממלכה, ככל הנראה שר האופים, שהיה אחראי על אפיית הלחם בחצר המלוכה", הוסיפה.
סמוך לשברי החרס התגלו גם צלמיות פולחן וטביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך", המעידה על כך שהשתייכו למנגנון האדמיניסטרטיבי של הממלכה. עשרות טביעות חותם עם עיטורים ושמות עבריים מעידות גם הן על אופיו הממלכתי של המבנה. רובם המכריע של הממצאים הזעירים מן החפירה התגלו במהלך "סינון רטוב", שבוצע באמצעות פרויקט סינון העפר מהר הבית בניהול ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק צויג ובחסות רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד.
בין המגדל הגדול בחזית השער לבין הבניין הממלכתי נחשף קטע ממגדל הפינה באורך שמונה מטרים ובגובה שישה מטרים. המגדל בנוי מאבני גזית שאורכה של הארוכה בהן הוא 2.4 מטרים. ממזרח לבניין הממלכתי התגלה בחפירה קטע נוסף של החומה, שאורכו 35 מטר. קטע זה ממשיך את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח.
"תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה, שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד", אומרת מזר, ומפנה לפרק ג' בספר מלכים א', שבו נכתב: "עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלים סביב".
החפירות נערכו בשלושת החודשים האחרונים על ידי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף עם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם