האנרגיה הגרעינית יוצאת מהארון
האופציה הגרעינית לייצור חשמל בישראל שוב עולה לסדר היום: משרד התשתיות והוועדה לאנרגיה אטומית עורכים בימים אלה סקר היתכנות של פרויקט אנרגיה גרעינית. משרד התשתיות: הפרויקט יפעל ב2025-. לסקר: נייצר כך 10% מהחשמל כבר ב-2020
הסקר יתייחס לכל ההיבטים הקשורים לנושא תחנות כוח גרעיניות, בהם היבטים בטיחותיים, כדאיות כלכלית, טכנולוגיות חדשות בתחום, וכמובן ההיבטים הגיאו-פוליטיים: ישראל אינה חתומה על האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני ,(NPT) שארה"ב היא מתומכיה הראשיים, ולכן עד כה נתקלה ישראל בהתנגדות חזקה של האמריקאים לייצור חשמל מכור גרעיני בישראל.
גורמים ממשלתיים מסרו לעסקים כי באביב הקרוב תתקיים ועידת ה,NPT- ואחריה יחודשו המגעים עם ארה“ב בנושא.
הנושא עלה אתמול במסגרת פאנל בוועידת האנרגיה הלאומית 2010 שארגן המכון לאנרגיה וסביבה בתל-אביב. מי שזרק ראשון את הפצצה הגרעינית היה מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, שטען כי תמהיל מקורות האנרגיה להפקת חשמל בשנת 2020 יהיה: 40% גז טבעי, 40% פחם, 10% אנרגיות מתחדשות (סולארי, רוח וכד(‘ ו10%- גרעין.
בתגובה אמר מנכ"ל משרד התשתיות, כי להערכת משרדו, הדור הבא של ייצור חשמל בישראל אכן יהיה הדור של הכורים הגרעיניים: "אנחנו רואים ייצור חשמל מתחנות כוח גרעיניות בישראל, אולי לא בעוד 10 שנים כפי שאמר מנכ"ל חברת החשמל, אבל יותר ריאלי שזה יקרה בעוד 15 שנה, בשנת 2025", לסקר הוסיף כי "טוב שהסיפור על כורי חשמל גרעיניים יצא סוף סוף מהארון, כי צריך להתכונן לזה".
לסקר הזכיר את מה שפורסם השבוע ב-nrg מעריב, על כך שחברת החשמל חתמה על הסכם עם הוועדה לאנרגיה אטומית והקמ“ג (קריה למחקר גרעיני) בדימונה, לפיו תגובש תוכנית הכוללת פיתוח תשתית הנדסית וטכנולוגית כהיערכות לקליטה עתידית בישראל של תחנה גרעינית לייצור חשמל.
הכוונה היא להכשיר בשנים הקרובות כמה עשרות מהנדסים בתחום כורי החשמל הגרעיניים, שכיום, לדברי לסקר, "ניתן לספור אותם על יד אחת", לדבריו, ההתחייבות של מדינות לצמצום פליטות גזי חממה דורשת שילוב אנרגיה גרעינית כמרכיב חשוב בסל האנרגיה, לצד פיתוח מקורות אנרגיות מתחדשות, התייעלות
לדברי עמיר מקוב, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, בישראל מקווים שארה"ב תאפשר לישראל להקים תחנת כוח גרעינית לייצור חשמל גם מבלי לחתום על אמנת NPT למניעת הפצה של נשק גרעיני, וזאת על-פי "הסדר החרגה" שכמותו נקבע עם הודו. הודו לא חתמה על האמנה, ולמרות זאת הקימה כור גרעיני בעקבות הכרזת ארה"ב על הודו כעל "מדינה אחראית", בישראל מקווים שארה“ב תראה בישראל מדינה לא פחות "אחראית" מהודו.
ישראל בודקת כבר שנים ארוכות אפשרות להקמת תחנות כוח המבוססות על כורים גרעיניים, לאור המחסור המסתמן בייצור חשמל, והמחוייבות להקטנת פליטת גזי חממה.
בכנס בנושא האנרגיה הגרעינית שהתקיים בדצמבר 2009 ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה ובית הספר ללימודי נפט, גילה יוסי ענבר, מנכ“ל המשרד להגנת הסביבה (שתומך בהקמת תחנת כוח גרעינית,( כי מעטים יודעים על כך שכבר בשנות ה70- התחילו בישראל להתעניין בהקמת תחנת כוח גרעינית לחשמל. יתרה מזו, אפילו הוקצה לה שטח, באזור שבטה שבנגב, והוא נשמר במיוחד לכך גם היום.
הבדיקה האחרונה בנושא היתה ב,1982- אז בדקה את הנושא ועדה בראשות האלוף עמוס חורב, מי שהיה נשיא הטכניון. בוועדה השתתפו נציגי משרדי האוצר, התעשייה, חברת חשמל והוועדה לאנרגיה אטומית, שהגיעו למסקנה שיש עדיפות כלכלית להקמת תחנות כוח גרעיניות על פני תחנות פחמיות.
הוועדה המליצה לבסס את תוכנית פיתוח ייצור החשמל על תחנות גרעיניות, והתייחסה גם לחלופות הטכנולוגיות המתאימות. בעקבות זאת אף נוהל מו“מ לרכישת כור מצרפת - אבל הנושא ירד מהפרק, בעיקר בשל סיבות פוליטיות.
במדינת ישראל נושא הגרעין כמקור לאנרגיה אזרחית כמעט שלא נידון בפומבי. הוא גם לא הובא כלל בחשבון כמקור אנרגיה למשק מאז שנות ה80- של המאה הקודמת מסיבות שונות: הדלקים הפוסיליים (נפט ופחם) היו זמינים למדינת ישראל במחיר נמוך; חוסר רצון להסתבך פוליטית בנושא הגרעין ולחשוף יכולות בתחום זה; מורכבות פוליטית שהקשתה על רכישת הטכנולוגיות ואספקת חומרי הגלם, וכן הרגישות לסיכונים ביטחוניים ובטיחותיים (אלה נחלקים לשניים: החשיפה לפיגועים, בהתחשב בצפיפות האוכלוסייה - במקרה שבו תחנת כוח גרעינית מיורטת - והצורך להיפטר מתוצרי הלוואי הרדיואקטיביים.(
אך לא תמיד זה היה כך. בשנות ה,80- הקמת תחנות כוח גרעיניות בישראל נשקלה ברצינות בעקבות המהפכה האיסלאמית באיראן ונפילת השאח. איראן היתה עד למהפכה מקור אספקת הנפט העיקרי של מדינת ישראל, ומקור זה הופסק באחת. המהפכה גם הביאה למשבר אנרגיה חמור, שהתבטא בעלייה דרמטית של מחירי הנפט.
על-פי נתונים של המכון לאנרגיה וסביבה, כיום מהווה האנרגיה הגרעינית כ6%- מכלל האנרגיה המופקת בעולם וכ15%- מהאנרגיה המשמשת לייצור חשמל. יש מדינות בהן האנרגיה הגרעינית להפקת חשמל היא העיקרית; בצרפת כ76%- מייצור החשמל הוא באמצעות כורים גרעיניים, בליטא ,73% - בבלגיה .54% - באירופה כולה כשליש מייצור החשמל מופק בכורים גרעיניים. בעולם פועלות כיום כ450- תחנות כוח גרעיניות וכ150- כלי שיט המונעים באנרגיה אטומית.
מקוב מספר כי לאחר אסון צ'רנוביל בשנת ,1986 התפתחה רתיעה מהקמה של תחנות גרעיניות, וכמעט שלא הוקמו תחנות כאלה בעולם המערבי. אך מגמה זו השתנתה לאחרונה, והרבה תחנות כוח גרעיניות חדשות נמצאות היום בשלבי תכנון והקמה ברחבי העולם.
הסיבה לשינוי במגמה נעוצה בהתפתחות הדרמטית בתחום הרגולציה הסביבתית, שהולכת וצוברת תאוצה בעקבות האיום של התחממות כדור הארץ. מקובל לחשוב שהתחממות זו נגרמת על-ידי פליטת גזי החממה ובעיקר דו תחמוצת הפחמן, שהמקור העיקרי שלהם הוא שריפת דלקים פוסיליים.
כדי למנוע או להקטין אפקט זה, יש להפחית את השימוש בדלקים פוסיליים לייצור חשמל ולעבור למקורות אנרגיה מתחדשים, שהגרעין הוא אחד מהם. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית צופה גידול שנתי של 2.5% בהפקת חשמל מגרעין, עד להספק כולל של 679 ג‘יגהואט בשנת .2030
"את תפוצת הכורים האזרחיים לא ניתן למנוע", אמר בכנס בדצמבר שאול חורב, יו“ר הוועדה לאנרגיה אטומית, "אנחנו נמצאים היום בתקופת הרנסנס של הכורים הגרעיניים לייצור חשמל". לדבריו, מי שמקבל כור גרעיני לחשמל מקבל "קופסה סגורה", כולל הדלק להפעלתו - "שאיננו ניתן לשימוש אחר מזה האזרחי שנקבע לו. הטכנולוגיות של הכורים הגרעיניים כיום לא יסכנו אותנו, ולפסולת יש פתרון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם