מזרח תיכון חדש באנרגיות גרעיניות
הכור הגרעיני האזרחי הראשון כבר דופק בדלת, אבל לפני החגיגות כדאי שמישהו ייתן את הדעת על הסכנות
פעם שאלו את ח"כ ניצן הורוביץ מה דעתו על הקמת כורים גרעיניים אזרחיים בישראל. "התשובה שלי מסתכמת במילה אחת", אמר, "צ'רנוביל". ואכן, האסון שהתרחש ב-1986 ירחף כמו עננה רדיואקטיבית מעל כל ניסיון לייצר בישראל חשמל גרעיני.
המצדדים יטענו שהכורים של היום בטיחותיים לאין שיעור, וכ-450 מהם פועלים במדינות המתקדמות ביותר ביעילות רבה. המתנגדים, שפעילי "גרינפיס" יובילו אותם כמו בכל מקום אחר, יזכירו שגם אם הסיכוי לתאונה קטן, מדובר בסיכון עצום - הימור על כל הקופה שמדינה זעירה, צפופה וחשופה לפיגועים לא יכולה להרשות לעצמה.
האנרגיה הגרעינית כה נחשקת, משום שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים גזי חממה. לכאורה מדובר בחלום הרטוב של ארגוני הסביבה - אך למעשה הם רואים בו סיוט. החששות לא נוגעים רק לתקלה קטלנית; הפסולת הרדיואקטיבית מסוכנת לאדם ולסביבה, שורדת עידנים ומצריכה טיפול ואחסון יקרים ומורכבים, שגם הם חשופים לדליפות.
כריית האורניום כרוכה בתהליכים מזהמים ועתירי אנרגיה, ובמדינות שמיהרו לפסוע בנתיב הזה - 76% מהחשמל בצרפת מיוצר בטכנולוגיה גרעינית - מתמודדים עם דליפות של הפסולת המאוחסנת. צריך להמתין ולראות אם כשיפורסמו תוצאות סקר ההיתכנות שיצא השבוע לדרך, הן יכללו תשובות משכנעות לסוגיות הללו.
ועוד לא הזכרנו את התסבוכת הפוליטית: לפי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, סרבניות חתימה דוגמת ישראל אינן רשאיות להקים כורים גרעיניים
ואגב שכנים, חלקם כבר פתחו מזמן בריצה לעבר החשמל הגרעיני. במצרים מדברים כבר שנים על כור באזור אל-עריש, ובירדן נחתמו חוזים עם חברות זרות להקמת תחנת כוח גרעינית באזור עקבה. הרי לכם עוד קלף שמצדדי הגרעין בוודאי ישלפו לטובתם: אם ממילא האזור לא עומד להיות חף מסכנת תאונות - המרחק בין הכור הירדני המתוכנן לישראל זניח, והנשורת הרדיואקטיבית לא מתחשבת בגבולות מדיניים - למה שלא נשתתף בחגיגה? אולי לזה התכוון שמעון פרס, אבי הכור בדימונה, כשדיבר על מזרח תיכון חדש.
aviv67@gmial.com