שידור ציבורי הוא שידור יותר יהודי

בדיון על עתידו של השידור הציבורי הייתה חסרה לי הזווית היהודית, כי נכון להיום שידור ציבורי הוא בהכרח גם שידור יהודי יותר

אלישיב רייכנר | 8/3/2010 7:01

המשבר הקשה ברשות השידור הוליד כצפוי דיון חשוב על נחיצותו של השידור הציבורי בישראל. כולם מדברים פתאום על איכות, על יצירה ועל חשיבות התוכן, מבקרים את הרדידות והשטחיות של השידור המסחרי ובמקביל ממשיכים לפזול למסך של הערוץ השני כדי לראות מה נסגר בוילה של האח הגדול.

טלוויזיה צילום מסך

בדיון הזה, על עתיד השידור הציבורי, הייתה חסרה לי מאוד הזווית היהודית. כל מי שיביט על לוחות המשדרים של הערוצים המסחריים וישווה אותם ללוח השידורים של הערוץ הראשון לא יוכל להימנע מהמסקנה ששידור ציבורי במדינת ישראל הוא בהכרח גם שידור יהודי יותר.

בערוץ הראשון, יותר מכל ערוץ טלוויזיה אחר, יש התייחסות משמעותית ועקבית ללוח השנה העברי. בין ראש השנה ליום הכיפורים מעלים בערוץ הזה מידי שנה תוכניות שעוסקות בחשבון נפש ישראלי ויהודי. בימי שישי משודרות בו תוכניות העוסקות בפרשת השבוע ובערבי חגים תוכניות המתייחסות לתכנים המיוחדים של החג.

הערוץ הראשון היה זה ששידר את טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקיים הציבור הדתי בשנים האחרונות בבנייני האומה, והיה גם ערוץ הטלוויזיה היחידי שהתייחס בשידוריו ליום ירושלים. ועוד לא הזכרנו את חידון התנ"ך העולמי שמן הסתם לא היה זוכה לשידור חי כל כך ארוך באמצע יום העצמאות באף ערוץ מסחרי.

אין אינטרס לשבור את הראש על יצירת תכנים יהודיים

כשהשיקולים בהרכבת לוח משדרים הם כלכליים בלבד, היהדות מפסידה. וזה לא שאין ליהדות רייטינג. אם היו משקיעים בתוכניות יהדות את הזמן, את החשיבה, ואת המשאבים שמשקיעים בתוכניות הריאליטי או בסדרות הדרמה, הצופים היו מצביעים בשלט ולא מאכזבים.

בתקופת המכרז של הערוץ השני שודרו תוכניות בעלות תוכן יהודי מובהק בפריים טיים של ערוץ 2 והביאו נתונים יפים מאוד של צפייה. הבעיה היא שלאנשים שמאיישים כיום את תעשיית הטלוויזיה המסחרית אין שום אינטרס לשבור את הראש על יצירת תוכניות עם תכנים יהודיים כי התכנים האלה פשוט לא מעניינים אותם מספיק.

התרבות היהודית לא מספיק חשובה להם בשביל להשקיע בה מאמצים ולנסות

לתרגם אותה לתוכניות טלוויזיה אטרקטיביות. קל להם מאוד לדחוף אנשים לבית, לתת להם משימות דביליות וחסרות עומק, ולעקוב אחריהם במצלמות. הרבה יותר קשה להם לייצר תוכניות שיעבירו תכנים משמעותיים מעולם התרבות הישראלי והיהודי בשפה עכשווית. למה להם להתאמץ.

לכן, אם מעוניינים שבמסך הקטן שלנו יהיו גם תכנים שיביאו לידי ביטוי את העובדה שמדובר בטלוויזיה של העם היהודי, חייבים שיהיה כאן גם שידור ציבורי. חברה שיש לה כבוד לעברה ודאגה לעתידה, לא יכולה להפקיר את המדיה שלה רק בידיים מסחריות. שידור שיש לו מחויבות גם לערכים ולתרבות ולא רק לבעלי מניות, יהיה בהכרח גם שידור עם יותר אחריות ליהדות.