זכות הציבור לדעת (את האמת)
אלישיב רייכנר המום מכך ש"זכות לציבור לדעת" העניקו פרס לנחמיה שטרסלר אחרי המידע הלא מדויק שהוא כתב על מפוני ההתנתקות
נחמיה שטרסלר רובי קסטרו
יכול להיות שיש שני עיתונאים בשם נחמיה שטרסלר? אם יש שניים כאלו, אז אני בהחלט יכול להבין. יש שטרסלר אחד שכתב בעיתון 'הארץ' שעקורי גוש קטיף הם ציניקנים וסחטנים "שהוצפו בתקציבי עתק ובכל טוב, אבל רצו עוד", ויש כנראה שטרסלר אחר שקיבל מכם פרס לתקשורת כלכלית איכותית על "עבודה מקצועית ועניינית" ועל "כתיבה מעוגנת בידע מעמיק ורחב ושליטה בפרטים".
אבל אם אין שני עיתונאים העונים לשם נחמיה שטרסלר אלא רק אחד, אז אני באמת לא מבין איך דווקא האגודה שלכם - שהוקמה כדי לבקר את אמצעי התקשורת ולחשוף הטיות תקשורתיות פוליטיות - מעניקה פרס לעיתונאי שכתב תכנים כל כך נבזיים על אוכלוסיית המפונים, וזאת מבלי לנסות לדבר עם אף אחד מן הגופים המייצגים אותם ובלי לבדוק איתם את העובדות.
אתם ודאי שמעתם על כך שוועדת חקירה ממלכתית בראשותו של שופט בדימוס קבעה שממשלת ישראל כשלה
בטיפולה במפונים ולא העניקה להם פיצוי הוגן על עקירתם. אולי מי מכם גם שמע את חבר הוועדה פרופ' ידידיה שטרן אומר שמדובר ב"פגיעה הגדולה ביותר בזכויות אדם שנעשתה בישראל". גם שטרסלר שמע וקרא את מסקנות הועדה, אבל דעתו אחרת. הוא כותב שפינוי גוש קטיף היה "מתחשב, רחב לב ורחב יד", הוא מכנה את בקשותיהם של המפונים "ישראבלוף מלא חוצפה", וטוען שדו"ח ועדת החקירה מעניק "פרס לציניקנים שסחטו את הממשלה לאורך שנים".
בדרך כלל אני לא נוהג להשתמש במונח השחוק "מתהפך בקברו", אבל השבוע נזכרתי שעל מייסדי האגודה שלכם נמנה אדיר זיק ז"ל. לצערי לא מצאתי ביטוי טוב יותר לתאר איך אדיר היה מגיב לו היה יודע שהאגודה שייסד מעניקה 5,000 דולר לעיתונאי שהשתלח כך, ללא כל הצדקה, בתושבי גוש קטיף.
מדי שבוע אתם מפרסמים טור ביקורתי שבו אתם מסקרים את העוולות שהתרחשו בשבוע האחרון בתחום התקשורת. הענקת הפרס שלכם לשטרסלר היא עוול שמתאים בהחלט לסקירה בטור הזה.
באכזבה גדולה,
אלישיב רייכנר
- המאמר פורסם היום בעיתון מקור ראשון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם