שקט תעשייתי? כשלים בפיקוח הסביבתי על מפעלי הגליל

דוח עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל מציג תמונת מצב עגומה: מידע בלתי זמין, הפיקוח על ההתנהלות הסביבתית של המפעלים רופף, זיהום אוויר ומים והיעדר יכולת השפעה אזרחית. המשרד להגנת הסביבה: הדוח רצוף אי דיוקים

מיכל מילנר | 8/3/2010 7:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דוח של עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל אשר בדק עשרים וארבעה מפעלי תעשייה במערב הגליל ובית חולים אחד, חושף זיהום אוויר ומים חמור, מפגעי רעש ופסולת, היעדר שקיפות במידע, היעדר יכולת השפעה אזרחית וכן בעיות ניהול באזורי התעשייה.

לקריאת הדוח המלא
המידע הסביבתי אינו זמין כעת
פרשנות: מי מפקח על התעשייה בגליל? ברדק גדול

 
"נמנע איסוף שיטתי של נתונים ונפגמת יכולתו של האזרח לקבל מידע" צילום: פלאש 90
 
העמותה הציגה אתמול (א') פרק ראשון בסדרת דוחות העוסקים בפיקוחו הרופף של הממסד הסביבתי על מפעלי תעשייה בצפון, ואשר מסכמים שלוש שנות מחקר של אנשי הארגון בנושא. העמותה, המונה כ-700 חברים, יהודים וערבים, הוקמה על ידי תושבי הגליל ב- 1990 ומנוהלת כיום על ידי שתי מנהלות שותפות, ליאורה אמיתי ועו"ד ג'מילה חכים. מרבית פעילותה בשנים האחרונות מתרכזת בבחינת תנאי הקמתם ותכנונם של אזורי תעשייה בכלל ומפעלים מסוימים בפרט, בהתנהלותם הסביבתית ובהגברת הנגישות הציבורית אל מידע בנושא.  

הדוח הנוכחי עוסק, כאמור, בעשרים וארבעה מפעלי תעשייה במערב הגליל ובית חולים אחד, ובוחן את מידת עמידתם בתקנים שנקבעו להם על ידי המשרד להגנת הסביבה, רמת התאמת התקנים ברישיונות העסק שלהם לתנאים המקובלים בעולם ואופי הפיקוח שמקיימות הרשויות על פעולתם.

נמנע איסוף שיטתי של נתונים

מן הדוח עולה כי חלק ניכר מן המפעלים שנבדקו אינו עומד בתקנים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, הן בתחום זיהום האוויר והן בתחום מניעת זיהום המים. חלקם חורגים מן התקנים, באחרים התגלו ביצוע לקוי של דגימות או כשלים במסירת המידע לגורם המפקח.

כמו כן, ברבים מרישיונות העסק התגלתה אי התאמה בין תקני איכות האוויר לדרישות המקובלות בעולם בתחום. חשוב לציין כי תקני הפליטות החלים על מרבית מפעלי התעשייה שנבדקו נקבעו כתוצאה ממשא ומתן של המשרד להגנת הסביבה והתאחדות התעשיינים. ערכי הזיהום המפורטים בתקנים מבוססים על תקן גרמני מאמצע שנות השמונים, בעוד שבמדינות אירופה וארצות הברית חלה כיום על התעשיות חובת יישום הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (ה- BAT, Best Available Technology). 

באשר למעקב הרשויות, נטען בדוח כי הפיקוח על התנהלותם הסביבתית של המפעלים מתבצע באופן רופף ובניגוד לתנאים ברישיון העסק, וכך נמנע איסוף שיטתי

של נתונים ונפגמת יכולתו של האזרח לקבל מידע על פעולתם של מפעלים הפועלים באיזור מגוריו ועל החומרים המצויים בתחומיהם. על יכולת זו מקשה גם העובדה כי מרבית המידע המצוי בידי המשרד להגנת הסביבה ובידי רשויות אחרות אינו מופיע באתרי האינטרנט.

לטענת מחברי הדוח, המשרד להגנת הסביבה אינו עוקב באופן מספק אחר ביצוע תנאי רישיון העסק שהציב למפעלים ואינו מחזיק בחלק גדול מן המידע אשר אמור להיות ברשותו על מפעלים אלה. הדבר פוגם ביכולת ההרתעה של המשרד וביכולתו לנהל הליכים משפטיים נגד מפעלים אשר אינם עומדים בדרישות הסביבתיות הקבועות בחוק.

יתרה מזאת, המפעלים עצמם אינם מפרסמים את נתוני התנהלותם הסביבתית באתרי האינטרנט שלהם, בעיה אשר ניתנת לפיתרון בקלות וללא צורך בתקני כוח אדם נוספים במשרד להגנת הסביבה: ברשימת תנאי רישיון העסק רשאי המשרד על פי חוק לדרוש חובת פרסום תוצאות הדגימות באתרי האינטרנט של המפעלים.

האדישות הציבורית אינה פחות מסוכנת

מחברי הדוח הסתמכו בעיקר על נתונים שהתקבלו מן הרשויות ומן המפעלים עצמם, ומקום נרחב מוקדש בו לקשיים הרבים שנתקלו מחבריו באיסופם. "במאבק להוצאת מידע הושקעו מאות ימים", אומרת אמיתי. "הניסיון להשיג נתונים מהמשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות והמפעלים עצמם היה רצוף קשיים, בין היתר כתוצאה מכשלים חמורים באיסוף עצמו".

לדבריה, במשרד להגנת הסביבה למשל, הגוף העיקרי שאמור לרכז בידיו את הנתונים שביקשנו, פשוט אין מספיק מידע. "בתגובה לבקשת נתונים לגבי רשימה של מאה מפעלים עמה התחלנו את המחקר, נמסר לנו ממחוז צפון של המשרד כי אין ביכולתו לספק מידע לגבי רשימה כה ארוכה של מפעלים, כתוצאה ממחסור בכוח אדם והימצאו של חלק מן המידע הזה באיגוד ערים - גליל מערבי.

"חלוקת העבודה הזו בין המשרד לאיגוד הערים נעשית שלא על פי חוק, מאחר והמפעלים חייבים דין וחשבון לגורם המנסח את התנאים הסביבתיים ברישיון העסק שלהם, והגורם הזה איננו איגוד הערים אלא המשרד להגנת הסביבה. יתרה מזאת, המפעלים עצמם לעתים קרובות אינם מודעים לחלוקת העבודה הפנימית הזו שמקיימים הגורמים המפקחים. אם לארגון מקצועי המתמחה בהוצאת מידע קשה היה למצוא את הנתונים, מה יהיה על אזרח שינסה לעשות זאת"?

הממצאים העולים מן הדוח מצביעים על זיהום אוויר ומים חמור, מפגעי רעש ופסולת, היעדר שקיפות במידע, היעדר יכולת השפעה אזרחית וכן בעיות ניהול באזורי התעשייה. קיימות עדויות לפגיעה בבריאות התושבים החיים בסביבת אזורי התעשייה ואף לנזק בלתי הפיך לקרקעות ולמי תהום. לטענת מחברי הדוח, מאחר ושיטת העבודה של הרשויות בצפון אופיינית לשאר המחוזות בישראל הרי שמשמעויותיו אינן מוגבלות לאזור בו נבחנו הסוגיות הנ"ל.

כך, בכל רחבי הארץ פועלת, לכאורה, התעשייה בניגוד לתנאים מקובלים של התנהלות סביבתית נאותה. המלצותיהם כוללות הצעות לשיפור מערך הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה באופן שימוצו כל הסמכויות שמקנה החקיקה בתחום, להגברת המעורבות של הרשויות המקומיות בפיקוח על התעשיות הנמצאות בתחומיהן ולשיפור התנהלותן הסביבתית של התעשיות.

כיצד מתיישבים הממצאים החמורים שעולים מן הדוח עם ההתרחשויות בארץ בתחום החקיקה הסביבתית ופיתוח הטכנולוגיות הירוקות?
אמיתי: "אנחנו אכן רואים הישגים מרשימים בחקיקה בשנים האחרונות, אך מערך היישום והאכיפה נותר הרחק מאחור. יש כאוס טוטאלי בתחום הפיקוח והבקרה, ושם מתחיל הכשל המנגנוני שמביא לכך שהחקיקה הזו נותרת לא אפקטיבית. בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגי, יש באמת פער ענק בין היכולת, המוקדשת ברובה לייצוא, לבין היישום בפועל בארץ". 

האם ניתן להצביע על גורם ספציפי שאשם במצב?
"בידי המשרד להגנת הסביבה נמצאות סמכויות להגנת הציבור. מדינת ישראל רוצה כיום להצטרף ל-OECD ומבחינתנו זו ממש בדיחה. יחד עם זאת אני חייבת להדגיש שעל אף שאנו מתמקדים בדוח זה בכשלי המשרד להגנת הסביבה והרשויות, אנו סבורים כי האדישות הציבורית אינה פחות מסוכנת. מטרתנו איננה רק להאשים אלא גם לייצר שינוי, מתוך אמונה שלאזרח יש תפקיד".

"חלק גדול מהנתונים המופיעים בדוח אינו נכון"

המשרד להגנת הסביבה פרסם תגובה רשמית ומפורטת לדוח "שקט תעשייתי". להלן עיקרי התגובה: "הדוח של עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל רצוף אי דיוקים ובעל ראייה מגמתית שאינה מתיישבת עם המציאות. עדכניות התקנים, פרסום הנתונים לציבור וכד', זוהו על ידינו עוד בשלבי חקיקת חוק אוויר נקי כדורשים שיפור ואנו מצויים בשלבים מתקדמים לשיפורם.

"כותבי הדוח צודקים באשר לחלוקה שמבצעים גורמי האכיפה הסביבתיים את המפעלים, בהתאם ליכולת ההשפעה שלהם על הסביבה. כך, מפעלים שזוהו כבעלי השפעה סביבתית רחבה יותר, עומדים בתנאי רישיון עסק מחמירים יותר ונמצאים תחת פיקוח אדוק ושוטף מצד המשרד (מפעלים אלו נדרשים לעמוד בתקני BAT מחמירים הדורשים יישום הטכניקה הזמינה הטובה ביותר, בתחילת שנת 2011). שאר המפעלים, אשר תרומתם לזיהום נמוכה יותר, נמצאים בסדר עדיפות שני ותהליך עדכון התקנים אשר החל, ימשך מספר שנים (בהתאם לרפורמת הבר). הדוח מתמקד במפעלים שהם קטנים מאוד או זניחים מבחינת הפליטות לאוויר.

"למשרד תוכנית פיקוח ואכיפה בתחום הפליטות לאוויר. בדיקות הפתע, הן כלי המשמש את המשרד למעקב אחר העמידה בתנאי רישיון העסק, בהתאם להנחיות וסדרי עדיפות לביצוען שנקבעים על-פי פוטנציאל זיהום האוויר. כמו כן למשרד בסיס נתונים ממוחשב ועדכני המכיל נתונים של כל המפעלים להם פליטות לאוויר. בסיס מידע זה מעודכן באופן שוטף, ומאפשר מעקב ובקרה אחר העמידה בתנאי רישיון העסק, ומידע המצוי בו מהווה את התשתית המקצועית לפרסום נתוני הפליטה של המפעלים אשר יחל ב- 2011.

"כמו כן, חלק גדול מהנתונים המופיעים בדוח אינו נכון הן לגבי הטכנולוגיות להפחתת פליטות המותקנות במפעל והן לגבי תוצאות הבדיקות שבוצעו והתקנים שניתנו בתנאי רישיון העסק".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים