פיצוי של 20 אלף שקל על "עוולת גניבת עין"

חוה קורן, קריינית ששירתה בעבר בגל"צ, זכתה בתביעה לאחר שאתר אינטרנט השתמש בקול שלה, לצרכים מסחריים, ללא כל אישור

יונתן הללי | 21/3/2010 2:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
קריינית בעבר בגלי צה"ל, עורכת ומגישת תוכניות בתחנה תזכה בפיצוי כספי על שימוש בקולה, כך קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה. הפיצוי ינתן לה על ידי בעלים של אתר אינטרנט שפרסם את קול הקריינית המקצועית חוה קורן ישראלי, בקישור באתרו, מבלי שבקש הסכמתה.
 
רדיו
רדיו אילוסטרציה: SXC

בית המשפט קבע כי השימוש בקולה של הקריינית חוה קורן, הטעה את הציבור בכך שהוא עשוי להתרשם כי הנתבע קשור עם מי שקולו נשמע בדוגמת הקריינות, ובצע עוולה של "גניבת עין".

פסק הדין עוסק בעיקר בסוגיית גניבת עין, וכן בעוולות עשיית עושר ולא במשפט ותיאור כוזב ופגיעה בפרטיות. על פי פסק הדין התובעת, הינה קריינית מקצועית העוסקת, בין היתר, בבנייה, קידום וקריינות לאתרי אינטרנט, ולה אתר אינטרנט משלה.

בשירותה הסדיר בצה"ל שירתה בגלי צה"ל כקריינית, עורכת ומגישת תוכניות. עם כניסתה לשירות קבע מונתה התובעת לסגנית ראש מחלקת קריינים ולאחראית שידור בפועל בתחנה. לאחר שחרורה מהצבא המשיכה לערוך ולהגיש תוכניות שונות במספר תחנות רדיו ("רדיוס", "אמצע הדרך"), ואף שימשה כקריינית הפרומואים של "טלעד".

הנתבע, שי כהן, הוא מפעיל ומנהל אתרים באינטרנט ובין היתר מפעיל ומנהל אתר בשם "קומפיקס" ובו מוצעים שירותי ייעוץ ושיווק באינטרנט ובין היתר מוצעים שירותי בניית אתרים ללקוחות. בשנת 2008, נכללו באתר קומפיקס דפי מידע שונים ובהם מדריכים, שעה שבאחד המדריכים הומצא מידע אודות קריינות לאתרי אינטרנט ובו היה קיים קישור לקטע קריינות בקולה של התובעת, כדוגמה של מענה קולי בבית עסק,  וזאת מבלי שנתבקשה להסכים לשימוש שעושה הנתבע בקולה.


לאחר שהתובעת פנתה לנתבע בדרישה להפסיק את השימוש בקולה - הוא אכן הפסיק זאת, אך לא פיצה אותה ולא התייחס לפנייתה בעניין הפיצוי, ולכן היא תבעה אותו.

השופט רון סוקול קבע כי התובעת הוכיחה, במידת הראיה הנדרשת בהליך אזרחי, כי צברה מוניטין בתחום שירותי הקריינות והבהיר כי מוניטין בתחום שירותי קריינות, המושך את ציבור הלקוחות, מבוסס בעיקר על יכולותיה האישיות של התובעת, על צליל קולה, על יכולתה לקרוא קטעים בבהירות וברהיטות, ועל מקצועיותה, וכי על כל אלו באה להגן "עוולת גניבת העין".

בהתייחסו לשאלת קיומה של הטעייה את הציבור בקישור

לקולה של התובעת, קבע השופט סוקול כי לקוח השומע את דוגמת הקריינות יכול לזהות את הקול עם קולות אחרים ששמע, כמו למשל במענה קולי, בפרסומות, או באמצעי התקשורת. גם אם שמה של התובעת אינו מוכר לציבור הרחב, הרי שציבור הלקוחות עשוי להתרשם כי הנתבע קשור עם מי שקולו נשמע בדוגמת הקריינות.

השופט ציין באשר לפיצוי בגין הנזק כי בהתאם ובשים לב לנסיבות המקרה, להעדר נתונים על משך התקופה והיקף העסקים של שני הצדדים יש  להעריך את נזקיה של התובעת בגין הפגיעה במוניטין ובגין השימוש שנעשה בדוגמת הקריינות ללא הסכמתה בסך של 20,000 שקל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תקשורת''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים